סדרת מאמרים גַּם אֶת זֶה לְעֻמַּת זֶה/ מאמר א'

גַּם אֶת זֶה לְעֻמַּת זֶה - פָּרָשַׁת הַכֶּסֶף אֲשֶׁר אָמַר הָמָן - לעומת - פָרָשַׁת גְּדֻלַּת מׇרְדֳּכַי/ מאמר א'​

וְאֵת פָּרָשַׁת הַכֶּסֶף אֲשֶׁר אָמַר הָמָן

צריך להבין לאיזה צורך מרדכי מספר לאסתר את פרשת הכסף אשר אמר המן, והלא לא יצא מזה כלום שהרי אמר לו הכסף נתון לך. וכן קשה על אמרם גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם שעתיד המן לשקול שקלים על ישראל לפיכך הקדים שקליהן לשקליו, מה צריך להקדים שקליהם לשקלים שאמר המן לשקול ולבסוף לא שקל כלל. גם צריך להבין מה שכתב רש"י: פרשת הכסף פירוש הכסף, מה הכוונה. ונכתוב כמה ביאורים ובין כולם יתרצו הקושיות בס"ד.

בדרך הפשט

יתכן שמרדכי ביקש שאסתר תטען למלך שהמן אינו מבקש את טובת המלך כלל, וההוכחה לזה הוא פרשת הכסף אשר אמר המן לשקול, דהיינו שהמן רק יודע לדבר ואינו מקיים, כי אף שהמלך ויתר לו על הכסף הוא לא היה צריך להסכים, ועל זה אמרו גלוי וידוע לפני שאמר והיה העולם שעתיד המן לשקול שקלים על ישראל שהמן יודע רק לדבר ובדיבור בעלמא רוצה לקנות את ישראל למיתה, לפיכך הקדים שקליהן לשקליו שבני ישראל אומרים ומקיימים ונותנים שקלים.

ונלמד מזה מוסר השכל שצריך לעשות ולא רק לדבר, על דרך אמרם צדיקים אומרים מעט ועושים הרבה ורשעים אומרים הרבה ואפילו מעט אין עושים, וזה היה ההבדל בין מרדכי להמן, שמרדכי אמר מעט כמו שאמרו חז"ל ויזעק זעקה גדולה, מה אמר, גבה לבו של המן מאחשורוש, ועשה הרבה שרץ לשער המלך לבטל הגזירה וכו'. וכן שמעתי מעשה בבתו של האמרי אמת זצוק"ל הרבנית מאטיל ע"ה שאמר לה בעלה הרה"ח ר' יצחק מאיר לוין ז"ל שהוא כבר הולך לאכול ואמרה לו אצל אבי ז"ל אף פעם לא שמעתי שהולך לאכול והולך ללמוד אלא למד ואכל וכו'.

עוד פשט שמעתי מאיש חסיד אחד שנתכוין שתאמר למלך את פרשת הכסף, שאם זה ענין כספי יש גם לנו לתת כהנה וכהנה, ודרפח"ח.

בדרך רמז

נקדים מה שכתב בספר מגיד מישרים למרן הבית יוסף ז"ל פרשת ויקהל: ואת פרשת הכסף כלומר דאי הוה יהיב המן זהב בדיל ישראל, לא הוו להו תקנתא ח"ו, דדהבא איהו מסיטרא דדינא, וכד אתיהיב ליה רשותא לא מסתלק עד דיגמור הדין, אבל כיון דכסף אמר למיהב דהוא מסיטרא דחסד הוי אתי דינא, ומשום הכי איכא תקנתא לך כנוס את כל היהודים וכו'.

דהיינו שחסד גדול עשה עמנו הבורא ית"ש ששקל המן כסף ולא זהב כי אם היה שוקל זהב לא היתה תקומה ח"ו כי זהב מורה על דין וכסף על חסד. ולפי"ז מובן מה היה צורך למרדכי לספר לאסתר את פרשת הכסף, דהיינו פירוש הכסף שפירושו חסד, כי רצה לעודד את אסתר שבתוך כל הצער הזה רואים את חסד הבורא ית"ש שלא נתן להמן לעורר דינים, כי להמן היה כח הטומאה גדול שבאמירה לבד יכל לעורר דינים ח"ו, וזהו אשר אמר המן.

ועתה מובן אמרם הנ"ל גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם שעתיד המן לשקול שקלים על ישראל לפיכך הקדים שקליהן לשקליו, ולכאורה למה דוקא כאן נקט הלשון מי שאמר והיה העולם, רק שרצה לרמז שבקדושה יש כח באמירה לבד וזה לעומת זה גם לכוחות הטומאה יש כח באמירה לבד, וזהו גלוי וידוע לפני מי שאמר שבאמירה בלבד היה העולם, וידע שעתיד המן עם כוחות הטומאה ג"כ לשקול שקלים באמירה בעלמא לפיכך הקדים שקליהם שקלי כסף ולא זהב ועי"ז נתבלבל המן ג"כ שקל כסף ולא זהב.

ובאמת נשאר להבין מה היה לו להמן שנתבלבל בדבר פשוט כזה. ונקדים אמרי קודש מכ"ק אדמו"ר מליבאוויטש זצוק"ל שמבאר שהזה לעומת זה של אברהם אבינו היה המן הרשע ולכן שם אמם של אברהם אבינו והמן שוה ששתיהן נקראו אמתלאי, וכנגד ויטע אשל נטע המן עץ גבוה חמשים אמה.

ואפשר להוסיף פרפרת על דבריו ויטע בגימטריא המן.

ולפי"ד יתכן שהמן חשב בלבו שכיון שכסף מורה על חסד בודאי זה כוחו של אברהם אבינו ה'לעומת זה' שלו, וכדי להתגבר עליו נצרך לו לשקול כסף, וזה היה הטעות שבלבל אותו, כי אמרו במדרש רבה פ' ויקהל זהב זה אברהם כסף זה יצחק, וסיבב הקב"ה שיטעה כדי שלא יהיה התגברות הדינים. וזהו "פרשת הכסף אשר אמר המן" שאמר המן בלבו שפירוש של כסף זה אברהם אבינו וזה טעות.

ונלמד מזה מוסר השכל לנהוג כמו מרדכי שכאשר יש איזה קושי לחפש בתוכו את החסד המוטמן בו מאת הבורא ית"ש ועי"ז יהיה לו נקל להתגבר ולהתמודד יפה עם הקושי.

ולכאורה מרדכי גם כן היה ה'לעומת זה' של המן, ולכן אי' מרדכי בגי' רב חסד, והנה כתיב ב' פעמים במגילה "פרשת" הכא כתיב פָּרָשַׁת הַכֶּסֶף דהיינו פירוש הכסף שזה חסד, ואידך כתיב וּפָרָשַׁת גְּדֻלַּת מׇרְדֳּכַי, וגדולה זה מידת חסד כנודע, וזהו פרשת גדולת מרדכי שפירוש של מרדכי זה רב חסד בגימטריא, וזה נרמז במדרש רבה פרשת תרומה (לג ה) נבחר שמו של מרדכי מעשרו של המן, כי שמו של מרדכי בגי' רב חסד, מעושרו של המן שאמר לשקול זהב ולא כסף.
​

ואי"ה במאמר הבא נרחיב בזה עוד​