גדר בן נידה.

[י"ג מידות]

מה גדר של בן נידה?
ואם יש להמנע להנשא עם חוזרים בתשובה בגלל זה?

 

[הכהן הגדול]

אלו שהם יראים ושלמים והם בעלי מדות טובות ומתנהגים בדרך ארץ כראוי, אף שהם בני ובנות נשים שלא שמרו הלכות נדה, אין לעכב מלהתחתן עמהם אף מצד המעלה. וכן כתבו להקל בשו"ת חלקת יעקב (אה"ע סימן יא), ובשו"ת ישכיל עבדי חלק ז (אהע"ז סימן ג), שמותר לבחור חרדי להתחתן עם בת הנדה. וכן הוא בספר קהילות יעקב (יבמות סימן מט). ע"ש.

ובספר טעם ודעת (חלק ג עמוד קצז) כתב ששמע מרבינו החזון איש זצ"ל, שנשאל על ידי בחור הגון, אודות שידוך שהציעו לו, והיא עלמה מצוינת במעשיה ומידותיה, ומוסרת נפשה לחיי תורה ומצוות, אלא שלבו נוקפו בהיות המדוברת בת להורים שלא שמרו טהרת המשפחה ופגומה היא.

ורבינו החזון איש הניח דעתו, כי אותם שנזדהמו באשמת הוריהם והם עצמם התעוררו וקדשו חייהם במסירות נפש לשים פעמיהם באורחות יושר, יעלה בידם לטהר עצמם מטומאתם, ופעמים שיזדככו יותר ממי שנולד בקדושה וטנף עצמו בחטאים ועונות. ועל כן היתה תשובתו אליו להתחתן עם אותה מדוברת, וברכו שיזכה ממנה לדורות כשרים, לפי שעלה בידה להעביר מעל עצמה פגם זה של בן הנדה. ע"כ.

וכן כתב להקל בפשיטות בשו"ת תשובות והנהגות חלק ה (סימן שיג), וביאר שם בדרך דרוש, שזהו פשר הסתירה בין המקראות "מצא אשה מצא טוב" לבין "מוצא אני את האשה מר ממות", שאם מחפש אשה טובה הראויה לו, ואינו מחטט יותר מדאי, מצא טוב. אבל אם מחפש את "האשה" דהיינו סוג מיוחד וטהור מבטן ומלידה, עלול להיכשל בכך ויגיע לידי מר ממות. ע"כ.

 

[י"ג מידות]

אלו שהם יראים ושלמים והם בעלי מדות טובות ומתנהגים בדרך ארץ כראוי, אף שהם בני ובנות נשים שלא שמרו הלכות נדה, אין לעכב מלהתחתן עמהם אף מצד המעלה. וכן כתבו להקל בשו"ת חלקת יעקב (אה"ע סימן יא), ובשו"ת ישכיל עבדי חלק ז (אהע"ז סימן ג), שמותר לבחור חרדי להתחתן עם בת הנדה. וכן הוא בספר קהילות יעקב (יבמות סימן מט). ע"ש.

ובספר טעם ודעת (חלק ג עמוד קצז) כתב ששמע מרבינו החזון איש זצ"ל, שנשאל על ידי בחור הגון, אודות שידוך שהציעו לו, והיא עלמה מצוינת במעשיה ומידותיה, ומוסרת נפשה לחיי תורה ומצוות, אלא שלבו נוקפו בהיות המדוברת בת להורים שלא שמרו טהרת המשפחה ופגומה היא.

ורבינו החזון איש הניח דעתו, כי אותם שנזדהמו באשמת הוריהם והם עצמם התעוררו וקדשו חייהם במסירות נפש לשים פעמיהם באורחות יושר, יעלה בידם לטהר עצמם מטומאתם, ופעמים שיזדככו יותר ממי שנולד בקדושה וטנף עצמו בחטאים ועונות. ועל כן היתה תשובתו אליו להתחתן עם אותה מדוברת, וברכו שיזכה ממנה לדורות כשרים, לפי שעלה בידה להעביר מעל עצמה פגם זה של בן הנדה. ע"כ.

וכן כתב להקל בפשיטות בשו"ת תשובות והנהגות חלק ה (סימן שיג), וביאר שם בדרך דרוש, שזהו פשר הסתירה בין המקראות "מצא אשה מצא טוב" לבין "מוצא אני את האשה מר ממות", שאם מחפש אשה טובה הראויה לו, ואינו מחטט יותר מדאי, מצא טוב. אבל אם מחפש את "האשה" דהיינו סוג מיוחד וטהור מבטן ומלידה, עלול להיכשל בכך ויגיע לידי מר ממות. ע"כ.

תשובה מפורטת
ראוי להיות הכהן הגדול מאחיו.

 

[הכהן הגדול]

מענין למצוא אם יש מי שבכל אופן מחמיר בזה,

 

[צריך עיון]

יש בזה התכתבות עניפה של מרן בעל קה''י עם הגאון בעל משנה הלכות זכרם לברכה
והוציאם הגאון הנזכר בספר קהילות ישראל כמדו' [ראה קישור בהיברו בוקס ]
על בסיס הנדון שם נכתב הסימן בקה''י ביבמות שציין לו המכנה עצמו @הכהן הגדול