שבת ויום טוב
-
בכללי המלאכות - אינו מתכוין ומלאכה שאצל''ג
מצינו ב' מחלוקות בין ר"י לר"ש- חדא גבי אינו מתכוין וכגון שגורר ספסל וע"י הגרירה נוצר גם חריצים בקרקע וזהו דין "אינו מתכוין", ואי"ז רק בדיני שבת אלא בכל איסורי התורה ולכך התיר ר"ש למוכרי כסות ללבוש כלאיים והתירו לזלף יין ע"ג האישים אליבא דר"ש כדאיתא בזבחים צ"א. והתוס' בשבת מ"א ע"ב חדשו דאף דלר"י בכל התורה אסור באינו מתכוין מדאורייתא מ"מ בשבת דאיכא סיבה נוספת לפוטרו משום "מלאכת מחשבת" כל איסורו...- אברך קלאסי
- 6 דקות זמן קריאה
- צפיות: 277
- תודות: 4
- הערות: 3
-
בענין מעשה שבת - חלק א'
חלק א' - שיטות התנאים איתא בגמרא (חולין דף טו.), וזה לשון הגמרא: היינו שמצאנו ג' שיטות מה הדין במבשל בשבת – והוא הדין ליהנות מכל סוג של מעשה שבת. לרבי מאיר, בשוגג יכול לאכול מיד, ובמזיד רק במוצאי שבת. לרבי יהודה, בשוגג אפשר לאכול רק במוצאי שבת, ובמזיד נאסר לעולם. לרבי יוחנן הסנדלר, בשוגג - במוצאי שבת אחרים יכולים לאכלו אבל על המבשל נאסר לעולם, ובמזיד נאסר על כולם לעולם. והנה לא נתבאר אם...- אחד יחיד
- 2 דקות זמן קריאה
- צפיות: 255
- תודות: 5
- הערות: 3
-
חצי שיעור בל"ט מלאכות האם אסור מה"ת?
כתב המחבר בשו"ע או"ח סימן ש"מ סעיף א' "אסור ליטול שערו או ציפורניו בין ביד בין בכלי בין לעצמו ובין לאחרים וחייב על שתי שערות". ע"כ. וכתב המג"א ס"ק ב' וז"ל אבל באחת איכא איסורא כמו כל חצי שיעור כנ"ל ופשוט, דלא כעולת שבת". ע"כ. וכתב הפרמ"ג בא"א ס"ק ב'דהיינו מדאורייתא כיון שכתב המג"א כמו בכל חצי שיעור', (וכן הביאו המשנ"ב דכוונתו לחצי שיעור מדאורייתא), ודלא כעולת שבת דס"ל דחצי שיעור אסור רק...- אין עוד
- 7 דקות זמן קריאה
- צפיות: 203
- תודות: 13
- הערות: 3
-
בדיני מוקצה מחמת חסרון כיס
בדיני מוקצה מחמת "חסרון כיס" הגדרת מוקצה מחמת חסרון כיס: ענינו שמחמת הפסד של פגם או קלקול מקפיד שלא לטלטלו אלא מייחד להם מקום ומקצה אותם מדעתו, לא שנא מה יהיה שויו של החפץ יקר או זול. הדין: דחשיב מוקצה גמור ואסור לטלטלו אפי' לצורך גופו, היינו אפי' אם צריך את גוף הדבר למלאכה אחרת של היתר, או לצורך מקומו. קולא אחת יש בדבר: דלא אזלינן בזה לחומרא בתר סתם בני אדם ולא בתר המקום איך נוהגין, אלא...- גרינפלד
- 5 דקות זמן קריאה
- צפיות: 206
- תודות: 5
- הערות: 2
-
מלאכת בונה ב' בגדרי בונה בכלים
בעיקר גדר בנין בכלים אימת הוא אסור יש להרחיב הרבה בפשט הסוגיות המדברות מענין בנין בכלים וכאן נבוא להעמיד את עיקרי שיטות הראשוים בזה מצד כללי המלאכה וביאור הגדרים בזה. הנה הראשונים בסוגין ק''ב נתקשו היאך נחלקו רב ושמואל אם חיב בעיל שופתא בקופינא דמרא, דלפו''ר נחלקו האם חייב בנין כל דהו וכמש''כ התוס'. והנה בדברי הר''ח בסוגין מבואר דהא גופא פליגי האם איכא בנין בכלים, וצ''ל דזהו גופא ענין...- אברך קלאסי
- 4 דקות זמן קריאה
- צפיות: 113
- תודות: 9
- הערות: 3
-
לחם משנה
פלפולא חריפתא / הרב ישעיה מילר, כולל ישיבת מיר, עיה"ק ירושלים לחם משנה האם חייבים ככר שלימה לסעודת שבת??? כמה סעודות חייבים בשבת??? האם לחם משנה קודם לנר חנוכה??? האם לחם משנה מדאורייתא או מדרבנן??? האם נשים חייבות הלחם משנה??? כיצד ינהגו בפני בעל הבית??? החיוב לחם משנה בבציעה??? האם החיוב מדין סעודת שבת או דין בשלם??? ענין ההכנה לשבת. וְהָיָה בַּיּוֹם הַשִּׁשִּׁי וְהֵכִינוּ אֵת אֲשֶׁר...- פלפולא חריפתא
- מעודכן:
- 9 דקות זמן קריאה
- צפיות: 477
- תודות: 14
- הערות: 2
-
פתיחה להלכות מוקצה – חלק ב'
פתיחה להלכות מוקצה – חלק ב' מעט מושגים במוקצה: א. מוקצה מחמת חסרון כיס – היינו כלי שאדם מקפיד עליו שלא יפגום ולא יתקלקל, כגון סכין של שחיטה או סכין של מילה וסכין של סופרים, מובא בסי' ש"ח סעי' א'. ב. מוקצה מחמת גופו – דבר שאינו כלי ולא מאכל אדם ולא מאכל בהמה כגון אבנים וקנים ומעות ועצים וקורות ועפר וחול ומת ובעלי חיים וגרוגרות וצמוקים שמונחים במקום שמתייבשים וכל כיו"ב דלא חזי. ג. כלי...- גרינפלד
- 7 דקות זמן קריאה
- צפיות: 247
- תודות: 5
- הערות: 2
-
בפרטי דיני כלי שמלאכתו לאיסור – חלק ב'
בפרטי דיני כלי שמלאכתו לאיסור – חלק ב' ז. רוצה לטלטל כלי שמלאכתו לאיסור מחמה לצל כדי שלא יפסד, ולכן חושב עליו גם לתשמיש מותר לטלטלו, וזה קרוי בפי הלומדים הערמה בכלי שמלאכתו לאיסור לטלטלו לצורך גופו ג"כ מותר, מ"א בשם הירושלמי, והובא במ"ב שם ס"ק ט"ז. יתר על כן כתב החו"ב בסי' י"ב סוף סק"ה דאפשר שיש ללמוד לדינא בכלי שמלאכתו לאיסור שמותר לטלטלו כדי שיהא ראוי לאורחים אם יזדמנו, כלומר שיש לו בכלל...- גרינפלד
- 4 דקות זמן קריאה
- צפיות: 179
- תודות: 3
- הערות: 2
-
הנחת מיחם על גבי מיחם
בסוף במה טומנין איתא, מניחים מיחם על גבי מיחם וקדרה על גבי קדרה ומיחם על גבי קדרה וקדרה על גבי מיחם וטח את פיה בבצק ולא בשביל שיחמו אלא בשביל שיהיו משומרים. ובריש במה טומנין איתא, רבה ורבי זירא איקלעו לבי ריש גלותא, חזיוהו לההוא עבדא דאנח כוזא דמיא אפומא דקומקומא, נזהיה רבה, א"ל ר' זירא מאי שנא ממיחם על גבי מיחם, א"ל התם אוקומי קא מוקים הכא אולודי קא מוליד. ע"כ. והסביר רש"י, שהמיחם התחתון...- רבי
- 5 דקות זמן קריאה
- צפיות: 192
- תודות: 4
- הערות: 2
-
מחלוקת האחרונים בהלכות בורר
במאמר זה ברצוני לסקור בקצירת האו'מר את מחלוקת מהריט"ץ ומהר"י אבולעפייא בהלכות בורר. הסיבה שהביאה אותי לכתוב על זה מאמר, היא העובדה שנידונים בה יסודות עצומים בהלכות אלו. אין בכוונתי להיכנס לכל השיטות והפינות באריכות, אלא לבאר בקצרה את עיקרי מחלוקתם והיוצא מהם להלכה ולמעשה בחיי היום יום. בתוספת מה שחנני ה' בביאור דבריהם כמציע הדברים לפני הלומדים. ומה' אשאל עזר לבל אכשל בדבר הלכה ואזכה לאסוק...- רבי
- 4 דקות זמן קריאה
- צפיות: 168
- תודות: 6
- הערות: 2
כתב המחבר בשו"ע או"ח סימן ש"מ סעיף א' "אסור ליטול שערו או ציפורניו בין ביד בין בכלי בין לעצמו ובין לאחרים וחייב על שתי שערות". ע"כ.
וכתב המג"א ס"ק ב' וז"ל אבל באחת איכא איסורא כמו כל חצי שיעור כנ"ל ופשוט, דלא כעולת שבת". ע"כ.
וכתב הפרמ"ג בא"א ס"ק ב'דהיינו מדאורייתא כיון שכתב המג"א כמו בכל חצי...
בעיקר גדר בנין בכלים אימת הוא אסור
יש להרחיב הרבה בפשט הסוגיות המדברות מענין בנין בכלים וכאן נבוא להעמיד את עיקרי שיטות הראשוים בזה מצד כללי המלאכה וביאור הגדרים בזה.
הנה הראשונים בסוגין ק''ב נתקשו היאך נחלקו רב ושמואל אם חיב בעיל שופתא בקופינא דמרא, דלפו''ר נחלקו האם חייב בנין כל דהו וכמש''כ...
האם קידוש על יין מדאורייתא או מדרבנן???
נר חנוכה וקידוש היום מה קודם???
האם חייב בקידוש כשאין לו יין ופת???
מדוע מזכירים זכירת יציאת מצרים בקידוש???
האם חייבים קידוש במקום סעודה???
כיצד ינהג נזיר בקידוש???
האם חייב בקידוש ביום כפור שחל בשבת???
האם קידוש היום מהתורה???
מדוע נקרא קידושא רבה???
האם...
פלפולא חריפתא / הרב ישעיה מילר, כולל ישיבת מיר, עיה"ק ירושלים
לחם משנה
האם חייבים ככר שלימה לסעודת שבת???
כמה סעודות חייבים בשבת???
האם לחם משנה קודם לנר חנוכה???
האם לחם משנה מדאורייתא או מדרבנן???
האם נשים חייבות הלחם משנה???
כיצד ינהגו בפני בעל הבית???
החיוב לחם משנה בבציעה???
האם החיוב...
במאמר זה ברצוני לסקור בקצירת האו'מר את מחלוקת מהריט"ץ ומהר"י אבולעפייא בהלכות בורר. הסיבה שהביאה אותי לכתוב על זה מאמר, היא העובדה שנידונים בה יסודות עצומים בהלכות אלו.
אין בכוונתי להיכנס לכל השיטות והפינות באריכות, אלא לבאר בקצרה את עיקרי מחלוקתם והיוצא מהם להלכה ולמעשה בחיי היום יום. בתוספת...
מצינו ב' מחלוקות בין ר"י לר"ש- חדא גבי אינו מתכוין וכגון שגורר ספסל וע"י הגרירה נוצר גם חריצים בקרקע וזהו דין "אינו מתכוין", ואי"ז רק בדיני שבת אלא בכל איסורי התורה ולכך התיר ר"ש למוכרי כסות ללבוש כלאיים והתירו לזלף יין ע"ג האישים אליבא דר"ש כדאיתא בזבחים צ"א.
והתוס' בשבת מ"א ע"ב חדשו דאף דלר"י...
בתורה נאמר (שמות לא, יד) "ושמרתם את השבת כי קודש היא, מחלליה מות יומת".
ופליגי רב אחא ורבינא, חד אמר מה קודש אסור בהנאה אף מעשי שבת אסורים בהנאה. וחד אמר היא קודש ואין מעשיה קודש.
וכלל גמור הוא, במחלוקת רב אחא ורבינא הלכה כדברי המיקל.
הלכך פסקינן, מעשה שבת דרבנן.
ובגמ' חולין (טו.) פליגי רבי...
מצו"ב תשובה שכתבתי בזה בעבר:
יש לדון האם סרט שצולם בשבת דינו כדין "המבשל בשבת", ואפשר להשליך נידון זה לעוד מקרים רבים. מקור הדין ל"מעשה שבת" מובא בגמ' בחולין (טו.): "דתנן: המבשל בשבת, בשוגג - יאכל, במזיד - לא יאכל, דברי רבי מאיר; רבי יהודה אומר: בשוגג - יאכל במוצאי שבת, במזיד - לא יאכל עולמית...
בדין היתר טלטול מוקצה "בעודו בידו" – חלק א'
כבר נכתב דכלי שמלאכתו לאיסור כגון פטיש או מברג מותר לטלטלו לצורך גופו או מקומו בלבד אבל לא מחמה לצל, וכעת נכתוב בס"ד חידוש נוסף בהלכות מוקצה, דכלי שמלאכתו לאיסור שכבר התחיל לטלטלו לצורך גופו או לצורך מקומו אין מחייבין אותו להניחו מידו מיד עם גמר...
בדיני מוקצה מחמת "חסרון כיס"
הגדרת מוקצה מחמת חסרון כיס: ענינו שמחמת הפסד של פגם או קלקול מקפיד שלא לטלטלו אלא מייחד להם מקום ומקצה אותם מדעתו, לא שנא מה יהיה שויו של החפץ יקר או זול.
הדין: דחשיב מוקצה גמור ואסור לטלטלו אפי' לצורך גופו, היינו אפי' אם צריך את גוף הדבר למלאכה אחרת של היתר, או...
בפרטי דיני "כלי שמלאכתו להיתר"
כלי שמלאכתו להיתר מותר לטלטלו בשבת אף מחמה לצל
א. שו"ע סימן ש"ח סעיף ד' כלי שמלאכתו להיתר מותר לטלטלו אפי' אינו אלא לצורך הכלי שמא ישבר או יגנב, אבל שלא לצורך כלל אסור לטלטלה, כתבי הקודש ואוכלין מותר לטלטלם אפי' שלא לצורך כלל.
הגדרת "מלאכתו להיתר" הוא גם כאשר...
בפרטי דיני כלי שמלאכתו לאיסור – חלק ג'
יג. ב' אופנים מחודשים להגדרת טלטול לצורך גופו?
א. כתב החו"ב סימן י"ב סק"ה נראה דשרי לטלטל כלי שמלאכתו לאיסור לכסות בו כלי שמלאכתו לאיסור אחר מפני החמה, שזה נחשב טלטול לצורך גופו, וכך לי לכסות כלי שמלאכתו לאיסור כמו לכסות כלי שמלאכתו להיתר או אוכלין, ויש...