והשב העבודה לדביר ביתך. שאלה בנוסח התפילה. (2 צופים)

[הרב העניו]

וצ"ע, מדוע כלל רק דביר, שפירושו הוא קודש הקודשים שכן אתה מוצא במלכים פרק ח' פסוק ו':
וַיָּבִאוּ הַכֹּהֲנִים אֶת-אֲרוֹן בְּרִית-יְהוָה אֶל-מְקוֹמוֹ, אֶל-דְּבִיר הַבַּיִת--אֶל-קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים: אֶל-תַּחַת, כַּנְפֵי הַכְּרוּבִים. ומשמע שדביר זהו בית קודש הקודשים, כי אם לא כן מה זה המילה 'הבית' שאחרי 'דביר'? ואם תאמר שזה היכל, הרי היו גם עבודות על המזבח!
אם כן, מדוע לא מתפללים שה' יחזיר את העבודה לשאר מקומות? הכי פחות מסתבר להגיד את קודש הקודשים, היו בו מספר העבודות המועט ביותר בבהמ"ק!
למה לא כת' בתפילה, והשב העבודה אל בית מקדשך?
ועוד יש לעיין, מדוע כת' והשב העבודה לדביר ביתך, שמשמע שהוא קיים אבל אין עבודה? שיהיה כת' והשב דביר ביתך ועבודתו, או ליתר דיוק והשב את מקדשך ועבודתו!
אשמח לתשובה מפורטת.

 

[אליהו ישראלי]

עי' יומא נב. שדביר יכול להתפרש על המחיצה המפסקת בין הקודש ובין קודש הקדשים (אמה טרקסין), וקשה עוד יותר.

 

[תענוג]

י"ל ע"ד הדרוש ע"פ פירוש התוס'
בגמרא מנחות ק"י א' מובא לעולם זאת על ישראל דברי הימים ב' ב' אמר רב גידל אמר רב זה מזבח בנוי ומיכאל שר הגדול עומד ומקריב עליו קרבן וכתבו התוס' בד"ה ומיכאל וז"ל מדרשות חלוקין יש מי שאומר נשמותיהן של צדיקים ויש מי שאומר כבשים של אש והיינו דאמרינן בשמונה עשרה בעבודה ואשי ישראל ותפלתם מהרה באהבה תקבל ברצון דהיינו נשמותיהם של צדיקים (כי אשי ישראל מלשון אנשי ישראל) כו'.
והוא ע"ד מיתת נדב ואביהו וכמ"ד באור החיים פרשת אחרי וז"ל בקרבתם לפני ה' פי' שנתקרבו לפני אור העליון בחיבת הקודש ובזה מתו והוא סוד הנשיקה שבה מתים הצדיקים והנה הם שוים למיתת כל הצדיקים אלא שההפרש הוא שהצדיקים הנשיקה מתקרבת להם ואלו הם נתקרבו לה והוא אומרו בקרבתם לפני ה' ואומרו וימותו בתוספות וא"ו רמז הכ' הפלאת חיבת הצדיקים שהגם שהיו מרגישים במיתתם לא נמנעו מקרוב לדביקות נעימות עריבות ידידות חביבות חשיקות מתיקות עד כלות נפשותם מהם והבן עכ"ל.
ובסנהדרין נ"ב ע"א אבא יוסי בן דוסתאי אומר שני חוטין של אש יצאו מבית קודש הקדשים ונחלקו לארבע ונכנסו שנים בחוטמו של זה ושנים בחוטמו של זה ושרפום.
נמצא שהעבודה הוא שמקריב מיכאל אנשי ישראל נשמותיהן על המזבח ומשיבין אותן עד דביר ביתך קדשי קדשים, ובזה אנשי ישראל מתקבלין ברצון.

 

[תענוג]

באופן פשוט נראה
דהרי אמרו דיכוון את לבו נגד קדשי קדשים
א"כ הרי מחשבתו כל זמן התפילה בקדשי הקדשים ע"כ מתפלל על המקום הזה שישוב בו העבודה

 

[הרב העניו]

באופן פשוט נראה
דהרי אמרו דיכוון את לבו נגד קדשי קדשים
א"כ הרי מחשבתו כל זמן התפילה בקדשי הקדשים ע"כ מתפלל על המקום הזה שישוב בו העבודה

לחץ כדי לכווץ...

הרי זה רק מי שלא יכול לכוון את גופו. אם הוא בארץ ישראל צריך לכוון לביהמ"ק.

 

[תענוג]

שם בגמרא ברכות ל ע"א נמצאו כל ישראל מכוונים את לבם למקום אחד א"ר אבין ואיתימא ר' אבינא מאי קראה כמגדל דוד צוארך בנוי לתלפיות תל שכל פיות פונים בו
ובמבט חסידי
ז"ל הנועם אלימלך פרשת לך לך: האדם הרוצה שתהא תפילתו נשמעת צריך לכוין כאלו הוא מתפלל בא"י ובית המקדש בנוי ומזבח על מכונו בהיכלו והרי הוא כאלו דר עתה בא"י ועי"ז הוא בא לבהירות ודביקות גמור להתפלל בכוונה שלימה ביראה ובאהבה כאלו עומד בבית קדשי קדשים כו' צריך לצייר במחשבתו בעת תפילתו כאלו הוא ממש בא"י ובבית המקדש ורואה הכל בחוש הראות עכ"ל וק"ל

 

[אליהו ישראלי]

באופן פשוט נראה
דהרי אמרו דיכוון את לבו נגד קדשי קדשים
א"כ הרי מחשבתו כל זמן התפילה בקדשי הקדשים ע"כ מתפלל על המקום הזה שישוב בו העבודה

לחץ כדי לכווץ...

בעקבות דבריך התעוררתי
דיש לפרש והשב את העבודה 'לפני' דביר ביתך,
והיינו דהעבודה בבית המקדש מכוונת ג"כ לפני קודש הקדשים, ומתפללים שתשוב העבודה כלפי קה"ק (ויתפרש הדביר קה"ק דווקא) ששם עיקר השראת השכינה, וכמו דתפילתנו היא כלפי המרכז, קודש הקדשים.

 

[בד קודש]

פירוש המילה דביר היא מלשון דיבור.
שהבורא מדבר עם ישראל דרך בית המקדש.
זו הדרגה הגבוהה ביותר של קרבת ד' שיכולה להיות,
על זה מתפללים.

 

[אליהו ישראלי]

פירוש המילה דביר היא מלשון דיבור.

לחץ כדי לכווץ...

מנין?

 

[בד קודש]

מנין?

לחץ כדי לכווץ...

כך שמעתי בוועדים ממו"ר המשגיח הגר"א גינזבורג.
את המקור שלו לצערי אין לי אפשרות לברר היום...

 

[תענוג]

מצידת ציון מלכים א ו ה וז"ל בית קדש הקדשים קרויה דביר על שם שהדבור יוצא משם