ניסן י"ב ניסן - יום פטירת ר' שמשון פינקוס

[גרינפלד]

רבי שמשון דוד פינקוס (כ"ז באב ה'תש"ד - י"ב בניסן ה'תשס"א) היה רב ודרשן ומקובל ישראלי חרדי, יליד ארצות הברית. כיהן כרב הקהילה החרדית באופקים.

נולד בארצות הברית לאברהם חיים וחוה, בתו של הרב יצחק מתתיהו וינברג חסיד סלונים, מטבריה שהיגר לארה"ב. הוריו היו ממקימי בתי ספר בית יעקב בארצות הברית. למד בישיבת בית התלמוד בניו יורק אצל רבי אריה לייב מאלין. בהמשך עלה לישראל ללמוד בישיבת בריסק אצל רבי יוסף דב סולובייצ'יק.

נישא לחיה מינדל, בתו של רבי מרדכי מן, ראש ישיבת בית הלל וחבר מועצת גדולי התורה של דגל התורה. לאחר נישואיו גר בבני ברק ואחר כך בתפרח. בתקופה זו היה משגיח בישיבת אופקים ומאוחר יותר נעשה ראש ישיבה בישיבת ירוחם. לבקשת רבי יעקב ישראל קניבסקי והרב שך הוא עבר לגור בעיר אופקים וכיהן שם כרב הקהילה החרדית למעלה מעשרים שנה.

למד קבלה עם רבי ישראל אליהו וינטרוב והרב יעקב משה הלל, וכמקובל התפלל על פי כוונות סידור הרש"ש.

בקיץ 1987 צבע בצבע שחור מודעות רחוב בלתי צנועות בבאר שבע. הוא נתפס, נשפט ונידון לשלושה חודשי מאסר על תנאי.

בגיל 56 נהרג בתאונת דרכים עם רעיתו וביתו מרים בת ה-19. שלושה מתוך שאר ילדיו נפצעו. הלוויתם יצאה ממתחם בית הכנסת קויתי ד' שייסד הרב באופקים ועברה בישיבת תורה אור בירושלים. בין המספידים היו רבי חיים קמיל, רבי חיים פינחס שיינברג והרב יעקב הלל. הם נקברו בהר המנוחות בירושלים.

בעצרת ה"שלושים" לזכרם, הוכתר לממלא מקומו כרב הקהילה החרדית באופקים, בנו הגדול הרב ישראל יעקב פינקוס.

לזכרו נקרא תלמוד התורה "תורת שמשון" באופקים, רחוב "הרב פינקוס" בעיר ועוד.​

 

[גרינפלד]

הספרים שכתב בעצמו​

• ברכות בחשבון - על מהותן של ברכות​

  ​
• שערים בתפילה - על מהותה של התפילה​
• שבת מלכתא - על מהותה העמוקה והפנימית של השבת, אופקים, ה'תשנ"ו​
• תפארת תורה - כולל חידושים וביאורים בעניינים שונים - הנוסח שכתב בעצמו על הספר​
• תפארת תורה - על התורה, עניינים באמונה ועוד, לפי סדר פרשיות התורה​
• תפארת תורה - על מסכת גיטין וקונטרס בעניין יצחק אבינו, בהוצאת בניו לאחר מותו
  • קונטרס תפארתה של תורה - קונטרס הכולל את הקדמתו לספר תפארת תורה​

ספרים ששוכתבו מקלטות​

• נפש שמשון - חמישה כרכים: התורה וקניניה, שערי האמונה, סדור התפילה, תהלים, אגרות ומאמרים​
• נפש חיה - על תפקיד האישה ביהדות​
• ברכות בחשבון - קונטרס על ענייני אמונה והשגחה​
• נפש שמשון על שבת קודש​
• הגדה של פסח תפארת שמשון​
• שיחות רבי שמשון דוד פינקוס על המועדים - שישה כרכים: ימים נוראים, סוכות, חנוכה, פורים, פסח-ספירת העומר-שבועות, גלות ונחמה לבין המצרים​
• תפארת אבות - קונטרס בענייני שמחת נישואין ובנין הבית היהודי​
• אהל מרים - בענייני חינוך​
• תפארת שמשון - חמישה כרכים עם פירושים ודרשות על חמישה חומשי תורה​

ליקוט​

• פניני רבי שמשון - פנינים על מאה ערכים בעבודת ה'​
• י. הרשקוביץ, אש להבה - אוסף שיחות, עובדות והנהגות, ה'תשע"ו​

אודותיו​

• אברהם אליעזר סופר, רבותינו שבדרום, ביוגרפיה, עובדות והנהגות (שלו ושל הרב חיים קמיל), בליווי תמונות צבעוניות, ירושלים ה'תשס"ח​
• ואוהביו כצאת השמש בגבורתו, שני כרכים, ירושלים ה'תשע"ו​

 

[י"ג מידות]

ספרי רבי שמשון דוד פינקוס זצ"ל להורדה | פורום אוצר התורה

פורום אוצר התורה - בית מדרש לכל מקצועות התורה.

forum-otzar-hatorah.co.il

 

[מנורה בדרום]

כמה קוים לדמותו של הרב פינקוס זצ"ל

הגאון רבי שמשון פינקוס זצ"ל התגורר תקופה מסוימת בתפרח, [- שם העביר מידי סוף זמן וערב ר"ה משיחותיו המפורסמות בישיבה הקדושה- מ.ב.] שם בבית הקטן הישן הייתה לו ספה 'אלטע שמטע' יד שניה. לאחר תקופה לא ארוכה שכבר השתמשו בה, עם העתקת דירתם לאופקים התגלה בה שעטנז. הצער שלו היה גדול כל כך, עד שגם נהרות של עשייה לא הצליחו לכבות את הכאב. מאז הוא פעל כמה שנים בתחום השעטנז, למד את המלאכה על בוריה, פעל והפעיל בתחום בדיקת שעטנז, עד שנפשו שבה אליו.

"המפגש הראשון שלי עם הגר"ש פינקוס ועם הקהילה בכלל, היתה שריפת ספה", סיפר אברך תלמיד חכם מאופקים. הייתה זו שעת דמדומי חמה. האברך הגיע בתוך רכב ההובלות שחנה סמוך לבניני הקהילה, והנה יהודי וילדיו סוחבים בידם ספה גדולה, צועדים איתה לפינת הרחוב ומבעירים אש. אמרו לו כי זה הרב. כנראה שזו הייתה הספה המדוברת ההיא שהבעירו בני המשפחה יחד, אולי כקרבן לד'.

והאש ההיא שנדלקה בפינת הרחוב הצילה רבים מאיסור שעטנז עד היום הזה, כדלהלן, כי רבי שמשון לא מצא נוחם לנפשו באותה מדורה. ראשית, הוא ביקש ממעבדת השעטנז בבני ברק שיאותו לבקר בבתים לבדוק ספות משעטנז, והוא יממן את ההוצאה. כאשר קיבל את הסכמתם, פרסם מודעה בעיתון 'המודיע'. הוא עצמו גם כן עבר מבית לבית במלאכת קודש זו, וכך נבדקו עשרות ספות בבני ברק ובתל אביב, שרובם ככולם נמצאו שעטנז.

באותם ימים שהסקאי לא היה מצוי כל כך, הגומי אוויר שבספה כוסה בבד צמר, ואכן תפירת בד הצמר ברובה היתה במכונה, אבל סוף התפירה נעשתה ידנית בחוט פשתן, שהוא חוט חזק במיוחד, כך שספות רבות היו שעטנז. הוא עלה לירושלים ללמוד את הפרקטיקה של גילוי שעטנז בבגדים (מהרב יעקב עקיבא שישא זצ"ל). הוא קלט את התחום מהר מאד, השחיז את מבטיו וגילה שעטנז בעשרות ספות.

"בדקת את החליפה שלך?"

כמו כן הוכיח יהודים על לבישת שעטנז בבגדיהם. פשוט החריד אותם. "בדקת את חליפת הצמר שלך?" שאל, והראה לו – "הנה, היא בחשש שעטנז". כאשר עבר להתגורר בבני ברק, מפקידה לפקידה נכנס לביקורי בזק להשתלם במעבדה העירונית. גם כאשר היה לכאורה 'פרופסור' בנושא השעטנז, מדי תקופה נכנס שוב למעבדה העירונית בבני ברק לשמוע על גילויים נוספים במכשולי שעטנז בתעשיה המודרנית של התקופה, ולהשתלם במלאכת בדיקת השעטנז.

פעם שאלתי אותו: מה כל החרדה שלך להמשיך וללמוד את הנושא? הוא השיב כי יהודי לא יודע להיכן יתגלגל, ושמא יהיה זקוק לדעת היטב את העניין. והוסיף: "למדתי גם שחיטה ומצוות מעשיות אחרות כדי להינצל ממכשולות" (מפי ראש המעבדה המרכזית לבדיקת שעטנז בבני ברק הרב ישראל יעקב נוימן)

מעשה שהיה בשעת תפילת מנחה בישיבת אופקים. הכל התפללו שמונה עשרה וחזרת הש"ץ. הגר"ש פינקוס סיים את תפילתו והתיישב לתחנון. הוא הגביה את היד ליפול עליה בתחנון, אך הרימה ולא הורידה, כי לידו בחור פסע אחורנית ג' פסיעות עושה שלו' במרומיו, ובהרף עץ הבחין כי הבד שהוא לבוש יש לחשוש בו משעטנז. מיד בסוף התפילה, באמצע בית המדרש של ישיבת אופקים, קרא לו. "תגיד, אתה בדקת את המכנס שלך משעטנז?"

"מה צריך לבדוק מכנסיים משעטנז? ידעתי כי חליפות בודקים".

"האם אפשר לי לבדוק?" שאל הרב. "בוודאי", השיב הבחור. הגר"ש פינקוס חתך לו מהבטנה של המכנסיים כמה סיבים, הוציא מכיסו מצית, הדליק את הסיבים, כיבה אותם בנשיפה והריח את העשן. הגביה את ראשו: "ידידינו, שעטנז! שעטנז! תוריד את הבגד". הבחור עמד נבוך. "תוריד, שעטנז!" כולם התקהלו, גם ראש הישיבה הגאון רבי חיים קמיל. רבי שמשון מיהר והפשיל את הפראק, כיסה את הבחור ופקד עליו להוריד, ואז הוריד, ור' שמשון שלח בחור להביא לו מכנס אחר מחדרו (מפי עדי ראיה לכותב השורות).

ושוב מפי בעל המעשה: הוא נכנס אלי הביתה. היתה לי ספה מסקאי פלסטיק. המזרן של הספה היה כולו עטוף. ר' שמשון נכנס לביתי, התיישב ומיד קפץ, כאילו משהו נתן לו דקירה ודחיפה כלפי מעלה. מה קרה? שאלתי.

"האם זה בדוק?"

זה סקאי, מה יש פה לבדוק?

"מתחת לסקאי יכול להיות שריפדו בשעטנז"

כיון שהיה לו באופן קבוע בכיס פינצטה וסכין קטן, הוא שאל האם הרבנית מסכימה שיבדוק. כאשר קיבל הסכמה, פתח את הסקאי בפינה נסתרת ביותר, הביט וראה שהפנים עמוס בבד. הציץ עוד וקרא: "יש פה שעטנז. חוט התפירה שתופר הוא פשתן. הבד עצמו בסדר, אבל החוט".

הוא נכנס לביתו של אחר, וכיון שהכיר את הבדים מיד זיהה חשש שעטנז בספה. בהסכמת בעל הבית הוריד את המזרן על הארץ, הראה לו כי יש בו ארבעה חוטים אלכסוניים התופרים את הבטנה של הספה מתחת למזרן, ואותם בדרך כלל עושים מחוט פשתן חזק. הוא הסתכל על החוט, תלש אותו, שרף, הריח, ואמר: "הנה, כאן פשתן וכאן צמר, הספה שלך שעטנז".

האיש החל להוזיל דמעות. "עשרים שנה שאנו משתמשים בספה הזו ולא העליתי בדעתי. מה עושים?" שאל האברך. "האם צריך לזרוק אותה עכשיו?"

"לא", השיב הרב. "שאר החוטים הם חוטים רגילים, רק ארבעת החוטים הללו בעיתיים. אל תתלוש אותם, כי אם תתלוש הקשר עלול להישאר בפנים. תפרום אותם בזהירות כדי שגם הקשר יצא, ותתפור את הבד בחזרה עם חוט רגיל, והנה לך ספה כשרה".

לאחר כשבועיים הוא ביקר אצלו שוב, כאשר ראה את הספה שאל: "אפשר כבר לשבת?"

"כן, תיקנתי".

הרב סמך עליו והתיישב.

"התיישב על הרצפה והציל אותנו"

יהודי תלמיד חכם מובהק שרבי שמשון למד עמו בחברותא סיפר כדלהלן:

"כאשר רבי שמשון התגורר בבני ברק הוא למד אתי בביתי מדי ערב. כאשר בא ללמוד מאן בעדינות לשבת על הכסא המרופד שעמד בחדר הספרים וביקש כסא מהמטבח ללא ריפוד. רכשתי את הרהיטים מנגר שבני משפחתי סמכו עליו מאוד כיהודי אמין במקצועו. ניסיתי לשאול אותו: ר' שמשון, מה לך ולהתעקשות כזאת? ממה כבר יש לחשוש, וכמה סיכויים יש לשעטנז? אבל הוא היה נחוש בדעתו. כיון שכך לא התווכחתי אתו. התרגלנו מידי יום להוציא כסא ולהכניס תחתיו כסא מהמטבח. למדנו בשקידה גמרא, ראשונים ואחרונים כשנה.

יום אחד נמאס לי כביכול, וכידיד קרוב מאד אמרתי לו: ר' שמשון, מה אתה עושה שטויות, תשב נורמאלי כמו כולם. הוא כמובן לא נפגע והשיב בניחותא: "במטותא מנייכו, תשאל את בעלת הבית האם מסכימה שאערוך בדיקה קטנה בספה (שהריפוד שלה מקביל לכסאות). לא אזיק מאומה לספה שלכם, רק אשלוף חתיכה קטנה מתחתית הספה ממקום שלא נראה לעין כלל".

קראתי לעקרת הבית, היא הסכימה. ר' שמשון ביקש מספריים, התיישב על הארץ, התכופף, שלף חתיכת בד מאחד המקומות באחד החיבורים, בדק והראה לי. "שעטנז גמור". בשרי נעשה חידודין חידודין. כמובן שלמחרת צלצלתי למוכר, והוא החליף לנו את כל הריפוד.

(הרב א' חפץ, יתד נאמן אחרי קדושים תשע"ג)

 

[כהן קרב]

היה מעשה שהתפרסם בעבר 'איך נפתחו לו שערי חכמה'
כמדומה שהוא הוא גן היה שייך לענייני היום
במה מדובר?

 

[מנורה בדרום]

היה מעשה שהתפרסם בעבר 'איך נפתחו לו שערי חכמה'
כמדומה שהוא הוא גן היה שייך לענייני היום
במה מדובר?

מובא בקובץ המצורף

 

[אי"ש צעיר]

רבי שמואל גריינימן (מנהיג קהילות ה'חזונישניקים' כיום) הוא גיסו של הרב פינקוס ז"ל, נשותיהם אחיות.

 

[גרינפלד]

 

[ממגד שמים]

הספרים שכתב בעצמו​

• ​

  ברכות בחשבון - על מהותן של ברכות​

  
  
• שערים בתפילה - על מהותה של התפילה​
• שבת מלכתא - על מהותה העמוקה והפנימית של השבת, אופקים, ה'תשנ"ו​
• תפארת תורה - כולל חידושים וביאורים בעניינים שונים - הנוסח שכתב בעצמו על הספר​
• תפארת תורה - על התורה, עניינים באמונה ועוד, לפי סדר פרשיות התורה​
• תפארת תורה- על מסכת גיטין וקונטרס בעניין יצחק אבינו, בהוצאת בניו לאחר מותו
  • קונטרס תפארתה של תורה - קונטרס הכולל את הקדמתו לספר תפארת תורה​

ספרים ששוכתבו מקלטות​

• נפש שמשון - חמישה כרכים: התורה וקניניה, שערי האמונה, סדור התפילה, תהלים, אגרות ומאמרים​
• נפש חיה - על תפקיד האישה ביהדות​
• ברכות בחשבון - קונטרס על ענייני אמונה והשגחה​
• נפש שמשון על שבת קודש​
• הגדה של פסח תפארת שמשון​
• שיחות רבי שמשון דוד פינקוס על המועדים - שישה כרכים: ימים נוראים, סוכות, חנוכה, פורים, פסח-ספירת העומר-שבועות, גלות ונחמה לבין המצרים​
• תפארת אבות - קונטרס בענייני שמחת נישואין ובנין הבית היהודי​
• אהל מרים - בענייני חינוך​
• תפארת שמשון - חמישה כרכים עם פירושים ודרשות על חמישה חומשי תורה​

ליקוט​

• פניני רבי שמשון - פנינים על מאה ערכים בעבודת ה'​
• י. הרשקוביץ, אש להבה - אוסף שיחות, עובדות והנהגות, ה'תשע"ו​

אודותיו​

• אברהם אליעזר סופר, רבותינו שבדרום, ביוגרפיה, עובדות והנהגות (שלו ושל הרב חיים קמיל), בליווי תמונות צבעוניות, ירושלים ה'תשס"ח​
• ואוהביו כצאת השמש בגבורתו, שני כרכים, ירושלים ה'תשע"ו​

מהודעה להודעה אני יותר ויותר מעריך אותך.
אגב, זכיתי לשמוע שיחה ממנו, בניסן תשנ"ה, במסגרת "אש קודש" שאירגן איש רב פעלים, ר' נתנאל רדזינר ז"ל, משרידי תלמידיו של חובת התלמידים הי"ד
ואמר אז בהתעוררות למה לאדמו"ר מוזיזים את הכסא בשעה שמתיישב, אטו א"י לעשות זאת בעצמו? אלא- תי'- שהצדיק דבוק כל הזמן בקוב"ה ולא רוצים שיפסיק את דביקותו אפי' לא רגע כמימרא. [-הלואי שהי' נכון גם בדורנו, אשרי המאמין]

 

[ממגד שמים]

רבי שמשון דוד פינקוס (כ"ז באב ה'תש"ד - י"ב בניסן ה'תשס"א) היה רב ודרשן ומקובל ישראלי חרדי, יליד ארצות הברית. כיהן כרב הקהילה החרדית באופקים.

נולד בארצות הברית לאברהם חיים וחוה, בתו של הרב יצחק מתתיהו וינברג חסיד סלונים, מטבריה שהיגר לארה"ב. הוריו היו ממקימי בתי ספר בית יעקב בארצות הברית. למד בישיבת בית התלמוד בניו יורק אצל רבי אריה לייב מאלין. בהמשך עלה לישראל ללמוד בישיבת בריסק אצל רבי יוסף דב סולובייצ'יק.

נישא לחיה מינדל, בתו של רבי מרדכי מן, ראש ישיבת בית הלל וחבר מועצת גדולי התורה של דגל התורה. לאחר נישואיו גר בבני ברק ואחר כך בתפרח. בתקופה זו היה משגיח בישיבת אופקים ומאוחר יותר נעשה ראש ישיבה בישיבת ירוחם. לבקשת רבי יעקב ישראל קניבסקי והרב שך הוא עבר לגור בעיר אופקים וכיהן שם כרב הקהילה החרדית למעלה מעשרים שנה.

למד קבלה עם רבי ישראל אליהו וינטרוב והרב יעקב משה הלל, וכמקובל התפלל על פי כוונות סידור הרש"ש.

בקיץ 1987 צבע בצבע שחור מודעות רחוב בלתי צנועות בבאר שבע. הוא נתפס, נשפט ונידון לשלושה חודשי מאסר על תנאי.

בגיל 56 נהרג בתאונת דרכים עם רעיתו וביתו מרים בת ה-19. שלושה מתוך שאר ילדיו נפצעו. הלוויתם יצאה ממתחם בית הכנסת קויתי ד' שייסד הרב באופקים ועברה בישיבת תורה אור בירושלים. בין המספידים היו רבי חיים קמיל, רבי חיים פינחס שיינברג והרב יעקב הלל. הם נקברו בהר המנוחות בירושלים.

בעצרת ה"שלושים" לזכרם, הוכתר לממלא מקומו כרב הקהילה החרדית באופקים, בנו הגדול הרב ישראל יעקב פינקוס.

לזכרו נקרא תלמוד התורה "תורת שמשון" באופקים, רחוב "הרב פינקוס" בעיר ועוד.​

היה הראשון לזהות הסכנה בטכנולוגיה. אז לפני 30 שנה לא כ"כ הבינו פשר זעקותיו מלב טהור. זיע"א.