סדרת מאמרים בעלי חיים לפי סדר האל"ף בי"ת/ חלק ט'

בעלי חיים לפי סדר האל"ף בי"ת​

חלק א' - אַדְנֵי הַשָּׂדֶה, אַיָּלָה
חלק ב' - אַרְיֵה, בַּת יַעֲנָה
חלק ג' - גָמָל, גראוי, דְּבוֹרִים, דָּגִים
חלק ד' - דוֹב, דוּכִיפַת, זְאֵב, זְבוּב
חלק ה' - חוֹל, חֲזִיר, חֲמוֹר, חֲסִידָה
חלק ו' - חָתוּל, יוֹנָה, כֶּלֶב
חלק ז' - נָחָשׁ, נֶשֶׁר

חלק ח' - סוּס, סַלָּמַנְדְּרָא, עוֹרֵב, עַיִט, עַכְבָּר

חלק ט'

עַקְרָב

מה הרפואה למי שנעקץ מעקרב/ מי עקץ את אברהם אבינו/ מעשה עקרב בן אדם הראשון/

א] חמימי [דברים חמים, מועילים] לעקרבא [לעקיצת עקרב], וקרירי [דברים קרים] - לזיבורא [לעקיצת צרעה], וחילופא [החלפת הרפואות הללו זו בזו] - סכנתא. (ע"ז כח:)

רבי יוחנן כי מטי להאי קרא בכי, והיה כי תמצאן אותו רעות רבות וצרות, עבד שרבו ממציא לו רעות וצרות תקנה יש לו. מאי רעות וצרות, אמר רב רעות שנעשות צרות זו לזו, כגון זיבורא ועקרבא. (חגיגה ה.)

נקיט הכי משום דאמרינן במסכת ע"ז בפרק אין מעמידין חמימי לעקרבא וקרירי לזיבורא וחילופא סכנתא, הלכך היכא דנכתיה זיבורא ועקרבא נעשות צרות זו לזו, דלית ליה תקנתא לא בקרירי דקשה לעקרב ולא בחמימי דקשה לזיבורא. (רש"י [ויש אומרים שזה תוספות], ועי' תוס' ע"ז כח: ד"ה חמימי)

ב] היה יושב אברהם ותמה היאך ימול, כיון שאמר לו הקב"ה ואתנה בריתי ביני ובינך, מה כתיב אחריו וַיִּפֹּל אברהם על פניו, כיון שנפל על פניו רמז הקב"ה לאותו מקום ועקצו עקרב ונמצא מהול. (מדרש תנחומא סוף פ' לך לך)

אברהם אע"ה היה ירא לימול ובא עקרב ועקצו וחתך ערלתו. מדרש. ורמז הרב אברהם היכיני זלה"ה בעצם היום הזה, בעצם ר"ת בעקיצת עקרב צדיק מל. (מדבר קדמות להרב חיד"א ז"ל מערכת א' אות מ"ח וכן בספרו חומת אנך סוף פ' לך)

מי שנשכו עקרב וכו', ובכלי חמדה כתב יעביר על הנשיכה ברית של תינוק שעדיין לא פגמו ויתרפא, ונראה לי טעם לזה למה לנשיכת העקרב מועיל המילה לרפואה, אלא שאבריו של אדם נבראים על פי המזלות, והמילה היא במזל עקרב עיין בשלשלת הקבלה, ומזה הטעם היתה מילתו של אברהם על ידי עקרב וכו'. (שבט מוסר פי"א)

ג] מעשה בחסיד אחד שהיה עשיר מאד וזקן ולא היה לו כי אם בן אחד ושמו ר' יוחנן וכו' ויאמר ר' יוחנן אל העקרב אל נא יחר לאדוני ואדברה אליך הודיעני מי אתה ומאין באת, א"ל בן אדם הראשון אנכי, שבא אדם הראשון על כל בהמה חיה ועוף, וכשבא על אמי הוליד אותי, וכן אני הולך ומתמעט בכל אלף שנה עד סוף האלף, ולאחר האלף אני גדל עד סוף אלף שנים אחרות, ולא הייתי בכלל ביום אכלך ממנו מות תמות, א"ל ר' יוחנן אם בן אדם אתה ברכני, אמר לו המקום יצילך מן הרעות העתידות לבא עליך וכו'. עיי"ש. (אוצר מדרשים אייזינשטיין עמוד 344)

עָרוֹד

איך נולד הערוד/ יש 2 סוגי ערוד ויש חילוק ביניהם גם בניקוד/ מה עושה אדם כאשר ערוד נושך אותו/

א] הערוד [1] הוא מין נחש שנולד מהנחש והצב. (חולין קכז.).

ב] כאשר הערוד נושך את האדם אם הערוד קודם למים מת האדם ואם האדם קודם למים [2] מת הערוד [3]. (ירושלמי ברכות פ"ה ה"א מובא ברש"י ברכות לג. ד"ה ומת הערוד)

פולה

איזה מוסר השכל נלמד מהעוף פולה/כאשר תפרחנה הנוצות החדשות חוזר להם ראותם/

החסד הזאת הנה היא נמצאת בבני עוף אחד הנקרא פולה בלע"ז, אשר בראותם כי זקן אביהם ואמם ותכהין עיניהם מראות ותשש כחן להגביה עוף, בנים יגעים ומכינים להם קן, ושמה מביאים להם מזונות, ובחדוד פיהם מוציאים מהם הנוצות, בפרט אותן שהם סביבות העינים המעכבות להן הראות, עד כי תשובנה תפרחנה הנוצות חדשות ובכן בטבע כולם מתחדשים חוזר להם ראותם, ועם היות דבר זה יותר מתייחס לכבוד אב ואם מלגמילות חסד בכלל, עכ"ז לא יעשו זה רק מרחמנות הלב ומשורש החסד. (צמח צדיק לרבי יהודה אריה די מודינא פרק יב)

פיאו

האם הכלל: 'בכל אדם מתקנא חוץ מבנו' - תקף גם בעוף פיאו/ איזה מוסר השכל נלמד מהעוף פיאו/

ונמשיל מדת הקנאה אל עוף אחד הנקרא פיאו או ניביאו בלע"ז, אשר אמרו עליו היותו כל כך קנאי שאם יראה בניו שמנים בקנו יכם כמה פעמים בחדוד פיו בצלעותיהם עד אשר משמן בשרם ירזה. (צמח צדיק לרבי יהודה אריה די מודינא פרק ז)

פִּיל [חלק א']

הפיל יודע שבעים שפות/ אריכות ימיו/ מניע תחילה את רגלו השמאלי הפך הבעלי חיים/ נוטר איבה/ דור הפלגה נהפכו לקופים ופילים/

א] קוף ופיל פעמים שהן מלומדים. (רש"י עירובין לא:)

קוף ופיל אמרו בתלמוד המערב [4] שאדם יכול ללמדם שבעים לשון. (מאירי)

ב] ויש מהב"ח מי שיקרב להבנת האדם כמו הפיל, שהוא מבין דבור בני אדם, ויקבל הצווי והאזהרה, וכן הזכירו חז"ל בעירובין [5]. (מגן אבות להרשב"ץ ח"ג פרק ד')

ג] הפיל הוא בן תרבות ונכנע מכל בעלי החיים וחייו מאה שנה ויש אומרים מאתים או שלוש מאות ואמרו עליו שהוא משכיל מאוד ושותה ואוכל פעם אחת ביום ומניע תחילה רגלו השמאלי הפך הבעלי חיים וצעקתו גדולה כמו האריה ואחר שיצעק יישאר בחוטמו אויר שישמע קול כקול זמר ערב, וישן מעומד ובונים עליו מגדל גבוה מחזיק חמישים פרשים או מאה. (מדרש תלפיות ענף בעלי חיים)

ד] ראיתי פיל והיה בן תשע שנים, וגובהו ועוביו למעלה מגמל, ואמרו שגדל עד ל' שנה, וחי יותר מק' שנה, והוא נוטר איבה, ועיניו קטנים מאוד, ואוזניו רחבות מאוד, ואורך חוטמו כשלוש אמות ובחרטומו משתמש לאכול ולשתות, ובירכתי בשם ומלכות ברוך משנה הבריות. (ספר מעגל טוב להרב חיד"א ז"ל שנת תקל"ב חודש ניסן פ' אחרי)

ה] ושמעתי מפי חכם חסיד מקובל ר' משולם זצ"ל על ההיא דתניא בברכות בפ' הרואה הרואה פיל וקוף וקיפוף אומר ברוך משנה הבריות דקשיא מאי שנוי שייך התם דהא כל בע"ח נמי משונה צורתם זו מזו, ותירץ דבזמן דור המבול [6] נפרע הקב"ה מן האנשים שהפכן לקופים ופילים והיינו שהקוף דומה לאדם ופיל נמי מבין לשון בני אדם. (מלאכת שלמה כלאים פ"ח מ"ה)


​

---

[1] יש ב' מיני ערוד, יש עָרוֹד שהוא חמור הבר (איוב לט, ה), ויש ערוד שהוא מין נחש.

ובשיטה מקובצת (חולין קכז.) כותב שיש הבדל גם בניקוד, הנחש הנ"ל הניקוד שלו עַרְוַד.

ובספר מגיד תעלומה (ברכות לג.): ברש"י בד"ה ערוד מן הנחש והצב בא, ולעיל דף ט' ע"ב פירש"י בין חמור לערוד חמור הבר, והן אמת דשם צריכין לומר שהוא בריה דומה לחמור, וכאן שהיה מדורו בחור נראה שהוא מין נחש, אבל נראה דשם יש לגרוס ערד בלא ו' והריש קמוצה, וכמו שאמרו במס' ר"ה אצל הכנעני מלך ערד למה נקרא ערד, שהיה דומה לערד במדבר.

וראה מה שהעיר על זה במגדים חדשים. וראה בזה חידוש גדול בספר זכרון אברהם משה בברכות ובחולין.

[2] ובספר חמדת ימים לר"ש שבזי פ' וישלח כתב: אם שותה הנשוך מים קודם הערוד ימות הערוד.

[3] ובזה פי' בספר מנחה בלולה את הפסוק (דברים ט, טו) הַמּוֹלִיכֲךָ בַּמִּדְבָּר הַגָּדֹל וְהַנּוֹרָא נָחָשׁ שָׂרָף וְעַקְרָב וְצִמָּאוֹן אֲשֶׁר אֵין מָיִם הַמּוֹצִיא לְךָ מַיִם מִצּוּר הַחַלָּמִישׁ: רצונו ראה כמה הרבה הקדוש ברוך הוא לעשות לך ניסים, דהרי הערוד אמרו זכרונם לברכה, כשמכיש ונושך אדם, מי שמגיע ראשונה למים הוא ניצול, ואתה היית במקום הנחשים ושרפים במדבר צמאון אשר אין מים, והקדוש ברוך הוא הוציא לך מים מחלמיש צור למען תפגע אתה ראשונה במים וימותו הערודים והנחשים.

[4] לפנינו בירושלמי ליתא. (מגדים חדשים)

[5] ובשו"ת תשב"ץ (ח"ג סי' שכ"ו): ומה שהזכיר פיל או קוף ולא שאר בעלי חיים, אורחא דמילתא נקט, שכן יש בהם קצת הבחנה לקיים מצות משלחם, כמ"ש הטבעיים.

[6] צ"ל: הפלגה, כדאי' בסנהדרין (קט.), או דור אנוש כדאי' בב"ר (כג, ו).​

 

[י"ג מידות]

א] חמימי לעקרבא וקרירי לזיבורא וחילופא סכנתא. (ע"ז כח:)

רבי יוחנן כי מטי להאי קרא בכי, והיה כי תמצאן אותו רעות רבות וצרות, עבד שרבו ממציא לו רעות וצרות תקנה יש לו. מאי רעות וצרות, אמר רב רעות שנעשות צרות זו לזו, כגון זיבורא ועקרבא. (חגיגה ה.)

נקיט הכי משום דאמרינן במסכת ע"ז בפרק אין מעמידין חמימי לעקרבא וקרירי לזיבורא וחילופא סכנתא, הלכך היכא דנכתיה זיבורא ועקרבא נעשות צרות זו לזו, דלית ליה תקנתא לא בקרירי דקשה לעקרב ולא בחמימי דקשה לזיבורא. (רש"י [ויש אומרים שזה תוספות], ועי' תוס' ע"ז כח: ד"ה חמימי)

כנ"ל ממליץ לתרגם לעברית
לא שהקוראים אינם יודעים ארמית,
אלא שעין עצלנית היא ולא יקראו אם יהיה כתוב בארמית,

 

[י"ג מידות]

קוף ופיל אמרו בתלמוד המערב [4] שאדם יכול ללמדם שבעים לשון. (מאירי)

הכוונה אפי' לדבר!!
הוכח היום שפיל יכול לדבר על ידי הכנסת החדק לפה,

 

[י"ג מידות]

[5] ובשו"ת תשב"ץ (ח"ג סי' שכ"ו): ומה שהזכיר פיל או קוף ולא שאר בעלי חיים, אורחא דמילתא נקט, שכן יש בהם קצת הבחנה לקיים מצות משלחם, כמ"ש הטבעיים.

א"כ ה"ה תוכי?

 

[געגועים]

הכוונה אפי' לדבר!!
הוכח היום שפיל יכול לדבר על ידי הכנסת החדק לפה,

לדבר בשבעים שפות?

 

[געגועים]

א"כ ה"ה תוכי?

אם יש בהם קצת הבחנה לקיים מצות משלחם

 

[י"ג מידות]

לדבר בשבעים שפות?

אם ילמדו אותו.

 

[געגועים]

ממליץ לתרגם לעברית

ונוסף גם הוא