האם מצווה על הפרזים לשמוח ביום ראשון טז אדר?

[הרב יהודה טאוב]

הרמ"א כותב שיש מצווה לשמוח גם בטו באדר - שכן כתוב להיות עושים את שני הימים.
ומה הדין השנה שהירושלמים שמחים בטז
האם גם הפרזים צריכים לשמוח קצת בטז או שזה השלמה רק לכרכים?

 

[הרב מרודוש]

הרמ"א כותב שיש מצווה לשמוח גם בטו באדר - שכן כתוב להיות עושים את שני הימים.
ומה הדין השנה שהירושלמים שמחים בטז
האם גם הפרזים צריכים לשמוח קצת בטז או שזה השלמה רק לכרכים?

אצל החסידים נהוג לעשות טיש השלמה לשושן פורים
ובירושלמי משמע דימי משתה ושמחה אינו נוהג בשבת ולכאו' קאי על יד' וטו' שבכל שנה

 

[הצעיר שבחבורה]

כמדו' שנחלקו בזה לגבי תחנון.

 

[יאשע בער]

לגבי תחנון אמרו שרק בבני ברק ובשאר עיירות הספק לא לומר היום תחנון, אכן, יש לתמוה מדוע שונה מכל שנה, הלא בכל שנה ג"כ אין חיוב משתה ושמחה בט"ו בערי הפרזות, ומ"מ לא אומרים תחנון משום שהוא יום משתה ושמחה דמוקפים, וא"כ גם השנה שהוא יום משתה ושמחה לא נאמר תחנון, ומאי נפק"מ שחל יום זה בט"ז.

 

[גרינפלד]

מתוך העלים לתרופה:
...והנה בעיירות שאין מוקפין, שעושין הסעודה בערב שב״ק ביום, אבל מכל מקום עושין תשלומין לסעודת שושן פורים, שנוהגים לעשות בבל שנה עושין, במוצאי שב״ק בלילה ואין ממתינים עד יום ראשון. וראה בספר 'מעגל טוב' שכתב החיד״א, בשנת תקל״ז חל ט"ו אדר בשבת, עשה הגאון רבי שאול הרב באמשטרדם הסעודה במוצאי שב״ק ברוב שמחה.
משנת יעקב להג״ר יעקב לעבאוויטש וצ״ל אב״ד קאפוש (ח״ג עמ׳ סו). [וראה עוד ב'משך חכמה' (אסתר ט, לא) דסעודת פורים שחל בשבת מאחרין בליל ט״ו, דהלילה הולך אחר היום אצל אומות העולם, וגזירת המן היתה ביום י״ג ולילה שלאחריו וכו', יעו״ש. וע״ע בשות 'אבן הראשה' (סי׳ יז)].​