פורים נוסח שטר מכירת המן למרדכי!

[גרינפלד]

ב'טללי אורות' (מגילת אסתר, פרק ה, עמ' רב) הביא מה'מנות הלוי' את נוסח שטר מכירת המן למרדכי, וז"ל:
אני המן בן המדתא האגגי, שלח אותנו המלך אני ומרדכי להלחם על העיר הנדיקא לכובשה, ונתן לנו מזון של ג׳ שנים. ובאתי לפני מרדכי ללוות ממנו ולא אבה, באומרו, איננו מלוה בריבית, לפי שיעקב ועשו אחים היו והתורה אמרה 'לאחיך לא תשיך', ועתה נמכרתי לו לעבד עולם תחת הלחם אשר זן לחילותי. ועכשיו אם איני מודה לו שאני עבדו, או אם אינני משרתו יום אחד בשבוע אני ובני ובני בני עד סוף הדורות, או אם אקום ואטור לו איבה על אשר קנה אותי לעבד בלחם, כשם שנטר עשו אבי על הבכורה, אז יביא עץ ויתלה אותי עליה.
וקבלתי עלי כל מה שכתוב בשטר הזה ברצוני הטוב בלי הכרח כלל.​

 

[געגועים]

ב'טללי אורות' (מגילת אסתר, פרק ה, עמ' רב) הביא מה'מנות הלוי' את נוסח שטר מכירת המן למרדכי, וז"ל:​

פורים - וַיִּמָּלֵא הָמָן עַל מָרְדֳּכַי חֵמָה/ ליקוט בענין מכירת המן למרדכי לעבד

וזה בא בפרוזבולי. מרדכי בא אליו בטענת עושר המן בא בטענת עוני שמכר המן את עצמו למרדכי קודם לכן ימים רבים בככרי לחם. (רש"י מגילה טו.) אמרו רבותינו שהיה מראה לו שטר שמכר עצמו לעבד על חוסר מזונות כשנתמנו ראשי גייסות מרדכי והמן במלחמה אחת. (רש"י אסתר פרק ה') וכל עבדי המלך אשר בשער המלך משתחוים...

forum-otzar-hatorah.co.il

 

[זרח לווין]

ועכשיו אם איני מודה לו שאני עבדו, או אם אינני משרתו יום אחד בשבוע אני ובני ובני בני עד סוף הדורות

כלו' היו כאן שני ענינים
א, עבדות שלו עד סוף חייו
ב, מתן שרות יום א' בשבוע עד סוף כל דורותיו.

 

[זרח לווין]

ולפי"ז התלייה היא על זה שלא קיים תנאו. ומרדכי ס"ל דבכה"ג הוא גנב ועכו"ם נידון בדיין א' וכו'
אברא, דא"כ דינו בסייף ולא בתליה וצ"ע

 

[גרינפלד]

ב'טללי אורות' (מגילת אסתר, פרק ה, עמ' רב) הביא מה'מנות הלוי' את נוסח שטר מכירת המן למרדכי, וז"ל:
אני המן בן המדתא האגגי, שלח אותנו המלך אני ומרדכי להלחם על העיר הנדיקא לכובשה, ונתן לנו מזון של ג׳ שנים. ובאתי לפני מרדכי ללוות ממנו ולא אבה, באומרו, איננו מלוה בריבית, לפי שיעקב ועשו אחים היו והתורה אמרה 'לאחיך לא תשיך', ועתה נמכרתי לו לעבד עולם תחת הלחם אשר זן לחילותי. ועכשיו אם איני מודה לו שאני עבדו, או אם אינני משרתו יום אחד בשבוע אני ובני ובני בני עד סוף הדורות, או אם אקום ואטור לו איבה על אשר קנה אותי לעבד בלחם, כשם שנטר עשו אבי על הבכורה, אז יביא עץ ויתלה אותי עליה.
וקבלתי עלי כל מה שכתוב בשטר הזה ברצוני הטוב בלי הכרח כלל.​

והנה ליהודי מותר להלוות בריבית לגוי, וע"כ שמרדכי אמר זאת לדחותו,
ויל"ע שגם אם זה היה פיקוח נפש, שהמן בכעסו היה עלול להורגו אם לא ילווה לו ללא הסבר -
מ"ל הלא היש"ש (ב"ק פ"ד סי' ט) כתב שאסור לומר שיש בתורה דין שאינו נכון, אפי' במקום פיקוח נפש, כי זה ככפירה.