דרך הלימוד של מרן החזו''א זללה''ה ותלמידיו (3 צופים)

[ולא כלום]

הבה נפתח דיון עיוני ומעמיקה בעניין!

 

[חד מבתראי]

כמדומני שהגדרה הכי טובה ל'דרך הלימוד' של החזו"א,
שבעוד הגר"ח ירד לשורשים, החזו"א עלה לענפים.
ודו"ק.

 

[ולא כלום]

אני יתחיל עם משהו קצר, לענ''ד צריכין לעשות סדר בין כמה נקודות שונות במשנתו של מרן זללה''ה בעניין דרך הלימוד:

א. לימוד הסוגיות: החזו''א חינך את תלמידיו ללימוד סוגיות משלב ראשוני ראשוני דהיינו 'לו''ד' עד השלב הסופי של 'דינים העולים' וזה כולל גם ריכוז כל הסוגיות שדנות בנושא, ולסדר כל פרט ופרט על מכונה, וזה בניגוד לדרך הישיבות שלומדים על הדף וגם בעיקר הגמ' והראשונים וקצת אחרונים הנוגעים לפשט של הגמ', בחלק הזה דרך הלימוד של החזו''א בודאי של נתפשטה כ''כ בתוך עולם הישיבות, אבל בכוללים כן יש הרבה שלומדים בדרך הזה, לפחות למחצה לשליש ולרביע.

ב. הביקורת על הלימוד הישיבתי: לחזו''א היה ביקורת על סוג הסברות והחקירות של עולם הישיבות (ובא לידי ביטוי בגליונות על הגר''ח, ובעוד הרבה משפטים ובדיחות משמו שמסתובבים), שבענין זה גם אם לא הוא זה שהצליח, למעשה הסברות שנאמרים היום הם מהסוג הזה שגם אם החזו''א לא היה אומרים לפחות את הביקורת החזקה שלו כבר לא שייך (ולכאו' זה בזכותו של ה'ראש ישיבה של הדור האחרון' מרן רבי שמואל זצ''ל, שליטש את הסברות הישיבתיות בישרות מופלגת).

ג. סוג הסברות של החזו''א: לחזו''א יש סוג סברות שלא מוצאים כ''כ בספרים אחרים בני זמנינו, ובפרט הזה אמור להיות עיקר הדיון, מה בדיוק החידושים שלו, והייחודיות שלו, ועד כמה התלמידים שלו מחזיקים בדרכו או הולכים כ''א לפי תכונת נפשו, וכאן צריכין לדון בענין ה'נראה' הנפוץ בספרי חזו''א, וספרי תלמידיו השייכים לחוג חזו''א, כמו חדושים ובאורים, חדושי רבי גדליה, שארית יעקב, ועד כמה הם שונים מגבורת יהודה חדושי רבי דוב, וכו' וכו', מה שכולם לקחו בודאי מהחזו''א זה חלק של לימוד כל הסוגיא עד דינים העולים, ובדרך הישיבות הם בודאי לא הולכים, ומשם ואיליך זה נושא לדיון, ואשמח אם יתפתח בזה דיון על רמה.

ידידי היקר הרב @בד קודש נ''י אשמח מאוד אם תחכים אותנו בדברים שבטח שמעתי ע''ז מרבותיך הגדולים שליט''א, הזווית השונה בודאי יוסיף הרבה הרבה לדיון.

 

[הרב מרודוש]

ידידי היקר הרב @בד קודש נ''י אשמח מאוד אם תחכים אותנו בדברים שבטח שמעתי ע''ז מרבותיך הגדולים שליט''א, הזווית השונה בודאי יוסיף הרבה הרבה לדיון.

לחץ כדי לכווץ...

אני שמעתי ממרן הבד קודש שליט"א שאמר
החזו"א ביקש ממני בתור בחור ג' דברים בשנים עמדתי ובאחד לא
א' לגדל זקן
ב' ללכת עם חליפה ארוכה
ג' ללמוד ברך לימוד שלו
בא' וב' עמדתי כיון שמיד אח"כ התחתנתי ונתמנתי לר"מ (עם פראק)
אבל ג' לא קיימתי...

 

[הרב מרודוש]

פעם אמר לי חזונישניק שאצלם חצי מהשאלות נפתרות מיד
כיון שתמיד אתה חושב איך אתה עושה את זה כאן ועכשיו
למשל הוא פעם שמע שיעור בפלפול שלם למה אשר יצר מברכים רק לאחר מעשה ולא לפני
לאחר השיעור הוא ניגש למג"ש ושאל אותו איך אפשר לברך לפני הרי אסור לו לברך?...

בזה קצת ישבתי את החרדה מ50%
כיון שאף אחד לא הצליח בתאוריה הכי רחוקה איך זה יתנהל למעשה....
בתאוריה זה נשמע אבל במציאות פחות...

 

[חלק א' ממעל]

לאחר השיעור הוא ניגש למג"ש ושאל אותו איך אפשר לברך לפני הרי אסור לו לברך?...

לחץ כדי לכווץ...

דוקא בדוגמא הזו כמדומה שבחו"ב כותב שדוקא שמו"ע אסור, ועוד פקפק בכמה דברים שהחמירו הפוסקים בזה

 

[ולא כלום]

אני שמעתי ממרן הבד קודש שליט"א שאמר
החזו"א ביקש ממני בתור בחור ג' דברים בשנים עמדתי ובאחד לא
א' לגדל זקן
ב' ללכת עם חליפה ארוכה
ג' ללמוד ברך לימוד שלו
בא' וב' עמדתי כיון שמיד אח"כ התחתנתי ונתמנתי לר"מ (עם פראק)
אבל ג' לא קיימתי...

לחץ כדי לכווץ...

סליחה, אבל זה קשור לנושא האשכול?

 

[ולא כלום]

אני יתחיל עם משהו קצר, לענ''ד צריכין לעשות סדר בין כמה נקודות שונות במשנתו של מרן זללה''ה בעניין דרך הלימוד:

א. לימוד הסוגיות: החזו''א חינך את תלמידיו ללימוד סוגיות משלב ראשוני ראשוני דהיינו 'לו''ד' עד השלב הסופי של 'דינים העולים' וזה כולל גם ריכוז כל הסוגיות שדנות בנושא, ולסדר כל פרט ופרט על מכונה, וזה בניגוד לדרך הישיבות שלומדים על הדף וגם בעיקר הגמ' והראשונים וקצת אחרונים הנוגעים לפשט של הגמ', בחלק הזה דרך הלימוד של החזו''א בודאי של נתפשטה כ''כ בתוך עולם הישיבות, אבל בכוללים כן יש הרבה שלומדים בדרך הזה, לפחות למחצה לשליש ולרביע.

ב. הביקורת על הלימוד הישיבתי: לחזו''א היה ביקורת על סוג הסברות והחקירות של עולם הישיבות (ובא לידי ביטוי בגליונות על הגר''ח, ובעוד הרבה משפטים ובדיחות משמו שמסתובבים), שבענין זה גם אם לא הוא זה שהצליח, למעשה הסברות שנאמרים היום הם מהסוג הזה שגם אם החזו''א לא היה אומרים לפחות את הביקורת החזקה שלו כבר לא שייך (ולכאו' זה בזכותו של ה'ראש ישיבה של הדור האחרון' מרן רבי שמואל זצ''ל, שליטש את הסברות הישיבתיות בישרות מופלגת).

ג. סוג הסברות של החזו''א: לחזו''א יש סוג סברות שלא מוצאים כ''כ בספרים אחרים בני זמנינו, ובפרט הזה אמור להיות עיקר הדיון, מה בדיוק החידושים שלו, והייחודיות שלו, ועד כמה התלמידים שלו מחזיקים בדרכו או הולכים כ''א לפי תכונת נפשו, וכאן צריכין לדון בענין ה'נראה' הנפוץ בספרי חזו''א, וספרי תלמידיו השייכים לחוג חזו''א, כמו חדושים ובאורים, חדושי רבי גדליה, שארית יעקב, ועד כמה הם שונים מגבורת יהודה חדושי רבי דוב, וכו' וכו', מה שכולם לקחו בודאי מהחזו''א זה חלק של לימוד כל הסוגיא עד דינים העולים, ובדרך הישיבות הם בודאי לא הולכים, ומשם ואיליך זה נושא לדיון, ואשמח אם יתפתח בזה דיון על רמה.

ידידי היקר הרב @בד קודש נ''י אשמח מאוד אם תחכים אותנו בדברים שבטח שמעתי ע''ז מרבותיך הגדולים שליט''א, הזווית השונה בודאי יוסיף הרבה הרבה לדיון.

לחץ כדי לכווץ...

ופה יש צורך להדגיש שנר' שהעיקר מה שלחם מרן זללה''ה להשריש אצל תלמידיו זה שתי הנקודות הראשונות, משא''כ בחלק השלישי שזה כבר משהו אישי ותלוי בכאו''א כפי תכונת נפשו, ומשו''כ בין תלמידי החזו''א למרות שכולם למדו סוגיות בצורה הנזכרת וגם בודאי לא למדו בדרך הישיבות ממש, הרי שסוג הסברות כבר שונים מאוד וניתן לומר שאפי' אין ביניהם מכנה משותף.