הרמב”ם: באיזה תאריך נפטר, והיכן מקום קבורתו?

[אור חדש]

בעולם היהודי מציינים היום את יום הילולת הרמב”ם, אך האם הוא אכן נפטר בתאריך כ’ טבת כפי שמקובל ברוב קהילות ישראל? רבים יעלו למקום קברו בעיר טבריה, אך האם הוא בכלל קבור שם?

על פי המסורת המקובלת בעולם היהודי, הרמב”ם נפטר בעיר פוסטאט, כיום חלק מעיר הבירה של מצרים – קהיר, בתאריך כ’ בטבת ד’תתקס”ה, והוא בן 66 בפטירתו. היום, יעלו רבים להתפלל על קברו בעיר טבריה.

אך מעניין לציין כי בספר ‘עירין קדישין’ מביא מספר ‘כתבי הרח”א ביחובסקי’ (דמות מעניינת היסטורית בפני עצמה, ואכמ”ל), כי הרה”ק רבי ישראל מרוז’ין אמר כי הרמב”ם נפטר בכלל בתאריך כ”ד טבת.

וכך כותב הרה”ח חיים אליעזר ביחובסקי: “סיפר לי ר’ שלמה תומרקין ששמע מחסידים זקנים בשם הצדיק מרוז’ין שאמר, שהיארצייט של הרמב”ם הוא גם כן בכ”ד בטבת (כמו היומא דהילולא של הרב בעל התניא זי”ע). ומה שנמצא באיזה מקום כתוב שהיארצייט של הרמב”ם הוא בכ’ טבת הוא טעות סופר”.

“ואמר עוד שהרמב”ם והרב בעל התניא היו משורש אחד, ועל כן הגביה הרב ז”ל את הרמב”ם, וכן היו לו רודפים כמו שהיו רודפים להרמב”ם, ושניהם יחד בבחינת ושמתי כדכ”ד, עכ”ל”.

להבנת החלק האחרון, מומלץ לעיין בתוך הספר כתבי הרח”א ביחובסקי (קשה להשיגו במהדורה מודפסת אך הוא קיים באוצר החכמה), ולנסות להבין את ההסבר העמוק שלו, על מקור נשמותיהם של גדולי ישראל.

כך, השנה יוצא כ”ד טבת בליל שישי, אז רבים מנצלים את ימי השובבי”ם כדי לנסוע להתפלל בקברי צדיקים ובפרט באזור הצפון, אז אם יהיה אפשרי ביטחונית, תוכלו להיכנס לטבריה לציונו של הרמב”ם, ביום ההילולא שלו על פי דעת הרה”ק מרוז’ין.

אבל, האם הוא בכלל קבור בטבריה, במיקום המוכר כיום? התשובה חיובית, ולו רק בגלל שכך ציין האריז”ל הקדוש, כאשר גילה את מיקומי קברי הצדיקים הרבים הפזורים ברחבי ארץ הקודש.

עם זאת נציין כי יש הסבורים כי הרמב”ם קבור בחברון, ליד מערת המכפלה. למרות שאין צורך ב’הוכחה’ לדברי האר”י הקדוש, נזכיר כי כבר בספר שיצא לאור במצרים כעשרים שנה אחרי הסתלקות הרמב”ם, מתואר כי הוא נקבר בטבריה על פי בקשתו.

אגדה מעניינת שמובא בספר ‘עדות ביהוסף’ שכתב ר’ יוסף סופר שתייר בארץ וסיפר על המסעות שלו, מספרת כי מושל מצרים סירב לבקשת הרמב”ם, מחיים, לקבור אותו בארץ ישראל, ולכן הורה הרמב”ם לתלמידיו, כיצד לנהוג בו לאחר פטירתו.

וכך הוא כותב: “כשבא יום פקודתו למות, קרא לתלמידים שלו וציווה להם קודם מותו, שאחרי פטירתו תיכף מיד ייקחו גמל אחד… ואחר כך יניחו אותו על הגמל, והגמל ילך למקום שירצה, ותלמידים ילכו עם הגמל. ובמקום שיעמיד הגמל את עצמו ולא ירצה לזוז משם, שם יקברו אותו. וכך עשו. והלך הגמל מאליו, מבוקר עד ערב, ובא הגמל עד עיר טבריה ועמד במקום אחד סמוך לקבר רבי יוחנן בן-זכאי ולא רצה לזוז משם, וכיוון שראו תלמידים הנס הגדול הזה, לקחו אותו מן הגמל וקברו אותו שם”.

 

[פזלונא]

בחברון סמוך למערה יש טוענים שקבור הרמב"ן

 

[אוצרות המלך]

בחברון סמוך למערה יש טוענים שקבור הרמב"ן

הוא מדבר על הרמב''ם ולא על הרמב''ן.

 

[פזלונא]

הוא מדבר על הרמב''ם ולא על הרמב''ן.

הבנתי.
ושאלתי שלא שמענו כזו מסורת על קבר הרמבם

 

[אוצרות המלך]

לגבי יום פטירת הרמב''ם דעת לנבון כמה חלושים ה'מקורות' דלעיל
לגבי מקום קבורתו דשו ביה רבים
רק ראוי לציין שההוכחה ממצבת נכדו רבי דוד הנגיד שנמצאה כביכול בסמוך
כבר הופרכה כאשר התברר מעל לכל ספק ע''י הרב משה הלל בספרו חזון טברימון
שהיא אחת מזיופי האחים לבית טולידנו. הרה''ר לת''א ושר הדתות יעקב משה, ואחיו ברוך.

 

[ללמוד התורה]

על קבר הרמב"ם
אגדות על הקבר
בשנה הבאה תמלאנה שבע מאות וחמשים שנה מאז מותו של הרמב"ם. כמו בשנת תרצ"ה כשמלאו שמונה מאות שנה להולדתו כן בשעה הבאה יעלו רבבות מהארץ ומכל תפוצות הגולה לטבריה להשתטח על קבר ה"מורה" בעל ה"יד".
כמו אז כן עתה תתעורר הבעיה בה התלבטו חכמים בדורות אחרונים: האם קבור הרמב"ם באמת בטבריה.
אגדות רבות עטר דמיון העם את חיי האיש המופלא הזה ואת ספריו הנפלאים. גם סביב מותו וקברו רקם זר אגדות וספורים.
והנה הדברים הכתובים בהוספות לספר "היוחסין" לרבי אברהם זכות על פטירתו והלויתו של הרמב"ם.
"נעלה ארון אלוקים, הרמב"ם, שנת תקס"ה במצרים ובכו אותו היהודים והמצרים ג' ימים וביום הז' הגיעה השמועה לאלכסדריה וביום הח' לירושלים ובירושלים קראו צום ועצרה ואחרי ימים העלוהו לארץ ישראל ופגעו לסטים בהם וברחו העולים והניחו הארון שם והלסטים בראותם כי ברחו, רצו להשליך הארון בים ולא יכלו להקים מן הארץ והיו יותר משלשים איש וכיון שראו כך אמרו: איש אלוקים קדוש הוא. והלכו והבטיחו את היהודים שיוליכוהו למחוז חפצם והם גם לוו אותו ונקבר בטבריה ויש אומרים שנקבר בין האבות בחברון".
רבי יוסף סופר מבסטקצא שבפלך וולין שלפני מאתיים שנה עלה לארץ להשתקע בה, מודיע באגרת למיודעיו כי בטבריה הראו לו קברות תנאים וגם קבר רבינו משה בן מימון. לשאלתו איך יתכן הדבר שהרמב"ם שהיה חי במצרים קבור בטבריה ספרו לו חכמי העיר כי ביום מותו צוה הרמב"ם לתלמידיו שאחרי הטהרה ישימו אותו על גמל ובמקום לשם יוליכהו הגמל יקברוהו. הגמל הוליך אותו לטבריה סמוך לקברו של רבי יוחנן בן זכאי ושם קברו את הרמב"ם.
לפי אגדה אחרת נקבר הרמב"ם בתחילה במצרים ואחר כך הוליכו עצמותיו לארץ האבות.
קברו בטבריה
אגדות אלו ורבות אחרות דומות להן צופנות בתוכן העובדה ההיסטורית המתאשרת מעדויות רבות שהרמב"ם נקבר בארץ ישראל.
בן זמנו של הרמב"ם מעיד על קבורתו בטבריה. המדובר בסופר הערבי, ג'מאל אל-דין אבו-ל-חסן עלי אבן יוסף אל קופטי, שהיה בן זמנו ובן עירו של הרמב"ם הכותב עליו בספרו על חכמי הרפואה כדברים האלה: במשך שנת 605 צוה לבאים אחריו לשאתו לים טבריה ולקברו שם, כי רצה להיות בין קברי ישראל וגדוליהם, וככה עשו לו".
אך לא מפי סופר ערבי זה שרבים מדבריו על הרמב"ם אינם נכונים אנו חיים. יש לנו עדויות רבות מהדורות הראשונים אחרי הרמב"ם המוסרות לנו על מקום קבורתו שהוא בארץ ישראל.
דברי הרמב"ם בעצמו
האם נוכל לגלות בדברי הרמב"ם עצמו בחבוריו או בתשובותיו בטוי למשאלתו האחרונה? דברים מפורשים אין.
נמצאה היום בידינו תעודה אחת בה רצו זמן רב לראות צואתו של הרמב"ם. בתעודה זו אין שום זכר לפקודה שיעלוהו אחרי מותו לארץ ישראל. אך כבר הוכיחו בזמן האחרון שתעודה זו איננה צואת הרמב"ם כי אם צואת איש אחד מבני דורו, שהיה רופא כמו הרמב"ם וגם היה מושפע מדעותיו.
אד כדאי להזכיר פה דברי הרמב"ם בספר ה"יד" בהלכות מלכים פ"ה. אחרי שהוא מספר בשבחה של ארץ ישראל הוא כותב: "ואינו דומה קולטתו מחיים לקולטתו אחר מותו, ואף על פי כן חכמים היו מוליכים מתיהם לשם, צא ולמד מיעקב אבינו ויוסף הצדיק".
בשאלות ותשובות הרמב"ם נמצאה גם שאלה שנשאלה לפניו על ידי אחד מתלמידיו בדבר איש עני וחלש שלקח עצמות הוריו והביאן לקבורה בסביבת ירושלים – אם טוב עשה או עבר עברה. הרמב"ם עונה בקצרה: הדבר שעשה טוב מאד, וכך עשו גדולי ישראל.
נזכיר פה גם דעת חכם אחד שסובר שהרמב"ם פקד לקבור אותו בטבריה דוקא באשר "המשיח יתגלה בגליל תחילה".
פולמוס ספרי הרמב"ם וקברו
קבר הרמב"ם נזכר גם בקשר עם הפולמוס בין חכמי ישראל במזרח ובמערב שפרץ אחרי מות הרמב"ם על אודות ספר "המורה" ו"ספר המדע".
רבינו יונה בעל המחבר ספר "שערי תשובה" שבתחילה היה נמנה על מתנגדי ספרי הרמב"ם אך אחרי שראה שכתוצאה מן המריבות שלחו כומרי צרפת ידם בספריו והעלו אותם על האש התחרט על דבריו הראשונים ונדר נדר להיות עובר מעיר לעיר ועולה על במת בית הכנסת וקורא: חטאתי לד' אלוקי ישראל ולרבינו משה בן מימון. וגם "קבל עליו ללכת ולהשתטח על קבר רבינו במנין עשרה ולבכות על קברו ז' ימים שימחול לו אשר מעל בספריו".
ישנה גם שמועה שמתנגדי הרמב"ם שלחו ידם בקברו ויש שרוצים לראות רמז לדבר בדברי רבינו אברהם בן הרמב"ם באחת מאגרותיו: "הוציאו דבה על ספרי אבא מרי ז"ל ועל קברו".
שני דורות אחרי הרמב"ם הכריז ראש הגולה בדמשק חרם על מתנגדי הרמב"ם. חכמי צפת הצטרפו לחרם זה ובהודעתם הם מוסרים: "ועמדנו על קבר הגאון ז"ל עם מקצת מחכמי עכו וקראנו הסכמה, החרמנו, ונדינו על כל מי שיראה דברינו והסכמת נשיאנו ולא ישוב בכל מאודו".
יש גם מי שסובר שאחת המטרות של עלית רבני צרפת שנצטרפו אליהם גם רבנים מאנגליה, באותה תקופה, היתה להושיב ישיבה על קבר הרמב"ם ולדון בספריו, אך השערה זו רחוקה היא.
הכתבות על המצבה
נאמר כמה מלים על הכתבות השונות שהיו חקוקות על המצבה. כתבה אחת היא המליצה שמשלו דורות אחרונים על הרמב"ם "ממשה עד משה לא קם כמשה". כידוע השתמשו אחר כן במליצה זו גם ביחס לרבינו משה איסרלש בעל המפה על השלחן ערוך.
כתבה אחרת שהיתה חקוקה על המצבה מבטאת את רגשי ההערצה של הדורות המאוחרים:
אדם ולא אדם,
ואם אדם היית,
ממלאכי רום אמך הרת
או אומרה לא-ל
באין אישה ואיש,
מלאך בעולם תחתון ברא
לפי מסורות אחרות קבורים גם אביו של הרמב"ם ונכדו דוד בטבריה.
רואים אנו אם כן שאין להפיל ספק שהקבר בטבריה הוא הקבר האמיתי של הרמב"ם.
הרמב"ם הוא היחידי מאותה תקופה שאנחנו יודעים את מקום קבורתו. על אישים גדולים אחרים מאותו זמן אין אנו יודעים אפילו המקום בו מתו, עד היום נחלקו חוקרים על מקום מותו של האבן עזרא שכידוע היה כל ימיו נודד ממקום למקום גם בנוגע לרבי יהודה הלוי אין אנו יודעים דבר. ספור מותו בידי פרש בשערי ירושלים היא אגדה. על מקום מותם של שני משוררים שקשורים היו יחד כל ימי חייהם בקשרי ידידות נדון בפעם אחרת.
ט. פרשל, מתוך "המודיע" ז אדר ב' תשי"ד