וישב אין שר בית הסוהר רואה את כל מאומה בידו (1 צופה)

[גרינפלד]

ויהי ה' את יוסף ויט אליו חסד ויתן חנו בעיני שר בית הסהר וגו' אין שר בית הסהר ראה את כל מאומה בידו באשר ה' אתו ואשר הוא עשה ה' מצליח

בספר יד יוסף (לר' יוסף צרפתי, פר' מקץ, הובא בעלים לתרופה תשפ"ד) כתב לבאר פסוק זה, ששר בית הסוהר ראה דבר מחודש, שכל הרע שהיו עושים שם בבית הסוהר היו תולין ביוסף, דהיינו שהיו אומרים שהוא היה עושה, והיה שר בית הסוהר רוצה לעשות לו רעה, כיון שהבחירה בידו, ולגבי יוסף "אין שר בית הסוהר רואה... מאומה בידו", אלא כל הכחות נטלו ממנו, ולא נשאר בידו שום יכולת, "באשר ה' אתו ואשר הוא עשה ה' מצליח", ולא היה בידו שום כח להרע.

עוד כתב לבאר, שלהשראת הברכה צריך שיהיה איזה דבר שיחול עליו השפע, כמו שמצינו באלישע, ולכן נאמר ששר בית הסוהר לא ראה מאומה בידו לשיהיה נושא והכנה להשראת הברכה, ואעפ"כ "אשר הוא עושה ה' מצליח בידו", וזה היפך טבע העולם, עכ"ד [ועיי"ש פירוש נוסף].

ופירוש זה יתכן שמתאים עם דברי המלבי"ם (מלכים א' יז, יד, הובא בהפטרת וירא) שכתב, שיש הבדל בין הברכה הנעשה על ידי נביא בכחו ובין הנעשה על ידי רצון ה' וגזרתו, כי הנביא אין בכחו רק להשפיע ברכה על מעט הנמצא שיתוסף, כמו שאמר אלישע מה יש לך בבית, שנתרבה השמן, והיה הברכה על מעט השמן שיתרבה, שזה המצאת יש מיש. לא כן ברכת ה', תוכל לשרות גם על דבר ריקן, ע"כ. וכאן הרבותא שלא היה זה כעל פי נביא, אלא מה' בעצמו.​