אייר א' אייר - יום פטירת ה'חכם צבי' (1 צופה)

[גרינפלד]

רבי צבי הירש אשכנזי (א' באלול ה'תי"ח, טרביטש, מוראביה – א' באייר ה'תע"ח, לבוב) היה רב ופוסק, מחשובי הרבנים בסוף המאה ה-17 ובתחילת מאה ה-18, מכונה החכם צבי על שם ספרו. אביו ורבו של רבי יעקב עמדין.

נולד בעיר טרביטש שבמוראביה, לרב יעקב בן בנימין ז"ק ולנחמה בת הרב אפרים הכהן. בתחילה למד אצל אביו, ובהמשך נסע לעיר אובן (בודה; אחת משתי הערים המרכיבות את בודפשט המודרנית), בירת הונגריה, ולמד אצל סבו, הרב אפרים הכהן (רב קהילת אובן) מחבר ספר "שער אפרים", צאצא של רבה הראשי של ירושלים רבי אפרים פיש (סבו זה היה חתנו של אחד מבני בניו של רבי אליהו בעל שם מחלם). כמו כן נדד לעיר סלוניקי שבחבל הבלקן, שם למד במשך שנתיים אצל הרב אליהו קובו, אצלו אף הכיר ולמד את שיטת הלימוד הספרדית, ומשם בא תוארו 'חכם' כדרך הספרדים.

בהמשך חזר לאובן, שם התחתן ונולדה לו בת. לפי המתואר בספר "מגילת ספר" של בנו, רבי יעקב עמדין, נהרגו אשתו ובתו בשנת ה'תמ"ו כאשר בעת המצור של צבא אוסטריה על העיר פגע פגז תותח בביתו ומוטט אותו על האשה והבת, והוא היה בחדר סמוך וניצל. הוא עצמו ברח מהעיר לפני שנכבשה, נדד והגיע לסרייבו שבבוסניה, שם כיהן כרב הקהילה עד ה'תמ"ט, אז היה גם שם מצור. בהמשך, יצא לחפש את הוריו שנשבו, ונפדו בברלין, ובדרכו התארח אצל רבי שמואל אבוהב בוונציה, ועבר גם באנשבך, בפיורדה ובפראג.

בבואו לברלין נשא לאשה את שרה רבקה, בתו של הרב משולם זלמן מירלש נוימרק אב"ד קהילות אה"ו. אחר נישואיו ישב בעיר הוריה אלטונה 18 שנים, ייסד שם ישיבה, ופעל רבות לתיקוני הדת בעיר. בשנת ה'תס"ז במות חותנו מונה תחתיו לרב קהילות אה"ו לצד הרב משה מרוטנברג, בהסכם רוטציה של שישה חודשים. מצב זה נמשך עד סוף שנת ה'תס"ט כשבעקבות חילוקי דעות שהתעוררו בשאלה הלכתית בדינה של תרנגולת בלי לב נאלץ להתפטר, דבר שהיסב לו חולי כבד. לאחר מכן מונה לרב קהילת האשכנזים באמסטרדם. הקהילה קצבה לו סכום עצום של 2,500 גילדן הולנדי לשנה, פי עשרה מהמקובל בערים אחרות באותה עת. בני שתי הקהילות, האשכנזית והספרדית, כיבדוהו מאוד. בעיר זו הדפיס את ספרו, שו"ת חכם צבי. אך בעקבות חילוקי דעות (להלן) נאלץ לעזוב את העיר בשנת ה'תע"ד.

בעזבו את אמסטרדם, שלח את משפחתו לעיר אמדן, והוא עצמו נדד לאנגליה, לבקשת הקהילה הספרדית בלונדון שהעריכה אותו, ובעבר פנתה אליו בשאלת מעמדו של דרשן הקהילה, רבי דוד ניטו. עבר בקהילות רבות באשכנז ובפולין, כשבחלקן השתהה מספר חודשים, עד שהגיע בחורף של שנת ה'תע"ח ללבוב שבגליציה, שם כיהן כרב מספר חודשים, עד יום מותו בא' באייר ה'תע"ח, והספיק לתקן בעיר מספר תקנות חשובות.

בנו, רבי יעקב עמדין, בא ללבוב להספידו, והדפיס את ההספד בספר "יציב פתגם". את תולדותיו כתב בספרים "תורת הקנאות" ו"מגילת ספר".

על מצבתו נכתב:
בירח זיו ניטל זיו התורה, ויצאה ממנו כל הדרה, בימי בכורי ענבים בטל האשכול ומתה פרישות וטהרה, נגנזה האורה, בוצינא קדישא דנהורא, עמודי דנורא, חד בדרא, מה לדור שאבד מנהיגה קברניט של מלכים שר הבירה אדונינו מורינו ורבינו הרב המובהק הגאון הגדול ההסיד המפורסם כמהור"ר צבי הירש בהרב המובהק מוהר"ר יעקב...​

 

[גרינפלד]

שו"ת חכם צבי