ניסן י"א ניסן - יום פטירת ה'קרבן העדה'

[גרינפלד]

הרב דוד בן נפתלי הירש פרנקל - מירלש (ה'תס"ז - י"א בניסן ה'תקכ"ב) היה רבה של קהילת ברלין מ-ה'תק"ג ועד מותו. חיבר את הפירוש קרבן העדה ושיירי קרבן על התלמוד הירושלמי.

נולד בברלין, לרב נפתלי הירש מירל'ס, רבה של העיר. למד אצל רבי יעקב פופרש ורבי יחיאל מיכל חסיד. נישא לבתו של ר' ליב הלברשטט מעשירי המבורג ובתחילה סחר בתכשיטים. החל מ-ה'תצ"ז היה רבה של הקהילה בדסאו, וכמקובל בימים ההם החזיק בביתו ישיבה קטנה ובה למדו כשלושים תלמידים. במסגרת זו לימד גם את משה מנדלסון בצעירותו. השפעתו על מנדלסון הייתה רבה, ובשנת תק"ג כאשר עבר לכהן כרב ואב"ד העיר ברלין עבר לשם מנדלסון בעקבותיו.

בתחומי התעניינותו פרץ הרב פרנקל לתחומים תורניים שלא היה נהוג לעסוק בהם עד אז ביהדות אשכנז בכלל וביהדות גרמניה בפרט, והם לימוד ספר מורה נבוכים של הרמב"ם וכן לימוד התלמוד הירושלמי. הוא היה מעורב בהדפסתו של המורה נבוכים ביסניץ ב-ה'תק"ב, לאחר כמאתיים שנה שבהן לא הודפס הספר, ואף העניק הסכמה להדפסה זו. בעידודו החל גם מנדלסון הצעיר ללמוד את מורה נבוכים, אך בניגוד לרב פרנקל, מנדלסון בחר לעסוק בעקבות כך בפילוסופיה. הרב פרנקל גם פעל יחד עם אחיו רבי שלמה להדפסת מהדורה חדשה של ספר משנה תורה של הרמב"ם שיצאה לאור בין השנים תצ"ט — תק"א.

בשנת ה'תק"ג נתמנה לרב בברלין אחר עזיבתו של רבי יעקב יהושע פלק בעל פני יהושע את הרבנות. בתקופת כהונתו נקבעה תקנה שקהילת פרנקפורט על האודר תהיה מאוחדת עם רבנות ברלין שם הקים את "בית המדרש ברחוב היידרויטר", בית מדרש בו למדו גפ"ת שנותר על עמדו במשך כמאתים שנה, למרות השינויים בקהילת ברלין ופתיחת בית המדרש לרבנים בברלין. בית מדרש זה משך אליו למדנים מרחבי גרמניה ורבים מלומדיו היו לרבני קהילות בגרמניה (בתקופות שונות למדו בו רבי עזריאל הילדסהיימר, רבי אביעזרי זליג אוירבך, רבי שלמה קרליבך, רבי יוסף קרליבך).

רבי דוד היה הרב האשכנזי הראשון במרכז אירופה שתועד כנושא דרשה בשפת המדינה ולא ביידיש, כשמסר בשבת כ"ח בכסלו ה'תקי"ח נאום הודיה בבית-הכנסת אודות הניצחון הפרוסי בקרב לוֹיתֶן, חמישה ימים קודם. נאום בלשון המדוברת רווח כמובן בקהילות ספרדיות רבות ואף אצל אשכנזים שחיו בסמיכות אליהן, כבאיטליה, אך היה כמעט חסר תקדים באזורים האשכנזיים האוטוכטוניים. רק ב-ה'תקס"ח החל יוסף וולף לדרוש בקביעות בגרמנית בדסאו, ולאחר מכן נוהג זה אומץ על ידי ראשוני הרפורמים קובע על ידי ישראל יעקבסון והתפשט משם ליתר מרכז אירופה.

גיסו, בעל אחותו, הוא רבי חיים יונה תאומים, מחבר "קונטרס ר' חיים יונה". בנו רבי יואל, נישא לאיידל, בתו של בן דודו רבי יצחק יוסף תאומים.​

 

[גרינפלד]

הרב פרנקל נמנה עם קבוצה של תלמידי חכמים אשכנזיים שחיברו פירוש רציף לתלמוד הירושלמי, שברוב קהילות ישראל כלל לא עסקו בו ולא למדו אותו אלא כמקור צדדי ומשני לעומת התלמוד הבבלי. פירושו "קרבן העדה" נדפס בשלושה חלקים: כרך א - פירוש לסדר מועד (דסאו תק"ג); כרך ב - פירוש לסדר נשים (ברלין תקי"ז); כרך ג - פירוש לכמה מסכתות מסדר נזיקין (ברלין תק"ך). לסדר זרעים ולמסכת נידה וכן לחלק הבבות של סדר נזיקין לא נתחבר פירוש. לצד הפירוש השוטף, המקביל לפירוש רש"י על התלמוד הבבלי, נדפסו גם חידושים ותוספות שלו המקבילים לתוספות, תחת השם "שיירי קרבן". באותה תקופה חיבר רבי משה מרגלית פירוש נוסף לירושלמי בשם "פני משה". שני הפירושים הללו נדפסו יחד במהדורת וילנא של הירושלמי, ולפיכך הם נחשבים כ'מפרשים הקלאסיים' שלו.​

 

[גרינפלד]

• רבי דוד מירלש (בעל „קרבן העדה”), ערכו בספר "חכמי ישראל"
• עלים לתרופה, גליון תקס"ג (פרשת ויקרא, תשס"ז, שנה י"ב) - חלק ראשון
• עלים לתרופה, גליון תקס"ד (פרשת ויקרא, תשס"ז, שנה י"ב) - חלק שני