תוכן מומלץ

במהות ענין התשובה ובענין תשובה בדורינו א} ידוע דברי המבי''ט כי חקרנו על גדר התשובה ומצאנוהו והוא שיבה לה' מריחוק החטא, והוא מוכח מיניה וביה מלשון ''תשובה''' שהוא מלשון שיבה, והינו שנשמת ישראל בשורשה הרי הוא מחובר וקרוב לקוב''ה והחטאים מבדילים וע''י התשובה הוא חוזר לאותו מקום של קרבה להשי''ת. וקרבה זו כמובן דאין ענינה רק בהרגשה בעלמא אלא היא הגדרה בכל המציאות החים של האדם, האם במציאותו הוא חי עם השי''ת. והנה ישנה טעות שהשהתרשה דעיקר ענין התשובה הוא לתקן את דרכיו ולשפר מעשיו וכגון אם רגיל...

בס''ד פרשת כי תבוא: האם המברך 'אדמה' על פרי העץ יצא ידי חובה פתיחה בפרשה השבוע כתובה מצוות הביכורים, הכוללת הבאתם למקדש, וקריאת פרשיית הביכורים: ''וְלָקַחְתָּ֞ מֵרֵאשִׁ֣ית׀ כָּל־פְּרִ֣י הָאֲדָמָ֗ה... וּבָאתָ֙ אֶל־הַכֹּהֵ֔ן אֲשֶׁ֥ר יִהְיֶ֖ה בַּיָּמִ֣ים הָהֵ֑ם''. המשנה במסכת ביכורים (פרק א') נוקטת, שישנם המביאים ביכורים אך אינם קוראים את הפרשייה. כפי שראינו בעבר (תצווה שנה ה') נחלקו הראשונים, האם נפסקו להלכה דברי המשנה הנוקטת שגר אינו יכול לקרוא פרשייה זו, כיוון שבפרשייה מופיעות המילים 'אשר...

בסייעתא דשמיא. אנשים שותים משקאות ממותקים אפילו שבסוף באה סכרת וכל ההשלכות הנוראיות, אנשים מעשנים סיגריות למרות שההשלכות ידועות וקיימות-כל מי שמעשן מאה אחוז יגמור את חייו בקיצור שנים ובסבל רב, כנ"ל בהשמנה ובשאר התמכרויות. בטבע האדם יש ב' תכונות עיקריות הגורמות את הנ"ל, א. לחיות את הרגע, ב. לספר לעצמי סיפורים שיום יבוא ואפסיק עם הכל, ה-ב' נותן גושפנקא ל-א' שאמנם אני חי את הרגע בלי להסתכל קדימה, אולם בעצם אני כן מסתכל קדימה כי אני בטוח והחלטתי כבר שיום יבוא ואפסיק-אז כן יש לי אחריות וכן אכפת...

ריש פרשת כי תצא: "כי תהיין לאיש שתי נשים האחת אהובה והאחת שנואה וילדו לו בנים אהובה והשנואה והיה הבן הבכור לשניאה. והיה ביום הנחילו את בניו את אשר יהיה לו לא יוכל לבכר את בן האהובה על פני בן השנואה הבכר כי את הבכר בן השנואה יכיר לתת לו פ"ש בכל אשר ימצא לו כי הוא ראשית אונו לו משפט הבכורה". א. בספר "דברי אליהו" (פ' כי תצא) הביא מספר "סערת אליהו" (שחיברו רבי אברהם בן הגר"א): "נציע סיפור אחד מעשה שהיה בימי הגר"א ז"ל, כי איש אחד לקח אשה וישנאה ויגרשה איזה שבועות אחר החתונה ויקח תיכף אשה אחרת...

ב"ק ב' ע"א א) מתני'...הצד השווה שבהן שדרכן להזיק ושמירתן עליך וכשהזיק חב המזיק לשלם כו'... והנה יש לחקור האם 'שמירתן עליך' הוא חלק מהמלמד שבצד השווה או שהוא נלמד מהצד השווה, כלומר האם החיוב שמירה שיש בכל המזיקין הוא לאחר שכתבה התורה כל המזיקין וחיוביהם ומזה ילפינן לחיוב שמירה, או דהחיוב שמירה הוא מסברא ואפי' אם לא היה כתוב בתורה נזקי ממונו ג"כ היה עליו חיוב שמירה מצד הסברא. והנה הרמב"ם בפי' המשניות כתב וז"ל 'ואמרו הצד השווה שבהן רצה לומר אף כל דבר שדרכו להזיק ושמירתן עליך אם הזיק וכו''...

בס''ד פרשת כי תצא: האם יש איסור ריבית בקנייה בתשלומים פתיחה בפרשת השבוע כתוב על איסור ריבית, איסור שהפליגו חז''ל בחומרתו: ''לֹא־תַשִּׁ֣יךְ לְאָחִ֔יךָ נֶ֥שֶׁךְ כֶּ֖סֶף נֶ֣שֶׁךְ אֹ֑כֶל נֶ֕שֶׁךְ כָּל־דָּבָ֖ר אֲשֶׁ֥ר יִשָּֽׁךְ''. הגמרא במסכת בבא מציעא (עה ע''א) כותבת, שחכמים אסרו לאדם ללוות מחברו כמות מסוימת של תבואה, מחשש שמא עד זמן הפירעון יעלה מחיר התבואה, וכאשר ישלם לו נמצא שעברו על איסור ריבית. עם זאת, כאשר מדובר במוצר שמחירו קבוע (כמו דברים שמחירם בפיקוח), לא אסרו ללוות שכן מסתמא לא...

מהיכן למד אברהם אבינו תורה? במתני' בקידושין (פ"ב ע"א) איתא, וז"ל: מצינו שעשה אברהם אבינו את כל התורה כולה עד שלא ניתנה שנאמר (בראשית פכ"ו פ"ה) עקב אשר שמע אברהם בקולי וישמור משמרתי מצותי חוקותי ותורותי, ע"כ. ובגמ' ביומא (כ"ח ע"ב) נמי איתא הכי, וז"ל: אמר רב קיים אברהם אבינו כל התורה כולה שנאמר עקב אשר שמע אברהם בקולי וכו', אמר רב, ואי תימא רב אשי קיים אברהם אבינו אפילו עירובי תבשילין שנאמר תורותי, אחת תורה שבכתב ואחת תורה. שבעל פה ע"כ ועי' ביד רמ"ה (סנהדרין ק"ח ע"ב) דהתורה היתה כתובה לאברהם...

ציירו נא בנפשכם את המראה הבא: הנכם קונים ספר חדש, ריחו נודף למרחוק, פותחים את דפיו הראשונים, והנה העין פוגשת מיד באותיות הקטנות, הצפופות והמליציות – הלא היא ה"הסכמה". לעיני קורא פשוט נראה הדבר כדף יבש המלא בתארי רבנות, אך אם נגרד מעט את המעטה ונתבונן באספקלריא של דברי הימים, יפתח לפנינו תיבה מלאה פולמוסים סוערים, מלחמות כלכליות, וסודות עמוקים הטמונים במחשבת ישראל. לשם מה באו ההסכמות לעולם? כיצד הפכו למגן ומחסה שהצילו את עם ישראל מפני ספרים פסולים, וכיצד השתמשו אריות שבחבורה מעמודי התווך של...

לשון המחבר בשו"ע (בהוספות מדברי לוח ברכת הנהנין להרב בעל התניא) עם הערות: הרואה מקום שנעשו בו נסים לישראל כגון: מעברות הים ומעברות הירדן ומעברות נחלי ארנון ואבני אלגביש של בית חורון ואבן שבקש עוג לזרוק על ישראל ואבן שישב עליה משה בעת מלחמת עמלק וחומת יריחו מברך: שעשה נסים לאבותינו במקום הזה. ובין ברכה זו ובין שאר ברכות הראייה הרי הם כשאר ברכות וכולם בהזכרת שם ומלכות, ואם דילג שם ומלכות לא יצא ידי חובתו וחייב לחזור ולברך (לבה"נ פי"ב ה"ד): הרואה מקום: נסתפקתי אם רואה אותם מרחוק, או ע"י מטוס...

בדין הגעת זמן ובביאור הספיקות א הנה בראשית הסוגיא יל''ע בעיקר גדר חיוב המזונות קודם הנישואין ובדברי רבותינו מצינו בזה ב' חקירות [עיין בדברי הברכ''ש ובחידושי הגר''ר ועיין באו''ש פ''י מאישות] חדא, אם החיוב הכא הוא כאותו חיוב דאישות אע''פ שעוד לא הגיע זמן הנישואין או דהוא חיוב חדש ועוד יש לחקור אם הוא חיוב מדינא או קנס בעלמא[משום דלכה''פ יתן לה מזונות או קנס בשביל שימהר לכונסה כמש''כ האו''ש], ועיין ברבותינו שתלו הדברים בלשונות הגמ' והדברים רחוקים. ובעיקר החקירה דלעיל אם הוא חיוב האישות או...

ביסוד חיוב טוען טענת גנב מבאר כמה דרכים מדוע בעי' לחידוש התורה של טוען טענת גנב ובלא זה אינו גנב/ מבאר מהו גדר חיובו כיון שטען טענת גנב/ מביא ד' ראיות שגדר חיובו הוא תלוי בדין השמירה ומבאר הענין א) יסוד חיובו של טוען טענת גנב דחייב בכפל איתא בגמ' בב"ק סג: והתם דריש לה מקרא וכן דריש מקרא דהיינו דווקא בטוען טענת גנב אך בטוען טענת אבד פטור וכן דווקא בנשבע אך בלא שבועה פטור, וכבר תמהו האחרונים מדוע בעי' לחידוש התורה דהוי גנב ומדוע אינו גנב מעיקר פרשת גניבה והרי גונב הוא מן הבעלים בסתר בלא...

בורר - גדרי המלאכה הצעת הסוגיא ת"ר היו לפניו ב' מיני אוכלים בורר ואוכל בורר ומניח ולא יברור ואם בירר חייב מיתה וברש"י היו לפניו מיני אוכלים ולא גרסינן שני ובתוס' היו לפניו ב' מיני אוכלים גרסינן וכן פי' ר"ח דבאוכל מתוך אוכל שיייכא ברירה שבורר אותו שאינו חפץ לאוכל מתוך אותו שחפץ לאכול דאותו אינו חפץ בו חשיב פסולת לגבי אותו שאינו חפץ לאוכלו וכן משמע בירושלמי דגרס הבורר אוכלים מתוך אוכלים חזקיה אמר וכו' וברמב"ם איתא [פ"ח הי"ב י"ג] הבורר אוכל מתוך פסולת או שהיו לפניו שני מיני אוכלין וברר מין...

בסנהדרין פ"ג א' איתא: "מנין לכהן טמא שאכל תרומה טהורה שהוא במיתה בידי שמים וכו', מנין לכהן טמא שאכל תרומה טמאה שאינו במיתה שנאמר ומתו בו כי יחללוהו פרט לזו שמחוללת ועומדת". והמשנה למלך בפ"ז מתרומות ה"א העמיד נידון גדול ויסודי: "ויש להסתפק במי שאכל תרומה טמאה מדרבנן אי חייב מיתה בידי שמים, מי אמרינן כיון דתרומה זו טהורה מן התורה שפיר קרינן ביה ומתו בו כי יחללוהו, או דלמא אף שטומאתה מדרבנן ממעטינן לה ואמרינן פרט לזו שמחוללת ועומדת". ונראה להביא מכמה מקומות בש"ס ובפוסקים בעיקר הנידון הנ"ל, האם...

בע"ה "האבות קיימו את כל התורה" שגורה המימרה הזו בפינו מימי ילדות. מה זה אומר קיימו את כל התורה? איך היה להם תורה? מה היה כתוב שם? וידבר ה' אל משה? יעקב למד בישיבת שם ועבר. 14 שנה. מה הוא למד שם? את הגדר של ר' שימע'ן במכאן ולהבא ולמפרע? הוא התווכח עם החברותא מי היה המקושש והאם איוב היה בימי אחשוורוש או שבכלל לא היה ולא נברא? לכאורה התשובה היא פשוטה. לאבות לא היה תורה ללמוד בה. כשלוט אכל את המצות עם המלאכים בסדום כי היה פסח - לא, הוא לא אמר "הא לחמא עניא די אכלו אבהתנא במצרים". לא אשמתו...

הנה בסימן הקודם ביארנו שהצורך להגיע בשומרים לקנין ברשותו הוא מחמת שכדי שיהיה חיוב להעמיד את הממון לבעליו צריך לקיחה שרק לקיחה מחייבת החזרה ונראה להוסיף בזה עומק בהקדם הגמ' בב"ק דף ד' ע"ב שמונה רשימה של כ"ד אבות נזיקין ומונה בתוכם את ש"ח ש"ש שוכר ושואל וצ"ב מה השייכות של ארבעתן לפרשיות אבות נזיקין והנה לפי מה שביארנו בסימן הקודם בביאור הראשון על מהותם של שומרים שחל עליו חלות שומר ותפקיד זה מטיל עליו להעמיד את הממון לבעליו אבל עכ"פ יש לו גם חיוב כפועל להעמיד פעולת שמירה ואז א"כ ניחא שהרי בעצם...

פרק א שופר קטן (סתם) לעומת שופר גדול – דברי האריז"ל לפי משנת החסידות לשון רבינו ר' חיים וויטאל זי"ע (שער הכוונות ענין ראש השנה דרוש ז): סוד תקיעת שופר, ובתחילה אכתוב ענין אחד שנראה לעניות דעתי ששמעתי ממורי זכרונו לברכה, והוא זה, כי ב' שופרות הם, שופר הקטן ביום ראש השנה והוא בתבונה, ושופר הגדול לעתיד לבוא באימא עילאה הנקרא בינה, כמו שאמר הכתוב (ישעי' כז יג): 'והיה ביום ההוא יתקע בשופר גדול', מכלל דאיכא קטן, וכן דרשו רבותינו זכרונם לברכה (זהר ואתחנן רסו:). ענין השופר שמרמז אל 'בינה': מבואר...

ביסוד דיני רוצח בשגגה [חיוב גלות, הריגת גואה''ד, וכפרת מיתת כה''ג] א} יל''ע בעיקר גדר חיוב גלות ומיתה בידי גואל הדם, דהנה דיני הרוצח בשגגה דהוא גולה לעיר מקלט ואם יצא מהעיר מקלט הרי הוא נהרג ע''י הגואה''ד [ברשות או במצוה וכמה דמצינו מחלוקת תנאים בזה], וקודם שנכנס לעיר מקלט ג''כ יכול גואל הדם להורגו והתם לכו''ע הווה רשות[כ''נ פשטות הסוגיות וכמשי''ת להלן והאחרונים העמידו דהווה דין היתר דהיחם לבבו ויש להרחיב בזה], ובמיתת כהן גדול הרי הוא חוזר למקומו ואין גואל הדם יכול להורגו כלל, וצ''ע שילוב...

מקום ד' וקלוטה כמי שהונחה הצעת הסוגיא שבת דף ד. פשט העני את ידו, ומק' בגמ' אמאי חייב והרי בעי עקירה והנחה מעל גבי מקום ד' על ד' וליכא, אמר רבה הא מני ר"ע דאמר לא בעינן מקום ד' על ד' וכו', והא דבעי מקום ד' פליגי ר"ת ור"י, דר"ת ס"ל דטעמא דאין רגילות להניח חפצים בפחות מד', ור"י ס"ל דכתיב אל יצא איש ממקומו, ודרשינן אל יוציא ממקומו שצריך עקירה ממקום, ושיעור מקום הוא ד'. הא דבעי מקום ד' משום שאינו מונח ודעת ר"ת יל"ע אי הוי חיסרון במעשה הנחה, שאינו מעשה חשוב דאין דרך להניח פחות מד', אלא דקשה דא"כ...

בס''ד פרשת שופטים: על מה סמך הרמב''ם כאשר הלך לגור במצרים פתיחה בפרשת השבוע מצווה התורה על איסורים שונים למלך, ביניהם האיסור להרבות לו סוסים (יותר מכדי מרכבתו או צרכיו המלחמתיים): ''רַק֘ לֹא־יַרְבֶּה־לּ֣וֹ סוּסִים֒ וְלֹֽא־יָשִׁ֤יב אֶת־הָעָם֙ מִצְרַ֔יְמָה לְמַ֖עַן הַרְבּ֣וֹת ס֑וּס''. נחלקו הראשונים בטעם האיסור: א. רש''י (יז, טו) פירש, שהטעם נובע מהמשך הפסוק - שמא ישיב את העם מצרימה, מקום בו סוסים טובים מצויים, אך גם דברים רעים ומקלקלים. ב. הרמב''ן (שם) המתיר לרדת למצרים כדי לעשות סחורה...

הנה בפ"ק דשבת שאלה הגמ', מאן תנא נתינת מים לדיו זוהי שרייתן, אמר רב יוסף רבי היא. ואביי אמר, אולי כל מה שנחלקו רבי ורב יוסי בר יהודה הוא רק בדבר שהוא בר גיבול אבל בדבר שאינו בר גיבול לא נחלקו. ולא איפשיטא. ובפ"ב דשבת, איפליגו רבי ורבי יוסי בר יהודה לגבי נתינת מים למורסן שרבי אוסר ורבי יוסי בר יהודה פוטר. והקשו התוס' בפ"ק שנפשוט את ספיקו של אביי מהגמ' בפ"ב, ותרצו התוס', שמורסן לגבי קמח אינו בר גיבול אך לגבי דיו נחשב בר גיבול. וממילא יוצא שמורסן לתוס' הוא בר גיבול. עוד חידשו התוס' שם, שבדבר...