חידה דמויות בר מזל

[נדיב לב]

א בר מזל ב מתלמידיו של מי שתוארו בין השאר הוא "הנהדר" ג וסבו של איתן, ד אם כי שלא לרמז יתר על המידה לא אקדים לנפנף בכנף גדולה. ה טעמו כצפיחית בדבש ייקשר אותנו לעניינא דיומא.

מי זו הדמות ומה רמוז באותיות החידה?

 

[נדיב לב]

א.רבינו מיימון "פירוש השם במילה הערבית مَيْمُون (מַיְמוּן) שפירושה "בר־מזל". או מקטלונית רגוע, מתון" ב. רבו הוא הר"י מיגא"ש אשר 'מיגא"ש' ביוונית Μέγας זהו נהדר ג. רבי אברהם בן הרמב"ם, אברהם זה איתן האזרחי ד. הנשר הגדול ((הרמב״ם) ה. בדברים המיוחסים לרבי מיימון כתוב שאותם סופגנין שנוהגים לאכול הם כינוי למה שנקרא בלשון התורה 'צפיחית בדבש' (שמות טז לא), ובלשון חז"ל בארמית 'איסקריטון' (תרגום שם), דהיינו צפיחיות שמטוגנות בדבש ובשמן.

הסופגנין שהוזכרו בשם רבי מיימון אביו של הרמב"ם
בספר שריד ופליט שהוציא לאור הרב יעקב משה טולידאנו רבה של תל אביב בשנת תש"ה הובא קטע שמיוחס לפירוש התפילות של רבי מיימון אבי הרמב"ם שנכתב בערבית (ספר זה הוזכר בשו"ת התשב"ץ ח"א סי' ב), בדבריו מודגש כובד חשיבות השמירה על המנהגים, ובדרך אגב הוזכר מנהג אכילת הסופגנין,
קטע זה נמצא בכתביו של רבי יהודה ב"ר מאיר טולידאנו, שהעתיק מכתב ידו של רבי דוד הסבעוני מהעיר סאלי, בשם ספר פירוש התפלות חיברו רבינו מיימון.
הרב יעקב משה טולדנו בספרו שריד ופליט טוען שהעתיק את הדברים מספר כף אחת של רבי יהודה ב"ר מאיר טולידאנו שבכתב היד, אנו עברנו על כתב היד הנמצא בספריה הלאומית ולא מצאנו בכתב יד זה העוסק בדיני ומנהגי הברכות שבתפילות החול את הדברים הללו. אך דברים דומים נמצאו בכתב יד אחר של רבי יהודה ב"ר מאיר טולידאנו (כת"י F21174 שבספריה הלאומית), שנכתב במאקנס שבמרוקו בשנת תק"מ, אנו העתקנו משם את הלשון המדויקת של רבי יהודה טולידאנו בשם רבי דוד בן אהרן סבעוני בשם רבינו מיימון.
וכך נאמר שם 'כתב רבינו מיימון בו יוסף בחיבורו על התפלות בלשון ערבי בפירושו על ענין חנוכה 'אין להקל בשום מנהג ואפילו מנהג קל, ויתחייב כל נכון לו לעשות שמחה ושמחה ומאכל פירסום לנס שעשה ה' ברוך הוא עמנו (ובהם) באותם הימים, ופשט המנהג לעשות סופגנין בערבי אלספינג והם הצפחיות [בדבש] ובתרגום איסקריטין, [והיא] מנהג הקדמונים משום שהם קלויים בשמן זכר לברכתו. וכתב רבינו ניסים ז"ל במגילת סתרים כי כל מנהגי האומה באלו המנהגות כמו זה, והראש בראש השנה, החלב בפורים ובמוצאי פסח, והפולים ביום הושענא רבה, אותם המנהגות אין לנו לבזותם, ומי שהנהיגם זריז ומשתדל הוא כי הם מעיקרים נעשים ולא יבוזו במנהג האומה, וכבר אמר הנביא ע"ה 'ואל תטוש תורת אמך דת אומתך אל תעזוב'. ובקבלות הגאונים ראשי ישיבות נזכרו מנהגים כמו אלה בהנהגותיהם בסיפוריהם ולא יתבזה דבר ממה שעשו הקדמונים'. עד כאן לשון של רבינו מיימון'.
בדברים הללו המיוחסים לרבי מיימון כתוב שאותם סופגנין שנוהגים לאכול הם כינוי למה שנקרא בלשון התורה 'צפיחית בדבש' (שמות טז לא), ובלשון חז"ל בארמית 'איסקריטון' (תרגום שם), דהיינו צפיחיות שמטוגנות בדבש ובשמן. מאתר דרשו.

---

מצו"ב הקטע המיוחס לרבי מימון בנוגע לאכילת סופגניות. (להקיש על התמונה).