זאת התורה לא תהא מוחלפת ולא תהא תורה אחרת | פורום אוצר התורה זאת התורה לא תהא מוחלפת ולא תהא תורה אחרת | פורום אוצר התורה

זאת התורה לא תהא מוחלפת ולא תהא תורה אחרת

עוזי ומגני

משתמש רשום
פרסם מאמר
הודעות
74
תודות
140
נקודות
70
יש להסתפק, האם הכוונה ביחס למקבלי התורה שלא ישתנה מדברי התורה שקבלנו בסיני כלום, ולא יתווסף לנו מקבלי התורה שום מצווה ודין חדש, אבל אפשרי שתהא תורה אחרת שאינה נוגעת ואינה משנה שום פרט למקבלי התורה בסיני.
או ביחס לנותן התורה, שלא יתן שום תורה אחרת אף ליצורים ועולמות אחרים.
מאחר והתורה 'כולא חד' עם הקב"ה א"כ כשם שהוא 'אין סוף' ו'בלתי בע"ג' - כך גם התורה. וכמאמר הפס' בישיעהו (מ, כ): "אין חקר לתבונתו" - התורה. והנה, אם התורה אכן א"ס, א"כ כל אמירה שישנה כבי' ח"ו תורה נוספת - הרי זו כפירה באחדותו ית'
מה דעת עמלי התורה דפה ?
 
זה ברור שהקב"ה 'אסתכל באורייתא וברא עלמא', וממילא כל העולם נבנה ומתנהל על פי התורה,
וממילא לא שייך במציאות שבעולם שלנו תהיה תורה אחרת,
כי זה לא רק סיני ואנחנו אלא גם העולם וכל המציאות.
(אלא אם כן הקב"ה 'נתאווה לו דירה בתחתונים' הכוונה לשני עולמות, שכל אחד בנוי עפ"י תורה אחרת).
~~~
לגבי יכולתו של הקב"ה, הוא הרי אין סוף ולכן אי אפשר לומר שום דבר שהוא לא יכול לעשות.
אבל דעתי נוטה לדבריו של הרב @אהרן הלוי, כי הרי כל התורה היא מחשבתו של הקב"ה, ותכלית הלימוד הוא לידבק בו ית"ש,
ואם יש מציאות שיש עוד משהו שהוא מחשבתו של הקב"ה,
היינו צריכים שזה יהיה בידינו כדי להשיג עוד מעט דבקות.
אולי הכותרת קצת מטעה, כי אני לא רואה את דברי כביאור ב'זאת התורה לא מוחלפת', כי שם הכוונה וודאי אלינו, כמו הדרך הראשונה בדברי הרב @עוזי ומגני
 
זה ברור שהקב"ה 'אסתכל באורייתא וברא עלמא', וממילא כל העולם נבנה ומתנהל על פי התורה,
וממילא לא שייך במציאות שבעולם שלנו תהיה תורה אחרת,
כי זה לא רק סיני ואנחנו אלא גם העולם וכל המציאות.
(אלא אם כן הקב"ה 'נתאווה לו דירה בתחתונים' הכוונה לשני עולמות, שכל אחד בנוי עפ"י תורה אחרת).
~~~
לגבי יכולתו של הקב"ה, הוא הרי אין סוף ולכן אי אפשר לומר שום דבר שהוא לא יכול לעשות.
אבל דעתי נוטה לדבריו של הרב @אהרן הלוי, כי הרי כל התורה היא מחשבתו של הקב"ה, ותכלית הלימוד הוא לידבק בו ית"ש,
ואם יש מציאות שיש עוד משהו שהוא מחשבתו של הקב"ה,
היינו צריכים שזה יהיה בידינו כדי להשיג עוד מעט דבקות.
אולי הכותרת קצת מטעה, כי אני לא רואה את דברי כביאור ב'זאת התורה לא מוחלפת', כי שם הכוונה וודאי אלינו, כמו הדרך הראשונה בדברי הרב @עוזי ומגני
למה צריך להגיע לכל זה? לא אמרתי את הדברים מדילי, הכל מבוסס על חז"ל. למה עדיין מעלים אפשרות לשתי תורות?!
ראשית, חשוב להבהיר ענין פשוט - התורה היא חכמתו ורצונו ית' וכמש"כ בזוהר פ' משפטים (קכא, א) "אורייתא מחכמה נפקת". וכתב הרמב"ם בהלכות יסוה"ת (פ"ב ה"י) "נמצאת אתה אומר הוא היודע והוא הידוע והוא הדעה עצמה הכל אחד". וכמאמר המפורסם "אורייתא וקוב"ה - כולא חד".

נמצאנו למדים שמאחר והתורה 'כולא חד' עם הקב"ה א"כ כשם שהוא 'אין סוף' ו'בלתי בע"ג' - כך גם התורה. וכמאמר הפס' בישיעהו (מ, כ): "אין חקר לתבונתו" - התורה. והנה, אם התורה אכן א"ס, א"כ כל אמירה שישנה כבי' ח"ו תורה נוספת - הרי זו כפירה באחדותו ית'. והר"ז בכלל המינים אותם מונה הרמב"ם בלכות תשובה (פ"ד ה"ח).
 
למה צריך להגיע לכל זה? לא אמרתי את הדברים מדילי, הכל מבוסס על חז"ל. למה עדיין מעלים אפשרות לשתי תורות?!
אני לא הגבתי על דבריך אלא על שאלתו של הרב @עוזי ומגני,
ולכן בא ההסבר שזה לא קשור דווקא לקבלת התורה בסיני אלא למציאות העולם.
(חוץ מזה שבאשכול זה צוטט רק חלק מדבריך)
 
סתם מענין, מדוע כל כך ברור לנו ש'זאת התורה לא תהא מוחלפת' לגבי המשפטים.
וכי לא הגיוני שבשלב כל שהוא נתונים מסוימים ישתנו והדינים הממוניים יפעלו בצורה שונה.
 
וכי לא הגיוני שבשלב כל שהוא נתונים מסוימים ישתנו והדינים הממוניים יפעלו בצורה שונה.
לא.
זה הגיוני.
ואכן יש דברים שמשתנים, כמו קנין סיטומתא.
קנין סיטומתא זה לא "דינים ממוניים שפועלים בצורה שונה", אלא תקנת חכמים.
ובכלל, הרשב"א סובר שזה דאורייתא, וכמש"כ החת"ס שטעם לכך הוא משום ש"כל שהנהיגו הסוחרים הוי ליה כאילו התנו, וכל תנאי שבממון קיים מהתורה".
 
סתם מענין, מדוע כל כך ברור לנו ש'זאת התורה לא תהא מוחלפת' לגבי המשפטים.
וכי לא הגיוני שבשלב כל שהוא נתונים מסוימים ישתנו והדינים הממוניים יפעלו בצורה שונה.
אם התורה היא תורת 'אמת' אז מה שנכון היום רלוונטי גם למחר.
לא יתכן שהיום אחד ועוד אחד שווה שתיים, ומחר התוצאה תהיה תשע.
 
לא.

קנין סיטומתא זה לא "דינים ממוניים שפועלים בצורה שונה", אלא תקנת חכמים.
ובכלל, הרשב"א סובר שזה דאורייתא, וכמש"כ החת"ס שטעם לכך הוא משום ש"כל שהנהיגו הסוחרים הוי ליה כאילו התנו, וכל תנאי שבממון קיים מהתורה".
תגדיר את זה איך שאתה רוצה.
תכל'ס זה דין שמשתנה לפי הזמן והמקום.
 
תגדיר את זה איך שאתה רוצה.
תכל'ס זה דין שמשתנה לפי הזמן והמקום.
הוא שאל את זה בהקשר של "זאת התורה לא תהיה מוחלפת".
התשובה לשאלה זו היא שהתורה אכן לא תהיה מוחלפת, ודבר זה הינו אחד מי"ג עקרי אמונה.
כל הדינים הנ"ל שמשתנים עם הזמן - יסודם בהררי קודש, וכמו שהבאתי מהחת"ס שקנין סיטומתא הוא חלק מהדין שקבעה התורה שתנאי שבממון הוי תנאי.
 
אני מסכים בצורה מלאה.
אני רק מבקש להזכיר שאני שאלתי לדיני הממונות, שאלו הם תופעות אנושיות לחלוטין, כך שאין שום קשר בין 'אמת' מסויימת לבין הנושאים הממוניים והדברים ברורים.

כך שאנו מעט תקועים, דמחד פשוט וברור שהתופעות האנושיות והיחס בין איש לרעהו בהקשר הממוני משתנים עם הזמן והמקום, ומאידך התורה מעולם לא השתנתה בשום מקום ובשום אופן, ואנו אומרים בצורה ברורה ש'זאת התורה לא תהא מוחלפת' וממילא קמה וניצבה התמיהה, איך זה באמת קורה, מהי הייחודיות שלנו.

הביאור בזה לדעתי שתלוי באיזה גישה אנו ניגשים לדיני הממונות, מערכות המשפט העולמיות מתמקדות ביצירת "סדר" חברתי וביטחון, והיינו שתכליתו איננה מבוססת, והיא ניתנת להחלפה כפי הצורך והנראה (כפי שאנו רואים במו עינינו על שלל סגנונות המשפט כגון הרומי, הבריטי, ואף הישראלי) שהרי כל מקור הסמכות ביצירת המשפט הכללי היא סמכות אנושית גרידא המבקשת הסדר מדיני וניהול העולם בצורה תקינה ונורמטיבית, וכל פעם האדם מגדיר בשכלו את הנורמה מבחינתו וזהו תלוי במס' גורמים כגון המקום והזמן וכו' וכו', שפעמים שה'סדר' יתהווה בעשייה כזו ולפעמים באחרת.

ואילו הגישה התורנית, יסודה הוא ב"צדק" בלבד כפי שנא' 'ושפטתם צדק בין איש ובין אחיו', ולא מהדברים המגיעים מעולם המעשה שהא גופא מבוססים על פי עובדות ומעשיות ולא על פי נטיות והגדרות שכליות הבאות מעולם המחשבה, ומטרתה ושורשה היא להיות כמו הי"ת שהוא השלימות המוסרית המוחלטת, ואפילו המשפטים כפופים לזה כפי שהזכרתי לעיל, דאמירת 'אני ה'' נא' ב'קדושים תהיו' וגם במשפטי הממון דלא תגזול וכולי הנך, וזהו מוכיח שכל העניינים המשפטיים ביסודם מבוססים לדביקות בו ית' להתנהג כהשלימות המוסרית המוחלטת, ולכן תורתינו הקדושה איננה משתנת בשום אופן על אף החלפת ניהוגינו במשך כל תקופה ותקופה.

מתנצל אם ההודעה מתישה מידי, פשוט אני חושב שאי אפשר להעמיד תפיסת עולם במס' מילים.
 
חזור
חלק עליון