הלכות שבת הצם בשבת האם מחוייב בקידוש (2 צופים)

[התורה]

יש לחקור, בנושא השייך אף לענייני דיומא בפרשה דילן [פרשת בראשית]:

מי שאינו אוכל בשבת כגון שמתענה או מסיבה רפואית כל שהיא אינו אוכל,

האם יש לו חיוב לשמוע קידוש מאחר,

או דלמא מכיון שאינו אוכל אין שום ענין שישמע קידוש - דדיקא למי שאוכל נתקן קידוש על היין.

 

[התורה]

והוא שייך לפרשה דילן:
"ויברך אלקים את יום השביעי ויקדש אתו וגו'" (ב', ג')

 

[שמואל51]

הקידוש מדאורייתא הוא בתפילה והקידוש על יין הוא רק דרבנן

 

[התורה]

הנה בתורי"ד (פסחים מהדורא תליתאה דף קי"ד ע"א בד"ה שהיין גורם, וכן במהדו"ת דף ק"ו ע"א, הו"ד בהליכו"ש סי' רע"א סק"ב) כתב,

דהיכא דליכא סעודה לא מחייב בקידוש,

ומשו"ה לא מקדשי' בליל יוה"כ שחל בשבת, כיון דליכא סעודה ליכא חיוב לקדש.

 

[התורה]

ומצאתי שכ"כ נמי מרן החיד"א בברכי יוסף (סי' ער"ב סק"א בשיו"ב) וז"ל:

"וראיתי בספר הבתים שכתב וז"ל, יש מן הגדולים שכתב מי שאין דעתו לאכול בלילי שבת מקדש על היין ואעפ"י שאין שם סעודה, שאין מבטלין הקדוש מפני הסעודה,

ויש מי שכתב שאין מקדש אלא אם כן יטעום כזית, וזה נראה עיקר", עכ"ל.

חזי' מדבריו נמי דס"ל דאין חיוב לקדש אא"כ אוכל.

 

[התורה]

ועתה ראיתי שכ"פ נמי בשו"ת מנחת יצחק (ח"ח סי' ל' אות ה') בחולה שאינו יכול ולשתות כלום, וניזון שלא ע"י הפה, שאי"צ לקדש עפ"י ספר הבתים הנ"ל דהיכא דאין סעודה אי"צ לקדש.

 

[התורה]

הקידוש מדאורייתא הוא בתפילה והקידוש על יין הוא רק דרבנן

לחץ כדי לכווץ...

הוא מתלי תלי אם קידש קודם התפילה או לאחריה,

יעוי' במג"א רס"א, ובגרעק"א שם גבי נשים

 

[מרגניתא טבא]

הקידוש מדאורייתא הוא בתפילה והקידוש על יין הוא רק דרבנן

לחץ כדי לכווץ...

איני זוכר היכן דבר זה נמצא, אך לאחורנה שמעתי שיח ת"ח והעולה מהדברים שם שבזמנינו אין שום משמעות לקידוש בתפילה וחוששים לקידוש לאח"כ מדאו',

 

[הצעיר שבחבורה]

איני זוכר היכן דבר זה נמצא, אך לאחורנה שמעתי שיח ת"ח והעולה מהדברים שם שבזמנינו אין שום משמעות לקידוש בתפילה וחוששים לקידוש לאח"כ מדאו',

לחץ כדי לכווץ...

איני יודע מה יכול להשתנות 'בזמננו', אם לא שכוונתו למה שכתב כבר המשנ"ב....

ואולם יש לפקפק בזה הרבה דהא קי"ל לעיל בסימן ס' ס"ד דמצות צריכות כונה לצאת בעשיית המצוה ומסתמא אין מדרך העולם לכוין לצאת את המ"ע דזכור בתפלה כיון שיש לו יין או פת ויכול לקדש עליהן אח"כ בברכה כדין וטוב יותר שיצא אז המ"ע דאורייתא משיצא עתה ויהיה בלא כוס ושלא במקום סעודה ועוד כמה טעמים אחרים שיש לפקפק בזה וכמו שבארתי בבה"ל ע"כ יש למנוע מלצאת ידי קידוש ע"י קטן

ואם כוונתו לזה, לכאו' לא שייך זה במי שאינו יכול לאכול, וא"כ אין דעתו לקדש על היין או על הפת, שהרי אין יכול לקדש עליהם, ושפיר דעתו לצאת בתפילה.​

 

[התורה]

אחר המחילה מכבוד מעכ"ת, לא זכיתי להבין שיג ושיח זה,

כל אדם מחוייב לקדש את השבת בכניסתו וביציאתו,

חובה זה הרי היא מן התורה,

רק שבאם כבר יצא בה יד"ח בתפילה,

ממילא הקידוש שלאחמ"כ הרי הוא מדרבנן [בפשטות].

 

[יאשע בער]

אחר המחילה מכבוד מעכ"ת, לא זכיתי להבין שיג ושיח זה,

כל אדם מחוייב לקדש את השבת בכניסתו וביציאתו,

חובה זה הרי היא מן התורה,

רק שבאם כבר יצא בה יד"ח בתפילה,

ממילא הקידוש שלאחמ"כ הרי הוא מדרבנן [בפשטות].

לחץ כדי לכווץ...

אך מאחר וקיי"ל דמצ"כ, ונקטי' שמסתמא אין דעתו לצאת בקידוש שבתפילה [וכלשון המשנ"ב 'ומסתמא אין מדרך העולם לכוין לצאת את המ"ע דזכור בתפלה', ממילא הקידוש על הכוס הוא בד"כ דאורייתא.

 

[התורה]

אך מאחר וקיי"ל דמצ"כ, ונקטי' שמסתמא אין דעתו לצאת בקידוש שבתפילה [וכלשון המשנ"ב 'ומסתמא אין מדרך העולם לכוין לצאת את המ"ע דזכור בתפלה', ממילא הקידוש על הכוס הוא בד"כ דאורייתא.

לחץ כדי לכווץ...

ומה נעשה עם המשנ"ב שם גבי הנשים

 

[התורה]

כ"ה ב'תשובות והנהגות' לגאב"ד ירושלים (ח"ב סי' ק"ס): שנשאל מאשה יולדת שניתחו אותה והרופאים ציוו לה שלא תאכל ולא תשתה עד אחרי שבת, וניזונת ע"י אינפוזיה, מה דינה לענין קידוש, ופסק: 'שתכוון לצאת קידוש במה שתאמר: "זכור את יום השבת לקדשו זכר ליציאת מצרים" ויוצאת בכך חיובה מה"ת'.

 

[התורה]

והפלא הוא, דלמרות כל הנ"ל,

מאידך גיסא מצאתי זה עתה בחסדי הי"ת במטה אפרים (הל' ראש השנה סי' תקצ"ז סקי"ב) שכתב,

דמי שמתענה בר"ה מחמת מנהג או תענית חלום – ישמע קידוש מאחרים.

וכ"כ אף הפמ"ג (או"ח סי' תרצ"ג א"א סק"ג) דהמתענה בשבת צריך לעשות קידוש על הכוס וליתנו לאחר לשתות.

 

[התורה]

עוד הראני ת"ח חשוב זה עתה:

שכן נמי פסק בשו"ת ציץ אליעזר (חי"ב סי' כ"ד),

שנשאל בענין מי שאסור באכילה ושתיה האם חייב בקידוש היום,

ודעתו שחייב לקדש בלא כוס בכדי לצאת ידי חובת קידוש מן התורה.

 

[התורה]

עיי' בשו"ת כפי אהרן (סי' ל"ח) שהכריע: מי שחולה או מתענה בשבת, בתפילה בודאי צריך לכוין לצאת ידי קידוש, ואף יש לו חיוב לילך לשמוע קידוש ממי שמקדש על היין, אבל על הכוס לא יברך, והוא מכיון דהויא מחלוקת הפוסקים ואמרי' סב"ל.

 

[יאשע בער]

כ"ה ב'תשובות והנהגות' לגאב"ד ירושלים (ח"ב סי' ק"ס): שנשאל מאשה יולדת שניתחו אותה והרופאים ציוו לה שלא תאכל ולא תשתה עד אחרי שבת, וניזונת ע"י אינפוזיה, מה דינה לענין קידוש, ופסק: 'שתכוון לצאת קידוש במה שתאמר: "זכור את יום השבת לקדשו זכר ליציאת מצרים" ויוצאת בכך חיובה מה"ת'.

לחץ כדי לכווץ...

וצ"ע למה לא תצא ע"י אחר שישתה וכך תקיים גם את הדין דרבנן.

 

[יאשע בער]

ומה נעשה עם המשנ"ב שם גבי הנשים

לחץ כדי לכווץ...

?

 

[האיש השרוי בשמחה]

ברש''י בשבועות י''ג כתב שגם ביו''כ מחיובים בקידוש

 

[אב בינה]

וצ"ע למה לא תצא ע"י אחר שישתה וכך תקיים גם את הדין דרבנן.

לחץ כדי לכווץ...

כשלא היה מי שיקדש לה