תמוז כ"ג תמוז - רבי משה קורדובירו (1 צופה)

[שירת העשבים]

רבי משה ב"ר יעקב קורדובירו, מח"ס תומר דבורה ושא"ס.
מנוחתו כבוד בעיה"ק צפת סמוך להאריז"ל

 

[שירת העשבים]

בהסכמתו של בעל השל"ה הקדוש לספר "תומר דבורה", נאמר – "וכל מי שרגיל בספר הזה, ואומר אותו בכל שבוע או בכל חודש, מובטח לו שהוא בן העוה"ב".

וכן, ידוע מכ"ק האדמו"ר מצאנז – 'הדברי חיים' זיע"א שהבטיח: שכל הלומד מהספר "תומר דבורה" מובטח לו שלא יפגע מהמחלה הממארת והידועה.

 

[אחד יחיד]

רבינו נולד למשפחה מיוחסת מיוצאי ספרד (כנראה מעיר קורדובה) בעיר צפת בשנת רפ“ב, ונפטר בגיל צעיר בן ארבעים ושמונה שנים, בכ“ג לחדש תמוז שנת ש“ל, ומכונה בפי רבים בראשי תיבות הרמ“ק. התגורר בצפת בתקופת הזוהר שלה, בתקופת הבית יוסף, האר“י ז“ל ורבי שלמה אלקבץ מחבר הפיוט "לכה דודי".

הספר 'תומר דבורה' הוא אחד משבעים התמרים שבספר ”אלימה רבתי“ שהוא ספר הקדמה לחכמת הקבלה, ואף שגם ספר ”תומר דבורה“ מבוסס על סתרי תורת הזוהר, מכל מקום הוא גם ספר מוסר במעלת המידות והליכה בדרכיו יתברך, ומשמש כספר מוסר יסודי לכל שוחרי תורה ומוסר.

הספר יצא לאור לראשונה בוונציה בשנת שמ“ט, ופעמים רבות נדפס מאז שיצא לאור. בתקופה מאוחרת יותר, כשייסד רבי ישראל סלנטר זצ“ל את תנועת המוסר הדפיס אחד מתלמידיו את ספר 'תומר דבורה' בעיר קניגסברג בשנת תרי“ח.

גם בקלם החשיבו מאוד את הלימוד בספר ’תומר דבורה‘. ב‘קול קורא‘ מיוחד שכתב רבי שמחה זיסל לתלמידיו באלול שנת תרמ“ז הוא מגלה שמצא תרופה כיצד ניתן לעסוק במצות ’ואהבת לרעך כמוך‘, על ידי לימוד קבוע בספר 'תומר דבורה' חוק ולא יעבור. כן אנו מוצאים בקבלות של הסבא מקלם (מעיוה“כ שנת תרנ“ב), שקיבל על עצמו ללמוד בספר 'תומר דבורה' בכל יום (כתבי הסבא מקלם עמ‘ ע). כמו כן התבטא הסבא מקלם: ”הספר תומר דבורה הוא שולחן ערוך על המידות“.

 

[אחד יחיד]

בהזדמנות שביקר מרן הגר“א לאפיאן זצ“ל בצפת, עלה לבית החיים הישן והגיע לקברו של הרמ“ק. נעמד ואמר בקול: "מהר“ם קורדובירו הקדוש, אנו לומדים ספרכם 'תומר דבורה' והיתה לנו תועלת מרובה. מרן הסבא מקלם ציוה לנו ללמוד ספרכם, וכן אנו עושים, לכן אנו מבקשים מכם שתמליצו טוב עבור הישיבות הקדושות שלומדים בהן מוסר!"

 

[אחד יחיד]

וכן, ידוע מכ"ק האדמו"ר מצאנז – 'הדברי חיים' זיע"א שהבטיח: שכל הלומד מהספר "תומר דבורה" מובטח לו שלא יפגע מהמחלה הממארת והידועה.

לחץ כדי לכווץ...

וכפי שהעיד נכדו הגה“צ רבי משה הלברשטאם חבר הבד“ץ של העדה החרדית זצ“ל (בהסכמה לספר יו“ל שנת תשס“ו עם פירוש ’והלכת בדרכיו‘) וזה לשונו: ”שמעתי בעצמי מפה קדשו של הגה“ק המפו‘ מרן האדמו“ר מסאטמאר בעל 'ויואל משה' זי“ע שאמר משמו של כ“ק זקני מרן הגה“ק רבן של ישראל בעל 'דברי חיים' מצאנז זללה“ה שעצם הלימוד בסה“ק תומר דבורה הוא סגולה להנצל מהמחלה הידועה רח“ל"“ עכ“ל.

 

[אחד יחיד]

כתב בספה“ק ישמח ישראל (פר‘ שופטים) וזה לשונו הק‘: "…וכמבואר בספר הקדוש תומר דבורה, אשר מהראוי שילמוד כ“א את הספר הקדוש הזה (בר“ח) [בחודש] אלול ע“מ לעשות בימים הקדושים האלה, כי כל הספר הקדוש נתייסד על הי“ג מדות של מיכה איך הקב“ה מתנהג בהם נגד בריותיו, וכן מחויב כ“א לדמות צורה ליוצרה, ויתנהג כן במדות אלה נגד חברו שחטא נגדו, ובזה נוכל לפרש הפסוק אני לדודי ודודי לי הרועה בשושנים, היינו שאני לדודי, זה הקב“ה, צריך להתנהג במדות שדודי, זה הקב“ה, מתנהג לי‘ כן צריך אני להתנהג כן נגד חבירי, ועי“ז מתעורר הי“ג מכילין דרחמי להמשיך עליו ועכ“י.

 

[אחד יחיד]

במכתבו של הגרז“ו אשכנזי זצ“ל (הובא בספר אני לדודי עמ‘ 192) כתב שלימוד הספר מביא למדרגת 'אהבת ישראל‘, כה כתב: שמעתי ממגידי אמת שמספרים על אדמו“ר הגה“ח ר‘ ישראל סלנטר זצוק“ל שציוה ללמוד ספר תומר דבורה מחודש אלול עד אחר יוה“כ, ואמר דבלי ספק אצלו דמי שירגיל את עצמו ללמוד ספר תומר דבורה יוכל לבוא למדריגת אהבת ישראל.

 

[אחד יחיד]

גם הרה“צ ר‘ אלי‘ ראטה זצ“ל (משב“ק של הרה“ק רבי שלמה מזוועהיל זי“ע) פעל רבות להחדרת לימוד ה‘תומר דבורה‘ אצל צעירים ומבוגרים כאחת… מלבד שהוא מקנה שלימות בתיקון המידות ובדביקות להשי“ת, סגולה בדוקה יש בו לקבלת התפילות, כך היה אומר בשם צדיקים.

ובמיוחד היה מעורר לקבוע שיעור ב“תומר דבורה“ בימי הרחמים של חודש אלול, כי סגולה יש בו לעורר עלינו רחמיו ומידותיו של הקב“ה (איש חסיד היה – עמ‘ רב).

 

[אוהב ספר]

הערך עליו במכלול-

רבי משה קורדובירו – המכלול

www.hamichlol.org.il

 

[אוהב ספר]

הבעל שם טוב כותב כי שיטתו מיוסדת על תורת הרמ"ק:

באנו בהמכתב הזה להסר מעלינו ומעל כל אנ"ש השטנה אשר המנגדים המחבלים מחבלי כרם בית ישראל רוצים לשום עלינו על לא דבר, ר"ל, השיטה שהאין סוף ברוך הוא הוא ממלא כל עלמין ומסבב ובתוך, ולית אתר פנוי מיניה ואפילו בדברים הנמוכים, זהו שיטת קבלת הרמ"ק זלה"ה, ועליו בניתי ויסדתי גם שיטתינו האמיתית.

(מכתבי הגניזה החרסונית, מכתב קנ"ו)

 

[אוהב ספר]

האר"י אמר בהספד עליו:

כי יהיה באיש חטא משפט מות - חטא מלשון חיסרון, אם יהיה מחסר לאדם משפט מות, שלא מגיע לו למות,
והומת - והוא בכל זאת מת,
ותלית אותו על עץ - תתלה את סיבת מיתתו בעץ הדעת.

 

[אוהב ספר]

קברו-

 

[אוהב ספר]

פרדס רימונים - בהיברו בוקס

תומר דבורה - בהיברו בוקס

ספר הגירושין - בהיברו בוקס

 

[אוהב ספר]

להבין עוד את גדולתו נזכיר מה שמעידים עליו שני גדולי עולם אחרים, החיד"א והרמ"ע מפאנו, ואומרים כי רבנו האר"י ז"ל אמר שראה בעת פטירתו של הרמ"ק שני עמודי אור מלווים את הרמ"ק לפני מיטתו (הרמ"ע מפאנו, הקדמה לפלח הרימון). כך כותב החיד"א על הרמ"ק: "ונגלה אליו אליהו הנביא זכור לטוב, ונתבקש בישיבה של מעלה שנת הש"ל, ועמודא דנורא אזלא קמיה, (עמוד של אש הלך לפני מיטתו) והכיר בו רבינו האר"י ז"ל" (שם הגדולים).

 

[אוהב ספר]

את יסודות תורת הנגלה, בגמרא ובהלכה למד רבנו מפי רבו, הגאון רבי יוסף קארו, בעל ה'בית יוסף' וה'שלחן ערוך', אשר סמך את ידיו על רבנו, והעיד בעצמו על גדלותו בתורה ובפסיקה של תלמידו.

בהיות רבנו בן שמונה עשרה שנה, הוסמך לדיינות על ידי זקן חכמי אותו הדור, הגאון רבי יעקב (המהר"י) בירב, ובהמשך לכך החל לשמש כדיין ומורה צדק בעיר.

בהגיעו לפרקו, נשא רבנו לאשה את אחותו של המקובל רבי שלמה הלוי אלקבץ, מחבר הפיוט 'לכה דודי'.

בגיל עשרים נגלה לרבנו מחזה בחלום הלילה, ובו רמזו לו מן השמים כי הגיעה העת שיתחיל לעסוק גם בסתרי תורה. בעקבות חלומו, החל רבנו ללמוד את ההקדמות והיסודות לתורת הקבלה, מפי גיסו רבי שלמה. בספריו מזכיר רבנו מספר פעמים רעיונות בחכמת הנסתר אותם קיבל מגיסו בתקופה זו.

בעוצם גדולתו וקדושתו זכה רבנו אף לגילוי אליהו, שלימדו ענינים שונים בתורת הנסתר.

 

[אוהב ספר]

במשך שנים רבות עמד רבנו בראשות ישיבה, בה עסקו בנגלה ובנסתר, ושתו בצמא את תורתו. בין תלמידיו הקרובים נמנו גדולי המקובלים כמו רבי חיים ויטאל (המהרח"ו), ורבי אליהו די וידאש, מחבר הספר 'ראשית חכמה'.

לימודו היה בעמקות ובהירות נפלאה. רבנו, שהיה ענק רוח ובעל חכמה מופלאה, ידע לפשט כל סוגיה בנגלה ובנסתר עד כדי שהיו הדברים מאירים כנתינתם מסיני. ספרי רבנו נחשבים כמורי דרך לכל הבא בשערי תורת הקבלה, והשפעתו על תורת הקבלה בדורות הבאים ועד ימינו רבה לאין שיעור.

כמו כן, היה רבנו מי שתיקן את אמירת ששת מזמורי 'לכו נרננה' בתחילת תפילת 'קבלת שבת'.

 

[אוהב ספר]

מתלמידיו​

רבי אליהו די וידאש – מחבר הספר 'ראשית חכמה' מוסר וקבלה. בהקדמתו לספרו כותב, שספרו הוא כעין הקדמה ושער והכנה לחכמה האמיתית שנמצאת בספרו של רבנו 'פרדס רימונים'.

רבי אברהם גאלנטי – מחבר הספר 'ירח יקר' על הזוהר.

רבי אברהם אזולאי – מחבר הספר 'אור החמה', פירוש על הזוהר.

רבי שמואל גאליקו – מחבר הספר 'עסיס רמונים', קיצור לספר 'פרדס רימונים' לרבנו.

רבי אברהם מימון – מחבר הפיוט הנודע 'אל מסתתר בשפריר חביון', הפותח את 'שירת הבקשות' לשבת קודש, ומיוסד על סדר 'עשר ספירות'.

רבי חיים ויטאל (מהרח"ו) – קיבל תורה מרבנו, ולאחר מכן נהיה לתלמידו וממשיך דרכו של רבנו האר"י הקדוש.

בנוסף, רבי מנחם עזריה מפאנו (הרמ"ע מפאנו), החשיב עצמו כתלמיד לרבנו, הגם שלא ראהו מעולם, אלא שהיה דבוק בספריו ובתורתו. הרמ"ע חיבר גם ספר 'פלח הרימון', שהוא כעין קיצור מספר 'פרדס רימונים' של רבנו.

 

[אוהב ספר]

שער ספר אור נערב מדפו"ר:

 

[אוהב ספר]

רבי יוסף קארו הספיד אותו במילים: "כאן נגנז ארון התורה". ובשולחן ערוך (יו"ד שדמ א) כתוב: שאסור להפליג בשבחו של נפטר "וכל המזכיר על מי שלא היה בו כלל, או שמוסיף להפליג יותר מדאי על מה שהיה בו, גורם רעה לעצמו ולמת".

כן אמר עליו האר"י הקדוש ביום פטירתו "משה אמת ותורתו אמת" (שומר אמונים מאמר ז'). ומי לנו גדול משני העדים הללו להעיד על גדולתו של רבי משה קורדובירו זצוק"ל.

 

[אוהב ספר]

בספר שבחי האר"י כתב: "וביום שנפטר הרמ"ק ז"ל באו תלמידיו ושאר החכמים לבקרו, אמר להם דעו רבותי שאיש אחד יקום אחרי ויאיר עיניכם בחכמת הקבלה, והגם שתבינו שהוא חולק על דברי אין זה אמת הכל אחד, אלא לפי שבימי היו צינורי הקדושה סתומים כתבתי דברי בסיתום גדול בבחינת ספירות, אבל אחרי מותי יתגלו יותר הצנורות ויפרש האיש דבריו בבחינת פרצוף וכו', ומפני זה נראה לכם שחולק על דברי. לכן אני מזהיר אתכם שאל תחלוקו עליו כי כך קבלה נשמתו מהר סיני, ובפרט שניצוץ נשמתו מהרשב"י.

כשמוע תלמידיו דברים אלו הפצירו בו שיאמר להם מי הוא זה ולא רצה, אמנם סימן אחד אני אומר לכך שמי שיזכה לראות עמוד הענן ההולך לפני מטתי הוא האיש אשר דבר בו ה'. וכן היה שנושאי ארונו כשהגיעו לבית החיים רצו לחפור לו קבר אצל גדולי הדור ואמר להם האר"י ז"ל: 'אין זה מקומו, שעמוד הענן ההולך לפני ארונו הלך להלאה ונח שם במקום פלוני'. מיד הרגישו שהוא האיש אשר אמר עליו הרמ"ק ז"ל".