נח מיד כל חיה אדרשנו (1 צופה)

[הצעיר שבחבורה]

וְאַ֨ךְ אֶת־דִּמְכֶ֤ם לְנַפְשֹֽׁתֵיכֶם֙ אֶדְרֹ֔שׁ מִיַּ֥ד כׇּל־חַיָּ֖ה אֶדְרְשֶׁ֑נּוּ וּמִיַּ֣ד הָֽאָדָ֗ם מִיַּד֙ אִ֣ישׁ אָחִ֔יו אֶדְרֹ֖שׁ אֶת־נֶ֥פֶשׁ הָֽאָדָֽם

ובגמ' (בבא קמא צא ב) דרשו "דתניא (בראשית ט, ה) ואך את דמכם לנפשותיכם אדרש ר' אלעזר אומר מיד נפשותיכם אדרש את דמכם ודלמא קטלא שאני"

ולכאו' טעון ביאור לדבריהם, מהו "מיד כל חיה אדרשנו" הרי מדובר בהורג את עצמו?

ומצאתי ביאור בזה במלבי"ם

ומפרש ממי ידרוש אחר שמת מיד כל חיה אדרשנו אדרוש ענשו מן נפשו הרוחנית החיה לאחר המות שמצאנו כ"פ שם חיה על הנפש הנצחיית (וחייתו באור תראה, ידכא לארץ חייתו) ולפעמים אדרשנו מיד האדם. כשהרג את חברו מצווה אדם אחר להעיד עליו ולהרגו,​

 

[הצעיר שבחבורה]

ולכאו' טעון ביאור לדבריהם, מהו "מיד כל חיה אדרשנו" הרי מדובר בהורג את עצמו?

לחץ כדי לכווץ...

ולפי פשוטו היה נראה לבאר שכמה דרישות יש כאן בפסוק, וכל אחת בפני עצמה היא

• וְאַ֨ךְ אֶת־דִּמְכֶ֤ם לְנַפְשֹֽׁתֵיכֶם֙ אֶדְרֹ֔שׁ - בהורג את עצמו​
• מִיַּ֥ד כׇּל־חַיָּ֖ה אֶדְרְשֶׁ֑נּוּ - בחיה שהרגה אדם​
• וּמִיַּ֣ד הָֽאָדָ֗ם מִיַּד֙ אִ֣ישׁ אָחִ֔יו אֶדְרֹ֖שׁ אֶת־נֶ֥פֶשׁ הָֽאָדָֽם - באדם שהרג אדם​

 

[האיש השרוי בשמחה]

אלשיך בראשית פרק ט
אחר אומרו כי בהיות האדם צדיק שלא חטא על הנפש, שמוראו תפול על הבעלי חיים. הנמשך מזה, כי אשר חטא על הנפש, וקלקל צלם אלהים מעל פניו, כי ימשלו בו חיית השדה. על כן אמר ואך את דמכם לנפשותיכם, שהוא אשר הפיל עצמו לחיות, שהיתה מיתתו מיד כל חיה, אדרשנו מיד עצמו, שאתבע ממנו דמו ולא יפטר, על כי לא שלם בצלם אלהים והיה כבהמה, כי אז לא יבצר שתשלוט בו, כי הלא הוא השחית צלם אלהים מפניו. וכן מיד איש שהוא אחיו כיוצא בו, איש שהוא חשוב בעל צלם אלהים, אל אפטור את הממית לבל יחסרון שנים חשובים, כי אם אדרוש את נפש האדם: