חיי שרה קידושי יצחק ורבקה (1 צופה)

[גרינפלד]

מצינו בלקח טוב (אות נ"ג) שאליעזר קידש את רבקה בכלי כסף [שנתן לה אחרי שאמרו לו קח ולך]. ובחוט המשולש כתב שיצחק קדשה מיד שנפלה מהגמל, והוא מביא שיטה נוספת שאליעזר קידשה בצמידים. שו"ר במדרש הגדול (הובא באוצר המדרשים) "למה נתן לה, לקדושין. יכול נתן לה קודם שידע מי היא, תלמוד לומר 'ואשאל אותה ואומר בת מי את'", וזה חידוש שעוד לא קיבל רשות מאביה וקרוביה (עי' בית האוצר כלל א' אות ב', ומגדלות מרקחים בעניין האב מוסר את בתו לאישות בבן נח).

ובתוס' (כתובות ז, ב ד"ה שנאמר) נקטו שאליעזר קידשה [ודנו אם להוכיח מזה שיש ברכת אירוסין בקידושין ע"י שליח, כי במסכת כלה דרשו מ"ויברכו את רבקה" לברכת חתנים, ודחו תוס' שזה אסמכתא בעלמא כי פשטיה דקרא זו ברכה אחרת].
​

---

בחוט המשולש מובא מאור יקרות שאליעזר הלך לחרן בא' סוכות, ועי' בהקדמה לידי משה על מדרש רבה מבן המחבר. ובחמרא טבא (להר"א מבארנוב, בפרשתינו) כתב רמז, שכתוב שבא לעת צאת השואבות רמז לשמחת בית השואבה.

ויתכן להוסיף, שהגר"א (הובא בדברי אליהו בפרשתינו) אמר רמז שאברהם קיים מצוות סוכה, מהפסוק "וה' ברך את אברהם בכל" ר"ת בסוכות תשבו שבעת ימים, כל האזרח בישראל ישבו בסוכות, למען ידעו דורותיכם, עכ"ד, ויש לומר שבזכות זה זכה שביום סוכות נמצא השידוך ליצחק.​