מאמר תורני - עיבור השנה | פורום אוצר התורה

ענין עיבור השנה בקצרה.

בין מולד למולד יש כ"ט יום י"ב שעות ותשצ"ג חלקים[1] ושנת הלבנה (- דהיינו י"ב חודשים)[2] היא הוי פעמים שנ"ג יום וכן אפשר לה שתתארך עד שנ"ד ואף עד שנ"ה יום. ומשום דביב"ח איכא שלוש מאות ושישים יום פחות ה' יום דאיכא חמשה חדשים חסרים[3] היינו שנ"ה יום ובזמן דחשוון וכסלו מלאים וכשחסרים איכא שנ"ג יום וכשא' מבניהם חסר וחברו מלא, נמצא שנ"ד יום. כ"ז הוא באופן כללי.
ובפרטות, כשתחשב המולד תמצא כחשבון הנ"ל דכ"ט יום פעמי החודש הוא שמ"ח יום. והי"ב שעות הנותרות בכל חודש פעמי החודשים הוו עוד ו' יום דהיינו דאיכא שנ"ד יום. והתשצ"ג החלקים פעמי החודשים הוו ח' שעות ותתל"ח חלקים והיינו מעט יותר משנ"ד יום ושליש היום. והנה ימות החמה יתרים על ימות הלבנה י"א יום דבשנת חמה איכא שס"ה יום.[4] והיינו דכל ג' שנה איכא חודש העיבור.
אמנם חודש העיבור הוא ל' יום (דבאמת החודש הנוסף הוא אדר"א והוא ל' יום דאד"ב הסמוך לניסן הוא כ"ט יום) וא"כ אכתי איכא טפי ג' ימים משום דאיכא ל"ג יום על כל ג' שנים ואם נוסיף השליש היום הנוסף בכל שנה ושנה יצא עוד יום שלם וא"כ צ"ע האיך משתווים חשבון השנים. אלא דבכל מחזור הלבנה שהוא י"ט שנה מעברים ז' פעמים[5] וא"כ החשבון הוא כך. דבכל מחזור נוסף ימי חמה על ימי לבנה ר"ט ימים ומוסיפים ר''י והיינו דנוסף יום א' בכל מחזור. וזהו סוד העיבור הנצרך לחכמי ישראל לעבר ולחסר ולמלא חדשי השנה ככסלו חשוון, ודו"ק בזה היטב. [6]
ואכתי צ"ב כיון דבמחזור הנוכחי [מחזור לבנה ש"ה] איכא ששה ימים נוספים. ולחשבון של שנ"ד ושליש כפול י"ט הינו ו' אלפים תשל"א ימים ושני שלישי היום. ובמחזור זה איכא ו' אלפים תתק"מ יום דהיינו תוספת של ר"ט יום ושליש היום. והם הם תוספת הימים של חודשי העיבור. אמנם חודשי העיבור הינם תוספת של ר"י יום דהיינו דאיכא שליש היום תוספות בכל מחזור. ובכולא אלף שנין יוצא כחצי חודש חסר ובאלפיים שנה איכא חודש שלם חסר.
ביתר ביאור: הנה יצא לנו חשבון הנ"ל דימי שנת הלבנה במחזור קטן [י"ט] הינו ו' תשל"א ושני שלישי היום. וימי החמה במחזור זה הינם שס"ה פעמים י"ט הינו ו' תתקל"ה ימים היינו דנחסר לנו ר"ד ימים. ושני שלישי היום. והוספת של שנת העיבור הינו ר"ט דהיינו איכא לנו ה' ימים עודפים.
זהו סוד העיבור: לתקן חודשי כסלו וחשוון כל שנה ושנה. וזהו פירוט ימי השנים של מחזור זה [ש"ה]: א. תשע"ז = שנ"ג ב. ע"ח =שנ"ד. ג. ע"ט = שפ"ה. ד. פ' = שנ"ה. ה. פ"א = שנ"ג. ו. פ"ב = שפ"ד ז. פ"ג = שנ"ה ח. פ"ד = שפ"ג ט. פ"ה = שנ"ה. י. פ"ו = שנ"ד. יא. פ"ז = שפ"ה יב. פ"ח = שנ"ה יג. פ"ט = שנ"ד. יד. צ' = שפ"ג טו. צ"א = שנ"ה טז. צ"ב = שנ"ד. י"ז. צ"ג = שפ"ג יח. צ"ד = שנ"ה. יט. צ"ה = שפ"ה. סה"כ 6940
ושס"ה כפול 19 שווה = 6935
כלומר, שכל מחזור לבנה, יש חמש ימים העודפים על חשבון חמה. ולכן, אומות העולם, שמניינם הוא לפי חשבון החמה הוסיפו יום אחד בשנה כל ארבע שנים. [ה29 לדצמ?] ופעם במאה שנים לא הוסיפו. כלו' בכל מאה שנה מוסיפים 24 ימים. וזאת משום שבכל מאה שנים יש כ-חמש מחזורים אשר יוצא 25 ימים. בערך.
וא"כ יוצא כך. שבכל מאה שנה חסר 26.3 יום. [100 לחלק ל19 כפול חמש.]. והם מוסיפים רק 24 יום. יוצא חסר יומים ושליש וזה בגלל שהיום הוא לא 24 שעות מדוקדקות. לכן פעם בערך בשלושים וחמש שנים נחסר יום.
וגם בגלל זה פעם בארבע מאות שנים הם ממשיכים להוסיף פעם בארבע שנים יום אחד.
והיא חכמתכם ובינתכם. שחכמי שישראל גילו לפני יותר מאלף שש מאות שנה, הם גילו כאלף מאתיים שנה אחר כך.

[1] חלק – בכל שעה איכא תתר"ף חלקים ותשצ"ג חלקי השעה הינו מקביל למ"ג דק' דילן דהיינו כשלושת רבעי השעה.
[2] שנת לבנה הינה לשון שאול דאין דבר זה 'שנת לבנה' אלא יש לה יום וחודש ושנה שלה היינו יב"ח. לחמה יש יום ושנה וחודש שלה שאול הוא מהלבנה. לכך אומות העולם המונים לחמה חודש שלהם אינו כ"ט עד ל' כיון דאינו תואם ללבנה אלא לחמה ולכך יש להם אף כ"ח ואף ל"א, וברור.
[3] טבת, אדר הסמוך לניסן, אייר, תמוז, אלול.
[4] וליתר דיוק שס"ה יום, חמש שעות, ומ"ט דקות. כ"ה לחוקרי זמננו. עוד בזה. דלפני חזקיה אשר העמיד השמש והוזיזה ממהלכה שני מעלות היה שנתה ש"ס יום. וזהו ענין העיגול אשר יש בו זווית של ש"ס. ומאז מיני אותו היום, התוסף לה לשנת חמה, ה' ימים. ודוק בזה.
[5] בשנה הג', ו', ח', י"א, י"ד, י"ז, י"ט.
[6] עוד אפשר בזה דיום א' במחזור של י"ט שנה עולה כמנין החלקי מינוטין החסירים או המלאים על מנים כד שעות ביממה דכמעט ואין יום אשר הינו כ"ד שעות בדקודק. [לכאו' הוי רק ד' ימים בשנה אשר הינן כ"ד שעות בדקדוק והן ימי התקופה]. ועי' בזה.

לחץ כדי להרחיב...

מאמר תורני עיבור השנה

אוצר התורה

מנהל ראשי

איך

משתמש ותיק