שבת ויום טוב | פורום אוצר התורה שבת ויום טוב | פורום אוצר התורה

שבת ויום טוב

תגובות אחרונות למאמרים

הסדרות האחרונות

  • תוכן מומלץ
רבי
3 דקות זמן קריאה
צפיות
78
תודות
3
בתורה נאמר (שמות לא, יד) "ושמרתם את השבת כי קודש היא, מחלליה מות יומת". ופליגי רב אחא ורבינא, חד אמר מה קודש אסור בהנאה אף מעשי שבת אסורים בהנאה. וחד אמר היא קודש ואין מעשיה קודש. וכלל גמור הוא, במחלוקת רב אחא ורבינא הלכה כדברי המיקל. הלכך פסקינן, מעשה שבת דרבנן. ובגמ' חולין (טו.) פליגי רבי...
  • תוכן מומלץ
התורה
4 דקות זמן קריאה
צפיות
94
תודות
5
הערות
3
מצו"ב תשובה שכתבתי בזה בעבר: יש לדון האם סרט שצולם בשבת דינו כדין "המבשל בשבת", ואפשר להשליך נידון זה לעוד מקרים רבים. מקור הדין ל"מעשה שבת" מובא בגמ' בחולין (טו.): "דתנן: המבשל בשבת, בשוגג - יאכל, במזיד - לא יאכל, דברי רבי מאיר; רבי יהודה אומר: בשוגג - יאכל במוצאי שבת, במזיד - לא יאכל עולמית...
  • תוכן מומלץ
גרינפלד
4 דקות זמן קריאה
צפיות
80
תודות
3
בדין היתר טלטול מוקצה "בעודו בידו" – חלק א' כבר נכתב דכלי שמלאכתו לאיסור כגון פטיש או מברג מותר לטלטלו לצורך גופו או מקומו בלבד אבל לא מחמה לצל, וכעת נכתוב בס"ד חידוש נוסף בהלכות מוקצה, דכלי שמלאכתו לאיסור שכבר התחיל לטלטלו לצורך גופו או לצורך מקומו אין מחייבין אותו להניחו מידו מיד עם גמר...
  • תוכן מומלץ
גרינפלד
5 דקות זמן קריאה
צפיות
78
תודות
3
בדיני מוקצה מחמת "חסרון כיס" הגדרת מוקצה מחמת חסרון כיס: ענינו שמחמת הפסד של פגם או קלקול מקפיד שלא לטלטלו אלא מייחד להם מקום ומקצה אותם מדעתו, לא שנא מה יהיה שויו של החפץ יקר או זול. הדין: דחשיב מוקצה גמור ואסור לטלטלו אפי' לצורך גופו, היינו אפי' אם צריך את גוף הדבר למלאכה אחרת של היתר, או...
  • תוכן מומלץ
גרינפלד
7 דקות זמן קריאה
צפיות
74
תודות
3
הערות
1
בפרטי דיני "כלי שמלאכתו להיתר" כלי שמלאכתו להיתר מותר לטלטלו בשבת אף מחמה לצל א. שו"ע סימן ש"ח סעיף ד' כלי שמלאכתו להיתר מותר לטלטלו אפי' אינו אלא לצורך הכלי שמא ישבר או יגנב, אבל שלא לצורך כלל אסור לטלטלה, כתבי הקודש ואוכלין מותר לטלטלם אפי' שלא לצורך כלל. הגדרת "מלאכתו להיתר" הוא גם כאשר...
  • תוכן מומלץ
גרינפלד
4 דקות זמן קריאה
צפיות
90
תודות
2
בפרטי דיני כלי שמלאכתו לאיסור – חלק ג' יג. ב' אופנים מחודשים להגדרת טלטול לצורך גופו? א. כתב החו"ב סימן י"ב סק"ה נראה דשרי לטלטל כלי שמלאכתו לאיסור לכסות בו כלי שמלאכתו לאיסור אחר מפני החמה, שזה נחשב טלטול לצורך גופו, וכך לי לכסות כלי שמלאכתו לאיסור כמו לכסות כלי שמלאכתו להיתר או אוכלין, ויש...
  • תוכן מומלץ
גרינפלד
4 דקות זמן קריאה
צפיות
55
תודות
2
בפרטי דיני כלי שמלאכתו לאיסור – חלק ב' ז. רוצה לטלטל כלי שמלאכתו לאיסור מחמה לצל כדי שלא יפסד, ולכן חושב עליו גם לתשמיש מותר לטלטלו, וזה קרוי בפי הלומדים הערמה בכלי שמלאכתו לאיסור לטלטלו לצורך גופו ג"כ מותר, מ"א בשם הירושלמי, והובא במ"ב שם ס"ק ט"ז. יתר על כן כתב החו"ב בסי' י"ב סוף סק"ה דאפשר...
  • תוכן מומלץ
גרינפלד
4 דקות זמן קריאה
צפיות
60
תודות
2
בפרטי דיני כלי שמלאכתו לאיסור – חלק א' כלי שמלאכתו לאיסור מותר לטלטלו בשבת לצורך גופו או מקומו א. שו"ע סימן ש"ח סעיף ג' כלי שמלאכתו לאיסור מותר לטלטלו בין לצורך גופו כגון קורנס של זהבים או נפחים לפצוע בו אגוזים, קרדום לחתוך בו דבילה, בין לצורך מקומו דהיינו שצריך להשתמש במקום שהכלי מונח שם...
  • תוכן מומלץ
גרינפלד
7 דקות זמן קריאה
צפיות
117
תודות
2
פתיחה להלכות מוקצה – חלק ב' מעט מושגים במוקצה: א. מוקצה מחמת חסרון כיס – היינו כלי שאדם מקפיד עליו שלא יפגום ולא יתקלקל, כגון סכין של שחיטה או סכין של מילה וסכין של סופרים, מובא בסי' ש"ח סעי' א'. ב. מוקצה מחמת גופו – דבר שאינו כלי ולא מאכל אדם ולא מאכל בהמה כגון אבנים וקנים ומעות ועצים...
  • תוכן מומלץ
גרינפלד
4 דקות זמן קריאה
צפיות
112
תודות
2
פתיחה להלכות מוקצה – חלק א' ד' טעמים מדוע גדרו חז"ל ואסרו איסור מוקצה המשנה ברורה בהקדמה לסימן ש"ח הביא את דברי הרמב"ם סוף פרק כ"ד מהל' שבת וז"ל אסרו חכמים לטלטל מקצת דברים בשבת כדרך שהוא עושה בחול, ומפני מה נגעו באיסור זה, אמרו ומה אם הזהירו נביאים וצוו שלא יהא הילוכך בשבת כהילוכך בחול...
  • תוכן מומלץ
אחד יחיד
1 דקות זמן קריאה
צפיות
115
תודות
2
חלק ב' - דעות הראשונים איתא בגמרא במרובה (בבא קמה דף עא.), וזה לשון הגמרא: והנה טעמו של רבי יוחנן הסנדלר הוא מהתורה, ואחר כך מביאה הגמרא מחלוקת רב אחא ורבינא אם מעשה שבת הוא מהתורה כרבי יוחנן הסנדלר, או מדרבנן. וקיי"ל שרב אחא ורבינא הלכה כדברי המקל, ולכן פשוט לכל הדעות שאין הלכה כרבי יוחנן...
  • תוכן מומלץ
אחד יחיד
2 דקות זמן קריאה
צפיות
142
תודות
3
חלק א' - שיטות התנאים איתא בגמרא (חולין דף טו.), וזה לשון הגמרא: היינו שמצאנו ג' שיטות מה הדין במבשל בשבת – והוא הדין ליהנות מכל סוג של מעשה שבת. לרבי מאיר, בשוגג יכול לאכול מיד, ובמזיד רק במוצאי שבת. לרבי יהודה, בשוגג אפשר לאכול רק במוצאי שבת, ובמזיד נאסר לעולם. לרבי יוחנן הסנדלר, בשוגג -...
חזור
חלק עליון
למעלה