טריקו ופלאפון בליל שבת...

לפני מספר שנים בליל שבת קייצי בשעות המאוחרות של ליל שבת ישבתי עם רעייתי במרפסת הבית. לפתע לתדהמתי אני רואה שני אנשים ההולכים במהירות לבושים בגדי טריקו כשביד אחד מהם מכשיר פלאפון, פניתי לרעייתי ואמרתי לה: 'תראי... לאן הגענו... איזה שכנים יש לנו... בליל שבת עם בגדי טריקו ופלאפון ביד... להיכן רח"ל יכולים אנשים שפלים אלו ללכת בשעת מאוחרת זו... עד כמה יכול הדור הזה עוד להתדרדר'...
...לא הספקתי לסיים את קינתי על הדור הנורא בו אנו חיים... ולפתע אני רואה אותם נכנסים לאמבולנס בדרך להציל חיים...
בבת אחת השתנתה התמונה לחלוטין, במקום 'פושעים... שפלים'... המבט היה על אנשים צדיקים אשר אפילו בליל שבת משאירים את מכשיר הפלאפון ליד מיטתם ומיד כשנקראים ממהרים עם בגדי השינה להציל עוד נפש מישראל...
זה נתן לי תובנה לחיים במושג 'אל תדון את חברך עד שתגיע למקומו'... אנו נוטים לדון ולשפוט לפי מראה העיניים העכשווי, בלי לדעת מה עובר על אותו אדם, מה היה לפני כן, ומה היה אחר כך, כשאין לנו את התמונה השלמה והאמיתית אין לנו את היכולת לשפוט את השני, רק 'כשתגיע למקומו' תוכל לדון אותו אם מעשיו ראויים או לא, ללא ראיית התמונה השלמה [שבדרך כלל אין לנו אותה...] אתה יכול לראות אדם ולהחליט שהוא רשע גמור ומסתבר שראית רק חלק מהתמונה ולמעשה הוא צדיק גמור.
זוהי תובנה שיכולה לסייע גם בלדון לכף זכות, להבין שאין לנו את הנתונים האמיתיים על קשייו נסיונותיו ובכלל מצבו האמיתי של האדם שאנו באים 'לשפוט' אותו.
מעין זה חשבתי דוגמא ומשל: אתה מציץ לתוך חדר ורואה שם ארבעה רעולי פנים המחזיקים סכינים בידם ועל המיטה מונח אדם ככפות, במבט ראשוני זה נראה חבורת רוצחים המתעללים באדם חסר ישע... אך אם הית יודע את התמונה המלאה היית מבין שמדובר בחולה שזקוק להצלת חיים ואין אלו אלא רופאים העמלים להציל את חייו.... כשרואים את התמונה המלאה והשלמה הכל נראה אחרת...
יהיו הדברים לעילוי נשמת ר' יוסף שלמה.ר. ז"ל. אחד מאותן שני האנשים... אשר הסתלק בחטף לפני מספר חודשים.