סיון כ"ה סיון - יום פטירת רבי אליהו לרמן (1 צופה)

[גרינפלד]

רבי אליהו לרמן (? - כ"ה בסיון ה'תרמ"ז) היה רב ואדמו"ר חסידי בדור השישי לחסידות, ומחבר פורה. בין השאר היה תלמידם של רבי יצחק מנשכיז, רבי מנחם מנדל מקוצק ורבי נח מקארוב.

נולד בקונסקובולה לרבי אברהם יוסף יוזפא - תלמיד החוזה מלובלין וכונה "השרף מקונסקובולה". היה מצאצאי הב"ח, הט"ז, השל"ה והגר"א.

בצעירותו שהה אצל רבי יצחק מוורקא שקירבו מאוד. כן היה תלמידו של רבי נח מקארוב, ויחד עמו נסע לרבי מנחם מנדל מקוצק. במקביל, כשרבי מרדכי יוסף ליינר מאיזביצה החל להנהיג בטומשוב, נסע אף אליו, על אף המתח עם רבו. כן נסע לרבי יצחק מנשכיז.

רבי אליהו שימש כרב בוואנוואליץ. בשנת תר"י התמנה לרב בפילוב. בשנת תרט"ו נפטרו גם אביו וגם רבו רבי נח מקארוב ואז קיבל עליו את עול הנהגת חסידיהם בעירו פילוב. מאוחר יותר, בשנת תרמ"ה מונה לרבה של ויסקוט, לשם העביר את חצרו. בזקנותו היו באים אליו אדמו"רים רבים בפולין, לשמוע דברי תורה ממה ששמע בקוצק[2]. עמד בקשרים עם אדמו"רי דורו, ביניהם רבי פנחס מקינצק, רבי יחיאל מאיר מגוסטינין ורבי שרגא יאיר רבינוביץ מביאלברזיג.

חיבר את ספרי השו"ת "דבר אליהו" ו"אזור אליהו" על התורה. פסקיו מצוטטים רבות בספרי ההלכה. ביניהם מפורסם פסקו המיקל לשוחט לשחוט אף כשידיו רועדות לפעמים, זאת כשגדול עומד על גביו.

נפטר בכ"ה בסיון ה'תרמ"ז ונטמן בבויסקוט שבפולין.
​

• שו"ת דבר אליהו, ‏ורשה תרמד​
• אזור אליהו, על התורה, ‏ווארשא תרמה​
• יתר ספריו: "משנת אליהו" על הרמב"ם, "מנחת אליהו" על הש"ס, "זכרון אליהו", "מערות אליהו", "תורת אליהו", "נפש אליהו", "נפשות הצדיקים", נשארו בכתב יד ולא נדפס​

רבי אליהו לרמן – המכלול

www.hamichlol.org.il