שקלים - ירושלמי. | פורום אוצר התורה

שקלים ירושלמי.

כותרת האשכול

יג מידות אמר:
כידוע נהוג ללמוד שקלים מהירושלמי.
מדוע?
הרי יש עוד מסכתות שלא כתובות בבבלי.
לחץ כדי להרחיב...
כיום במסגרת לימוד הדף היומי בתלמוד הבבלי כתקנתה של הכנסיה הגדולה הראשונה ביוזמתו של הגאון מהר"מ שפירא מלובלין, שולבה גם מסכת שקלים מהתלמוד הירושלמי. אין לנו הסבר מדויק לסיבה לכך, וניתן לשער ששילובה של המסכת בין כרכי התלמוד בבלי, הפך אותה לחלק בלתי נפרד ממנו - אף בסדר הלימוד של הדף היומי.

וכ"ק אדמו"ר בעל ה"פני מנחם" מגור זצ"ל כתב "מסכת זו אף על פי שהיא מהתלמוד ירושלמי אבל נסתבב הדבר וכנסוה אל תוך ש"ס בבלי והרבה סוגיות בה הם בלולות מלשון שני התלמודים".

בענין זה ראוי לציין כי עד המחזור השמיני של לימוד ה"דף היומי" שהוחל בלימודו ביום ט"ו תמוז תשל"ה, כלל מחזור הלימוד של "דף היומי" בתלמוד בבלי 2702 דפים והוא כלל כאמור את מסכת שקלים מהתלמוד הירושלמי שהחזיקה בדפוסים שונים י"ג דפים. מאז מחזור זה העירו גדולי ישראל בזמנו, שמן הראוי לסדר את לימוד מסכת שקלים על פי הנדפס בדפוסים אחרים על פני כ"ב דפים ומאז מחזור הלימוד של "דף היומי" בתלמוד הבבלי הוא 2711 דפים.​

כיצד הגיעה "שקלים" לבבלי?

לאחר ביקורו של הגאון רבי פנחס-מנחם אלתר ציין הרבי בכתב יד קודשו (בצל החכמה עמ' 259 הע' 4; צילום כתי"ק בספר שמן ששון מחבריך, כרך א' עמ' 89):

להעיר אשר על-פי חוקרי הדפסת התלמוד (בעל המחבר ספר דקדוקי סופרים, ועוד) – כשהדפיסו כל תלמוד בבלי בשלימותו (ויניציא ר"פ-רפ"ג), הדפיסו בו מסכת שקלים עם תלמוד ירושלמי, ובסוף מסכת הוריות – גם תלמוד ירושלמי. – וכן הוא בהוצאות תלמוד בבלי שראיתי.

כשנתיים לפני פרסום תקנת לימוד הירושלמי התייחס הרבי להכללת מסכת שקלים בלימוד דף היומי בבבלי. זה היה בי"ג ניסן תשל"ח. אז קיים הרבי התוועדות מיוחדת ובה ערך סיום על מסכת פסחים וגם ביאר את הקשר להתחלת מסכת שקלים בכמה אופנים כדלהלן:

פדיון הבן (הנזכר בסיום מסכת פסחים) נעשה באמצעות חמשת שקלים; גלות מצרים החלה במכירת יוסף בעשרים כסף; קרבן פסח הוא קרבן יחיד אבל יש בו גדרים של קרבן ציבור (החל מ"אתי בכנופיא"), ובדומה לו גם מחצית השקל שענינו לחבר ב' חצאים (הפכים).

לאחר מכן המשיך ואמר:

בנוגע למסכת שקלים מצינו דבר פלא, שממנו למדים הוראה מיוחדת בנושא "ואהבת לרעך כמוך":

ידוע הנפסק בהלכות תלמוד תורה אודות מה שיהודי צריך ללמוד (על כל פנים פעם אחת) במשך ימי חייו – הן תלמוד בבלי והן תלמוד ירושלמי. אבל מדובר בשיעורים שונים (בפני עצמם), בבלי מחד, וירושלמי מאידך.

בין מסכתות הש"ס יש כאלה שיש בהן גם בבלי וגם ירושלמי, ויש שאין בהן אלא ירושלמי, ובפרט בתחילה בסדר זרעים.

בכך שונה מסכת שקלים אשר "מנהג ישראל" (ש"תורה הוא") שבשעה שמדפיסים תלמוד בבלי כוללים עמו תלמוד ירושלמי מסכת שקלים (הנכרך עמו), ולומדי הבבלי לומדים אפוא גם ירושלמי מסכת שקלים.

והרי חלוקים הבבלי והירושלמי מקצה לקצה, וכדמצינו במסכת שבת (קמה,ב) לגבי ההבדל בין תלמידי חכמים שבבבל ותלמידי חכמים שבארץ-ישראל, וכפי שמחלקת הגמרא (שם י, רע"א) "מש"ס לש"ס כו'" (כמבואר בפירוש רש"י ותוספות שם – ד"ה אפי'), וכן המבואר על-ידי אדמו"ר האמצעי (שערי אורה כב,ב ואילך) בחילוק שביניהם (עיין בבא מציעא פה,א),

ולפועל הרי מסכת שקלים – כמצוות מחצית השקל עצמה, המלמדת שיהודי הוא דבר שלם רק כאשר הוא מתאחד עם זולתו...​
 
מגנא ומצלא אמר:
בענין זה ראוי לציין כי עד המחזור השמיני של לימוד ה"דף היומי" שהוחל בלימודו ביום ט"ו תמוז תשל"ה, כלל מחזור הלימוד של "דף היומי" בתלמוד בבלי 2702 דפים והוא כלל כאמור את מסכת שקלים מהתלמוד הירושלמי שהחזיקה בדפוסים שונים י"ג דפים. מאז מחזור זה העירו גדולי ישראל בזמנו, שמן הראוי לסדר את לימוד מסכת שקלים על פי הנדפס בדפוסים אחרים על פני כ"ב דפים ומאז מחזור הלימוד של "דף היומי" בתלמוד הבבלי הוא 2711 דפים.
לחץ כדי להרחיב...
היה ע''ז פולמוס גדול והנושא היה שבדפוס סלאוויטא היה 7 דפים הפרש מדפוס וילנא בשקלים.
איני זוכר מה השתמשו עד אז ולמה החליפו אבל זה היה ע''פ פסק של הגר''מ פיינשטיין זצ''ל, ומתשל''ה פשוט השתנה הדף היומי והתווסף עוד 7 דפים.
 
עליך להתחבר או להירשם כדי להגיב כאן.
חזור
חלק עליון