סוכות, שמח"ת ושמ"ע סוכת פרגולה (1 צופה)

[משה גולדמן]

סוכה על פרגולה פסולה כשרה? מדובר בפרגולה שבין קרקש לקרש יש פחות מטפח ועליהם מניחים את הסכך
לכאו' עצי פרגולה לא גרע ממעמיד בסכך פסול שהוא רק אסור לכתחילה שאינו פוסל הסוכה?

 

[עוזי ומגני]

סוכה על פרגולה פסולה כשרה? מדובר בפרגולה שבין קרקש לקרש יש פחות מטפח ועליהם מניחים את הסכך
לכאו' עצי פרגולה לא גרע ממעמיד בסכך פסול שהוא רק אסור לכתחילה שאינו פוסל הסוכה?

לחץ כדי לכווץ...

למה עצי פרגולה סכך פסול?

 

[נדיב לב]

סוכה על פרגולה פסולה כשרה? מדובר בפרגולה שבין קרקש לקרש יש פחות מטפח ועליהם מניחים את הסכך
לכאו' עצי פרגולה לא גרע ממעמיד בסכך פסול שהוא רק אסור לכתחילה שאינו פוסל הסוכה?

לחץ כדי לכווץ...

לפו"ר.
א. עיין סימן תרכו ס"ג לגבי עצים דקים שהרעפים מונחים עליהם. ועיין במ"ב שם ס"ק יז שחשיב סכך פסול משום שנקבע בגג כדי לתת הרעפים ולא לשם צל. ולכאורה ה"ה בנידו"ד שעומדים קרשי הפרגולה כדי לשמש את הסככה ולא לשמש בפ"ע לשם צל. ומאידך יש לחלק בין קרשים שנועדו להניח עליהם רעפים שסותם לגמרי את הגג והקרשים וכלל לא משמשים לצל משא"כ בעצי פרגולה מה שמעמידם להחזיק הסככה, אינו סותר שעשויים גם לצל, ומה שמוסיף הסככה זה רק כדי להרבות בצל, בין קרשי הפרגולה.

ב. לכאורה לפי המבואר שם במ"ב שכל שהוציא את הרעפים מע"ג אותם 'לאטי"ש' קורות דקים, הם הוכשרו מהטעם שבהסרת הרעפים לשם עשיית סוכה לצל נחשב כאלו עשה מעשה בגוף העצים והתקינם לשם סוכה, ואולי יש לדמות לנידו"ד ולהתיר עצי הפורגולה במה שמסיר הסככה.

ג. מלבד זאת כיון שהסכך מרובה על קרשי הפרגולה הרי דמי לסעיף א' שם בעושה תחת האילן וחמתו מרובה מצילתו דאם הסוכה תחתיו צלתה מרבה מחמתה בלא אילן ה"ז כשרה, וה"ה בנידו"ד. וכמש"כ שם המ"ב ס"ק יז' באופן שהסכך הכשר עומד מרובה על הקרשים.

ד. ובפרט בפרגולות שיש מרחק בין קרש לקרש יותר מג"ט. וכמו"כ גם אם נחשב לסכך פסול, אבל כיון שהוא פחות מג"ט ה"ז שרי לכו"ע לשבת תחתיו, ובטח שאינו פוסל את הסוכה כל שיש בה יותר מז' טפחים כמבואר בסימן תרלב [ואליבא דהחזו"א זכורני שאף בד' סגי בסכך פסול]


וראה עוד מש"כ בשו"ת אגרות משה אורח חיים חלק ג סימן עה
ובדבר מה שפתחו התקרה לסכך שם ונשארו לאורכה קורות בנוים שהם פחות מג"ט ואין בין הקורות ג"ט אם כשר לסכך שם, הנה הקורות אף שהם פחותין מג"ט אף אם היו תלושין הם בזמננו סכך פסול מדרבנן כיון שהדרך לסכך הבתים בנסרים פחותים מג"ט ומצד שהם מהבנין הם פסולין ומדאורייתא אף אם היו דקין טובא. ולכן צריך שיהיה בין קורה לקורה יותר מרוחב הקורות כגון אם הקורות הם של שני טפחים יהיה ביניהם יותר משני טפחים שאז יהיה הסכך כשר מרובה מהסכך פסול שהן הקורות ותהיה סוכה כשרה. ומה שהסכך יהיה מונח על הקורות לא יהיה נידון בדין מעמיד בסכך פסול שאסור לכתחלה, לטעם המג"א בסימן תרכ"ט סק"ט במה שמותר לסכך בסכך כשר על השפודים, והכא הוא עדיף דנסרים אף הרחבים ד"ט הוא רק פסול דרבנן שנמצא שהוא גזירה לגזירה שודאי יש לסמוך על טעם זה דהמג"א דכיון דלא התירו לו אא"כ נתן סכך כשר עליהם אין לגזור.

 

[משה גולדמן]

למה עצי פרגולה סכך פסול?

לחץ כדי לכווץ...

הם קבועים כבנין

ד. ובפרט בפרגולות שיש מרחק בין קרש לקרש יותר מג"ט. וכמו"כ גם אם נחשב לסכך פסול, אבל כיון שהוא פחות מג"ט ה"ז שרי לכו"ע לשבת תחתיו, ובטח שאינו פוסל את הסוכה כל שיש בה יותר מז' טפחים כמבואר בסימן תרלב [ואליבא דהחזו"א זכורני שאף בד' סגי בסכך פסול]

לחץ כדי לכווץ...

היתר זה לא יועיל לפרגולה של פחות מטפח

 

[שיל"ת]

סוכה על פרגולה פסולה כשרה? מדובר בפרגולה שבין קרקש לקרש יש פחות מטפח ועליהם מניחים את הסכך
לכאו' עצי פרגולה לא גרע ממעמיד בסכך פסול שהוא רק אסור לכתחילה שאינו פוסל הסוכה?

לחץ כדי לכווץ...

עיין היטב באריכות דברי הט"ז בסי' תרכ"ו שמדבר על רוב המקרים בפרגולות.

 

[משה גולדמן]

עיין היטב באריכות דברי הט"ז בסי' תרכ"ו שמדבר על רוב המקרים בפרגולות.

לחץ כדי לכווץ...

מה כתב שם?

 

[שיל"ת]

מה כתב שם?

לחץ כדי לכווץ...

אין לפני אריכות דבריו

העומד כנגדי כעת:

א'. פסול הפרגולה והיכן.

ב'. ביטול הפרגולה ברוב עצי הסוכה באיזה אופנים.

ג'. פרגולה מעל הסכך ותחת לסכך דינה בכל אחד מהמקרים.

ד'. לבוד לחומרא אי אמרינן.

ועוד........