"מת מצוה הכול קרוביו" - מקור?

[גרינפלד]

שמעתי שאין מקור למשפט זה.

 

[צריך עיון]

ל''י מקור לזה
ולכאו' הוא הרכבה מהא דנשיא הכל מטפלים בו כקרוביו דעשאוהו כמת מצוה מפני כבודו

 

[הצעיר שבחבורה]

ל''י מקור לזה
ולכאו' הוא הרכבה מהא דנשיא הכל מטפלים בו כקרוביו דעשאוהו כמת מצוה מפני כבודו

ולא דמי, דבחכם שמת, הכל קרוביו לקריעה חליצה והבראה.

 

[צריך עיון]

זה נכון מצד הדין אבל אני כיונתי למ''ש הירו' פ''ז דנזיר ה''א
ומהו שיטמא כהן לכבוד הנשיא כד דמך רבי יודן ... אמר ליה אם בחייהן אין מיטמין להן לא כ"ש במיתתן, אמר רבי נסא במיתתן עשו אותן כמת מצוה
וכדמפרש הב''י בסי' שעד
ומה ששאלו עוד [בירושלמי שהועתק לעיל] מהו שיטמא אדם לכבוד הנשיא, בשאינו מת מצוה קאמר כגון שמת בעיר ויש לו קרובים וקוברים, ופשט דאף על פי כן התירו שיטמאו לו הכל, וטעמא מפרש התם עשו אותו כמת מצוה לפי שאין כבוד הנשיא ביורשים וקרובים אלא בכל אדם שיתעסקו בו הכל כקרובים ויטמאו לו.

וכמובן דאינו אלא 'זכר' בעלמא.

 

[גרינפלד]

בספר טעם ודעת (הלכות טומאת מת פרק א הלכה יב ד"ה מישראל) הביא מהרמב"ן (תורת האדם, ענין הכהנים) שכתב בזה"ל:
התירו אצל נשיא שיטמאו לו הכל, וטעמא מפרש התם, עשו אותו כמת מצוה לפי שאין כבוד הנשיא ביורשין וקרובין אלא בכל אדם שיתעסקו בו, הכל כקרובין ויטמאו לו, והיינו דאמרינן בגמרא דילן אותו היום שמת רבי בטלה כהונה, והיינו כמו דאמרינן בפסחים כגון שמת נשיא ואיטמי להו רוב הצבור.​