מנהג חסידות גור לשמוח שמחה יתירה בשבת זכור | פורום אוצר התורה

מנהג חסידות גור לשמוח שמחה יתירה בשבת זכור

כותרת האשכול

אלעזר

משתמש חדש
הודעות
12
תודות
24
נקודות
5
בגור עושים "עסק" גדול משבת זכור,
שותים הרבה יין, --- יותר מפורים,
עושים סעודות בשטיבל כמו בשמחת תורה,
ומאריכים הרבה בסעודה וכו'
בישיבות גור תמיד יהיו כמה שיכורים בשבת זכור,
השאלה היא האם זה מנהג ייחודי לגור?
מישהו טען לי שכך היה מקובל בכל חסידויות פולין,
וזה לא חידוש דווקא של גור, האומנם?
 
גם המנהג בגור הוא מנהג ישן, עד כמה שידוע לי היום לא שותים שם כלל, אף לא בפורים.
עכ"פ לעצם המנהג פעם אי מי הסביר לי שהוא משום שאמרו חסידים שהכנה למצוה גדולה יותר מהמצוה עצמה.
 
גם המנהג בגור הוא מנהג ישן, עד כמה שידוע לי היום לא שותים שם כלל, אף לא בפורים.
עכ"פ לעצם המנהג פעם אי מי הסביר לי שהוא משום שאמרו חסידים שהכנה למצוה גדולה יותר מהמצוה עצמה.
לאכול מצה בערב פסח זה גם הכנה למצווה?
 
לאכול מצה בערב פסח זה גם הכנה למצווה?
לא.
אבל יש מצוה ומחות את זכר עמלק בשבת זו, ומקיימים בשבת מצוה זו שהיא דאורייתא.
וכוונתי שאף שאף שנהוג שמחיית המן הוא בפורים, וכל מה שקורים זכור הוא משום שהוא שבת לפני פורים, מ"מ ההכנה למצוה גדולה יותר, אבל ודאי שהמצוה עצמה הוא בשבת שמקיימים מצות עשה דאורייתא ועל זה באה השמחה.
נ.ב. איני חסיד גור, ורק אומר מפי השמועה, וע"פ סברא.
 
בגור השקיעו מאד בסור מרע ובמלחמת היצר, וחסידים ע"י סעודת מרעים התרוממו והתחזקו, בשבת של מחית עמלק זה זמן מתאים לתת ע"ז דגש.
 
זכורני כד הוינא טליא לפני כ-50 שנה, קבוצות מחשובי חסידי גור - חלקם שתויים ומבוסמים כדבעי - רצים ברחובות בני ברק הקטנה דאז בצהרי "שבת זכור" חבושים בספודיקים ועטויים קפוטות, כשבפיהם שיר שמילותיו מהפייט לשבת זכור: "וּמַח שְׁמוֹ וְזִכְרוֹ. וְנִמַּח זְכוּרוֹ מִלְּהַזְכִּירוֹ. בְּזִכְרוֹן קָדוֹשׁ"...
איזה זכרונות...
אגב: מי שיכול להעלות קובץ של הניגון הגוראי / פולני הזה - יבורך...
 
לא.
אבל יש מצוה ומחות את זכר עמלק בשבת זו, ומקיימים בשבת מצוה זו שהיא דאורייתא.
וכוונתי שאף שאף שנהוג שמחיית המן הוא בפורים, וכל מה שקורים זכור הוא משום שהוא שבת לפני פורים, מ"מ ההכנה למצוה גדולה יותר, אבל ודאי שהמצוה עצמה הוא בשבת שמקיימים מצות עשה דאורייתא ועל זה באה השמחה.
נ.ב. איני חסיד גור, ורק אומר מפי השמועה, וע"פ סברא.
אין שום קשר בין שמחה למחיית עמלק.......
 
אצלנו המנהג לעשות שמחה היום
כי הנחנו תפילין
כעיקרון אתה לגמרי צודק.
אמנם יש מושג שמצוה שהיא נדירה יותר יש בה יותר שמחה.
שוב אני מנסה להבין את סברתם, ואין לי כל ידיעה מוחלטת שאכן זה טעמם.
 
אצלנו המנהג לעשות שמחה היום
כי הנחנו תפילין
וברוח חודש אדר,
היארמע'ר רוב, ר' יענקל מילר מספר,
שהוא נכנס פעם לכולל, ואמר ל'עולם', שמגיע לו מזל טוב, כי היום בנו הניח תפילין,


לאחר שכולם איחלו לו מזל טוב,
הפטיר ואמר, נו בני בן השלושים הניח היום תפילין, גם אתמול, וגם שלשום...
 
וברוח חודש אדר,
מסופר ששאלו את כ"ק מרן אדמו"ר מאשינוב שליט"א,
מתי מותר לשתות 'ברענפן' בכמות גבוהה...
ענה להם בארבע מועדות בשנה:
1. בפורים
2. בשמחת תורה
3. בשבת זכור
4. בכל שבת ובכל שמחה.
 
נערך לאחרונה על ידי מנחה:
בגור עושים "עסק" גדול משבת זכור,
שותים הרבה יין, --- יותר מפורים,
עושים סעודות בשטיבל כמו בשמחת תורה,
ומאריכים הרבה בסעודה וכו'
בישיבות גור תמיד יהיו כמה שיכורים בשבת זכור,
השאלה היא האם זה מנהג ייחודי לגור?
מישהו טען לי שכך היה מקובל בכל חסידויות פולין,
וזה לא חידוש דווקא של גור, האומנם?
בחסידויות פולין תמיד מצאו הזדמנויות לשתות..
וכמובן ששבת זכור זה אחד מהם.
בגור, כמדומני שבזמן הלב שמחה, הוא לא היה מרוצה מהתנהגויות שהוא ראה בפורים ברחוב, ומאז בפורים שותים פחות ובשבת זכור משלימים את זה בריבית דריבית..
 
בחסידויות פולין תמיד מצאו הזדמנויות לשתות..
וכמובן ששבת זכור זה אחד מהם.
בגור, כמדומני שבזמן הלב שמחה, הוא לא היה מרוצה מהתנהגויות שהוא ראה בפורים ברחוב, ומאז בפורים שותים פחות ובשבת זכור משלימים את זה בריבית דריבית..
היום אמר לי חבר, שבגור זה מהחסידויות הפולניות ששותים הכי קצת.
באמשינוב, סטריקוב וכ"ו בכל קידוש בשבת בבית כנסת, יוצאים כמה מתנדנדנים...
 
היום אמר לי חבר, שבגור זה מהחסידויות הפולניות ששותים הכי קצת.
באמשינוב, סטריקוב וכ"ו בכל קידוש בשבת בבית כנסת, יוצאים כמה מתנדנדנים...
בפולין אמרו על ווארקי (גזע המוצא של אמשינוב וסטריקוב) שהצווארונים של החולצות שלהם שחורים מרוב הרמות הראש ללגימת לחיים..
 
היום אמר לי חבר, שבגור זה מהחסידויות הפולניות ששותים הכי קצת.
באמשינוב, סטריקוב וכ"ו בכל קידוש בשבת בבית כנסת, יוצאים כמה מתנדנדנים...
כלומר - אלו שנשארו פולניים...
 
חזור
חלק עליון