מאמר הלכתי בענין קדושת אֶהְיֶ'ה אֲשֶׁר אֶהְיֶ'ה

בענין קדושת אהי'ה אשר אהי'ה
ובו ט' סעיפים​

​

וַיֹּאמֶר אֱלֹקִים אֶל מֹשֶׁה אֶהְיֶ'ה אֲשֶׁר אֶהְיֶ'ה וַיֹּאמֶר כֹּה תֹאמַר לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶהְיֶ'ה שְׁלָחַנִי אֲלֵיכֶם:
וַאֲמַר יְיָ לְמשֶׁה אֶהְיֶ'ה אֲשֶׁר אֶהְיֶ'ה וַאֲמַר כִּדְנַן תֵּימַר לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶהְיֶ'ה שַׁלְחַנִי לְוָתְכוֹן. (שמות ג, יד)

בפסוק נזכר 3 פעמים אֶהְיֶ'/ איזה מהם משמות שאינם נמחקים/ האם תיבת אֲשֶׁר הוא קודש/ מדוע התרגום לא תרגם אותם​

א] יש שמות שנמחקין ויש שמות שאין נמחקין, אלו הן שמות שאין נמחקין כגון אל אלוה אלהים אלהיכם אהיה אשר אהיה אלף דלת ויוד הי שדי צבאות, הרי אלו אין נמחקין. (שבועות לה.)

ב] אמנם בגירסת הרמב"ם [1] אשר לפנינו פרק ו' מהלכות יסודי התורה הלכה ב', נראה שלא היה לפניו הגירסא בגמרא אהיה אשר אהיה, וכבר עמד בזה מרן בכסף משנה [2] וחקר ותקן עיין עליו. (מלאכת הקודש לרבי אלעזר בן דוד פלעקלס ז"ל [3])

ג] אהיה אשר אהיה, וגם אהיה שלחני אליכם, שלשתם קודש, כדמוכח מהמתרגם שתרגם כהויתם בלשון הקודש, בלי פירוש, לקדושתם [4]. (מאיר נתיב לרבי יהודה פיזא ז"ל)

ד] ואפילו במלת אשר לא שלח [5] ידו, והניח בקדושת לשון הקודש, כי זה לשון תרגום אונקלוס: ואמר ה' למשה אהיה אשר אהיה, ואמר כדון [6] תימר לבני ישראל, אהיה שלחני לותכון, אם כן הפסוק משולש בשלוש קדושות. (מלאכת הקודש)

ה] ועיין מה שכתבתי בס"ד במלאכת הקודש שמות בי"ת בפסוק אהי' אשר אהי' שהניח התרגום כמקרא והוא קודש קדשים. גם שמעתי מרבינו נ"ע [7] לקדש שם גם מילת אשר בעבור שהניח התרגום אונקלוס כמקרא וכתב בין שני שמות אהי' אשר אהי'. (שו"ת תשובה מאהבה [8] ח"ב סי' רי"ט)

ו] כ"ש דאהיה אשר אהיה שכתב בספר רבינו, ובגמרא נמי הכי איתא, דודאי לאו למימרא דאשר נמי אינו נמחק אלא נקט לקרא כדאיתיה. (פלפולא חריפתא לבעל התוי"ט על הרא"ש שבועות פ"ד אות כ"ב)

ז] ואפשר בס"ת בפסוק אהיה אשר אהיה גם תיבת אשר אינו נמחק, אלא שלא מצאתי בשום ספר דבר זה, ואף שלשון הגמרא והפוסקים והש"ע שכתבו כולם אהיה אשר אהיה לכאורה משמע כן דאל"כ למה להם לכתוב ג' תיבות אלו היה להם לכתוב שם אהיה לבד וצ"ע. (מעשה רוקח לרבי אלעזר רוקח ז"ל מסכת שבועות)

ח] והרב הגאון המפורסם ר"א מאמשטרדם במעשה רוקח במסכת שבועות כתב וכו' וצ"ע עכ"ל. ולענ"ד דבריו תמוהין, מ"ש שלא מצא בשום ספר דבר זה, במחילת כבוד תורתו נעלם ממנו דברי לחם חמודות [9] במסכת שבועות שכתב בהדיא להיפוך דמה דנקטו תיבת אשר הוא לאו דוקא דהוא ודאי חול ע"ש, וגם ראייתו תמוה דאם היו כותבין שם אהיה לבד הייתי אומר דגם פסוק הקודם (פסוק יב) ויאמר כי אהיה עמך ג"כ קודש וכן ואנכי אהיה עם פיך (ד, יב-טו) שבסוף סדרה זו, וכן ואנכי אהיה עמך שבפ' וילך (לא, כג), ובאמת הם חול. (משנת אברהם סי' כ' אות כ"ג)

ט] בס' מלאכת שמים מביא בשם הס' תשובה מאהבה ששמע מהגאון בעל נב"י זצ"ל לקדש גם מלת אשר שבין שתי שמות אהיה בעבור שאונקלוס בתרגומו הניח תיבת אשר כמו שהוא במקרא וכתב אהיה אשר אהיה. ונפלאת היא בעיני כי לא מצאנו לו חבר, ומן התרגום לפע"ד ליכא הוכחה, כי לא היה אפשר לו לתרגם כאן תיבת אשר, שאם היה מתרגמו די, לא הוי שייך לבתריה רק שם פעולה ולא שם קודש, ואף שהיה מניח שם אהיה כמו שהוא, הוי משמע שהוא שם פעולה בעלמא ולא שם קודש, ולכן הניח גם תיבת אשר כמו שהוא וק"ל, שוב ראיתי דגברא רבה פליג להדיא וכתב בפשיטות דתיבת אשר נמחק, והוא בעל פלפלא חריפתא ז"ל בפרק שבועות העדות אות כ' [10] וכו'. (קסת הסופר-לשכת הסופר אות כא)
​

לסיכום ​

​

שם אהי'ה הוא משמות שאינם נמחקים, אמנם יש בזה מחלוקת איזה אהי'ה (ואיני נכנס במאמר הזה לפרט זה).

יש סוברים ששלשת התיבות אהי' אשר אהי'ה כולם קודש, והוכחתם הוא, אחד מזה שהתרגום לא תרגם אותם אלא הניחם כמו שהם בלשון הקודש, ושנית מזה שהגמ' והפוסקים נקטו הלשון אהי'ה אשר אהי'ה ולא כתבו בקיצור אהי'ה. ויש חולקים וסוברים שתיבת אשר אינו קודש, וכן עיקר.

חידה בענין זה

גדולה שנתנה בין שתים,
נקמה דעה ומקדש.
והרביעי אשר בינתיים,
לא נדע אם נקדש.

נסיים בדברי אגדה:

במדרש אגדה ומהו אהיה אשר אהיה, כשם שאתה הווה עמי כך אני הווה עמך. אם פותחין את ידיהם ועושין צדקה אף אני אפתח את ידי שנאמר יפתח ה' לך את אוצרו הטוב. (רמב"ן שמות)
​

---

[1] בגירסת הרמב"ם. וזה לשונו: ושבעה שמות הם, השם הנכתב יו"ד ה"א וא"ו ה"א והוא השם המפורש. או הנכתב אדני. ואל. אלוה. ואלהים. ואלהי. ושדי. וצבאות כל המוחק אפילו אות אחת משבעה אלו לוקה.

[2] בכסף משנה. וזה לשונו: ונראה שלא היה בגירסת רבינו אהי"ה אשר אהי"ה וכו' ובנוסחא שנדפסה בווניציאה כתוב ושבעה שמות הם, שהם הנכתב יו"ד ה"א וא"ו ה"א והוא השם המפורש. או הנכתב אדנ"י. ואלו"ה. ואלהי"ם. ואהי"ה. ושד"י. וצבאו"ת. ונוסחא נכונה היא דמני שם אהי"ה בכלל השבעה שמות.

[3] לרבי אלעזר בן דוד פלעקלס. נולד כ"ח אב תקי"ד ונסתלק כ' ניסן תקפ"ו, רבו הנודע ביהודה כותב עליו בחיבה: משנת רבי אלעזר קב ונקי, חריף ובקי וכו'.

[4] לקדושתם. פי' מחמת קדושתם לא תרגם את משמעות השם אלא הניחו כמות שהוא במקרא.

[5] לא שלח ידו. פי' שהתרגום לא תרגם מילת אשר כמו בכל מקום שמתרגם די.

[6] ואמר כדון. אצלינו בתרגום: כדנן.

[7] שמעתי מרבינו נ"ע. הוא רבו הנודע ביהודה, כמו שכתב בסוף ספר מלאכת שמים (עמוד פ"ב אות י"ח).

[8] שו"ת תשובה מאהבה. לרבי אלעזר פלעקלס הנ"ל.

[9] לחם חמודות. כוונתו לפלפולא חריפתא הנ"ל.​

[10] אות כ'. אצלינו ברא"ש הוא באות כ"ב.