הל' ריבית נמצא ביורה דעה?

[שומת נזיקין]

מה טעם הדבר?
הסוגיות נמצאות בב"מ,
כולו חושן משפט,
מה הענין בזה?

 

[אוצרות המלך]

יש מהאחרונים שדייקו בזה שזה איסור הגורם דיני ממון
אבל לא דין ממוני
כלומר שבלא דין ריבית היה חיוב ממון לשלם על קציצה כזו
והרבה יש להאריך בזה
אבל בטור מבאר שאחר שכתב דיני מורידין ומשומד ואי מותר להחיותו, כתב דינו לגבי להלוות לו בריבית וללוות ממנו
ואז כתב ריבית הואיל ואתא לידן נימא ביה מילתא.
והכל א''ש.

 

[סלבודקאי]

מה טעם הדבר?
הסוגיות נמצאות בב"מ,
כולו חושן משפט,
מה הענין בזה?

הרמב"ם כתב את הלכות ריבית בהלכות מלוה ולוה בספר המשפטים ומאידך הטור הציע את הלכות ריבית ביו"ד, ולכאורה נחלקו בניהם אם דיני ממונות הן או דיני איסור והיתר. אמנם כתב הב"ח ביו"ד (ריש סימן ק"ס) לפרש את לשון הטור שם: "ריבית הואיל ואתא לידן נימא בה מילתא", דבאמת היה ראוי לכתוב את דיני ריבית בהלכות הלואה שבחשן משפט אלא דכיון דביו"ד (סי' קנ"ח) שנינו את ההלכות שבין ישראל לגוי, ומיד אחר כך (סי' קנ"ט) את דין היתר לקיחת ריבית מגוי, אגב כן סידר הטור את כל הלכות ריבית ביו"ד עיין שם.
ולדבריו, אין לחדש מחלוקת בין הרמב"ם והטור. ובכלל ההנחה דמקומם הראוי של הלכות ריבית בחו"מ, אין להוכיח דיש בהם גזל ודין ממוני, דסו"ס בדיני ממונות עסקינן ובהלכות שבין מלוה ולוה. וראה עוד מש"כ בזה בריש ספר שער דעה על הלכות ריבית.

 

[שלום הלוי]

הטור שואל את השאלה, וגם עונה תשובה.
וז"ל בביאורי על הלכות ריבית:
הטור מתחיל הלכות ריבית [בסימן קס] "ריבית הואיל ואתא לידן נימא ביה מלתא".
פירושו כל המפרשים, עיין פרישה וב"ח, הכוונה במילים שפתח בהם הטור "רביית הואיל ואתא לידן נימא ביה מלתא", שכל הלכות ריבית נכנס כאן אגב הלכות ריבית לגוי שנכתב אגב כל שאר הלכות גויים שנכתבו בסימנים הקודמים להם.
וזה נראה תמוה קצת, איך נכנס כ"כ הרבה הלכות, סוגיא שלימה חמורה מאוד של "ריבית" רק כדרך אגב, זה לא סימן קטן שנכנס אגב, זה סוגיא שלימה.
ונכון שהב"ח פירש שזה התנצלות ששינה מהמיקום של הרמב"ם והקודם לו רבינו הקדוש שסידרו עם הלכות חו"מ, אבל עדיין למה שינה בגלל סיבה קלושה כ"כ שכבר התחיל בהלכות ריבית בגוי.
ונראה לבאר בדרך "פשוטו של מקרא - אין מקרא יוצא מידי פשוטו", שהכוונה בטור ש"ריבית הואיל ואתא לידן נימא ביה מלתא", כלומר, כיון שאנו מתחילים כעת הלכות ריבית שכאן זה המקום שאני רציתי לכתוב הלכות אלו, אני כותב ספר לפי השכיחות שלהם וזה שכיח פחות מהלכות גויים שהיו גרים ביניהם, רק כיון שבא לידי נאמר בה כמה מילים של מוסר בסוגיות אלו, שזה כל סעיפים א' ב' וג', שזה חמור מאוד ועוברים בהרבה לאווין וכו'.

 

[שלום הלוי]

בפשטות - חושן משפט הוא לדיינים, חושן משפט מתחיל עם "הלכות דיינים".
יורה דעה זה לכל ישראל. אורח חיים - דינים של יום יום, ויורה דעה הרחבה דינים שלא דוקא כל יום, אבל לכל ישראל שיפתחו שולחן ערוך ויפסקו, ולא רק לדיינים.
ופשוט.

 

[יהודי פשוט]

בפשטות - חושן משפט הוא לדיינים, חושן משפט מתחיל עם "הלכות דיינים".
יורה דעה זה לכל ישראל. אורח חיים - דינים של יום יום, ויורה דעה הרחבה דינים שלא דוקא כל יום, אבל לכל ישראל שיפתחו שולחן ערוך ויפסקו, ולא רק לדיינים.
ופשוט.

אם כן אבידה ומציאה היה צריך להיות ביו"ד.

 

[אמת נהדרת]

יש מהאחרונים שדייקו בזה שזה איסור הגורם דיני ממון
אבל לא דין ממוני
כלומר שבלא דין ריבית היה חיוב ממון לשלם על קציצה כזו
והרבה יש להאריך בזה
אבל בטור מבאר שאחר שכתב דיני מורידין ומשומד ואי מותר להחיותו, כתב דינו לגבי להלוות לו בריבית וללוות ממנו
ואז כתב ריבית הואיל ואתא לידן נימא ביה מילתא.
והכל א''ש.

הגרד"ל חקר הרי דיין ששתה יין אסור להוראות באיסור והתר. ובממונות, מבואר בתוס' בסנהדרין שיש דין בי"ד גם כששתו. וחקר מה יהיה הדין בדין על ריבית.