פורים המשולש מתי מתחייבים בו.

[אמת נהדרת]

מוקף ששבת בשבת במקום פרוז האם לא התחייב בפורים?

 

[אחד יחיד]

ומה הדין פרוז ששבת במקום מוקף, האם חייב במשתה ושמחה ומשלוח מנות ביום א'?

 

[הצעיר שבחבורה]

פורים המשולש שונה בזה מהנידון בכל שנה לגבי פרוז ומוקף?

 

[אחד יחיד]

פורים המשולש שונה בזה מהנידון בכל שנה לגבי פרוז ומוקף?

כן, כי החיוב חל בשבת, והעשייה בפועל היא ביום ראשון.

 

[הצעיר שבחבורה]

כן, כי החיוב חל בשבת, והעשייה בפועל היא ביום ראשון.

ולכך?

 

[אחד יחיד]

ולכך?

אם שבת במוקף וביום ראשון היה בעיר פרוזה.
מה דינו?

 

[אמת נהדרת]

כן, כי החיוב חל בשבת, והעשייה בפועל היא ביום ראשון.

השאלה היא גם לגבי חיוב מגילה ביום ו' האם מי שישבות בט"ו במוקף מתחייב למפרע.
ואגב שאלה שהיתה פעם בישיבת קול תורה בבעל קורא שקרא המגילה ביום ו' ונפטר קודם שבת האם יד"ח.

 

[יהודי פשוט]

השאלה היא גם לגבי חיוב מגילה ביום ו' האם מי שישבות בט"ו במוקף מתחייב למפרע.

יש מחלוקת הפוסקים בזה והגרש"ז אויערבאך טען שבשנה זו מתחייבים רק לפי איפה שנמצאים ביד, ויש שרוצים לבאר שדין מוקף בן יומו ופרוז בן יומו נקבעו לפי חיוב קריאת המגילה ולכן בשנה זו החיוב נקבע רק לפי יד.

 

[נראים הדברים]

מעולם לא זכיתי להבין איך יתכן שנקבע לפי י"ד שהוא יום קריאת המגילה, והרי רק הקריאה נדחית ליום הזה אבל עצם היום הוא בשבת לענין על הניסים ועוד, וסעודה נדחית ליום א', ואטו כל חיוב יהיה תלוי ביום אחר אתמהה

 

[בן עזאי]

מעתיק מדוה"מ
הזמן שנקבע - מהו הזמן שקבוע אם הוא פרוז או בן כרך.

הכל תלוי במקומו בתחלת יום י"ד.

הגרשז"א זצ"ל (הליכות שלמה פורים פרק כ"א סעי' א', ס"ק א', שלמי מועד עמ' רצ"ה, הל' חג בחג הע' נ"ב) – "תלויה במקומו בתחלת יום י"ד באדר (ועיקר זמן החיוב הוא בעלות השחר, כבכל פורים), שאז חלה חובת מצוות הפורים גם על בני הכרכים בשנה זו. ולפיכך פרוז הבא ביום י"ד לירושלים אין חלין עליו דיני בן כרך, ואילו מוקף שיצא מירושלים ביום י"ד נשאר בחיובו כבני הכרך".

הגר"ע אוירבאך שליט"א -

Question: I will be in Yerushalayim by my son on Friday, but will spend Shabbos in Ramat Beit Shemesh by my daughter. Which day of Purim should I keep?

Rav Auerbach answers: My father, Rav Shlomo Zalman Auerbach, ruled that the halachos of Purim meshulash are established by where you are on Friday (see Halichos Shlomo 21:1). Therefore, if you are in Yerushalyim on Erev Shabbos, then you need to have a Purim seudah and distribute mishloach manos on Sunday. This is the case even if you are still in Ramat Beit Shemesh on Sunday morning at the time of alos hashachar.



המחייב הוא יום ט"ו.

הליכות אבן ישראל (מועדים ח"ב פרק ס"ב סעי' י"א) – "פרוז שהיה בי"ד בעירו, ויצא שם כל דיני פורים, וביום ו' הלך לכרך ונשאר שם לשבת שהוא יום ט"ו, מתחייב בכל הנוהג בכרך, דהיינו ביום שבת בקריאת התורה ואמירת על הניסים, וביום א' משתה ושמחה ומשלוח מנות".

הגריש"א זצ"ל (הל' חג בחג הע' נ"ב) – "דהמחייב הוא יום ט"ו שזהו דינו מדברי קבלה ונשאר בו דין הזכרה וקריה"ת".

הגריש"א זצ"ל (אשרי האיש או"ח ח"ג פרק מ"ט אות ו') – "בן י"ד שנוסע לפורים המשולש ביום שישי לירושלים וישאר שם לשבת, ביום שישי הוא חייב בכל מצות הפורים ככל הפרזים, עליו להקפיד לשלוח מנות לפרזי ולא למוקף כביתר השנים. בשבת וביום ראשון, הוא מתחייב שוב במצות פורים, ככל בני ירושלים, (אף על פי שלא הגיע לירושלים עם תחילת חיובי הפורים-בליל שישי-אלא ביום שישי בבוקר), אף על פי שקיים מצות אלו כבר בעירו. ונשאר בו גם דין הזכרת על הניסים וקריאת התורה. מאחר והמחייב הוא יום ט"ו שזהו דינו מדברי קבלה. וכל זה, אף אם חוזר לעירו הפרוזה במוצאי שבת יקיים בעירו סעודה ומשלוח מנות. אכן אם יצא לירושלים במוצאי שבת אינו מתחייב במאומה".

הגריש"א זצ"ל (שבות יצחק ח"ז קונ' בדיני פורים המשולש עמ' קפ"ה, עמ' קפ"ז אות ד', אשרי האיש או"ח ח"ג פרק מ"ט אות ז') – "ובן כרך שנעשה פרוז בן יומו וחוזר לכרכו לשבת, כיון שבשנה כזו המוקפים והפרזים קוראים באותו זמן אותה קריאה, אין מקום להחמיר לקרא פעם שנית, וגם אינו מתחייב במתנות לאביונים פעם שנית. אבל חוזר ומתחייב במצות שחיובם בשבת וביום א'".

מראי מקומות – הגריש"א זצ"ל (מנשים באוהל אות ש"י).

הגרח"ק זצ"ל (הל' חג בחג הע' נ"ב) – "דלא פלוג חכמים".

הגרח"ק זצ"ל (עלי שי"ח עמ' רי"ז אות ל"ב, מישרים אהבוך עמ' רכ"ט אות ג') – "בן עיר שהלך לירושלים ביום שישי אחר עלות השחר, ואחר שקיים כל מצוות היום בעיר, כיצד ינהג בשבת וביום ראשון, לגבי על הנסים בשבת ומשלוח מנות, וסעודה ביום ראשון. תשובה: צריך לנהוג בשבת וביום א' כהמוקפין".

הגרח"ק זצ"ל (מישרים אהבוך עמ' רל"ג אות ט"ו) – "פרוז שחפץ להתחייב בפורים דמוקפים, בשנה שחל פורים המשולש, אימתי צריך שיהיה בעיר המוקפת. האם בעלות השחר של י"ד או ט"ו. תשובה: של ט"ו".

הגרח"ק זצ"ל (נזר החיים עמ' ר"ד אות קכ"ז, מישרים אהבוך עמ' רל"ד אות ט"ז) – "אדם ירושלמי שבשנה [זו התשס"א] שחל בירושלים פורים המשולש, יהיה בבני ברק בשבת שהיא ט"ו באדר, ויחזור במוצאי שבת לירושלים. האם לגביו יום ראשון ט"ז באדר הוא פורים או לא. תשובה: אין זה פורים לגביו כי יום ראשון שהוא ט"ז הוא רק תשלומין דשבת, ואם לא היה בשבת בירושלים אם כן לגביו אין זה פורים כלל".

שלמי תודה (פורים סי' מ' אות א', סוף אות ג').

תשובות והנהגות (ח"ג סי' רל"ט אות א') – "יש אנשי מוקפין הרוצים לחגוג עם קרוביהם הפרזים את סעודת הפורים, ונוסעים ביום שישי לפרזים, ונשארים שם גם לשבת וחוזרים לירושלים במוצאי שבת או ביום ראשון. לע"ד יש כאן חשש שביטלו בזה מצות פורים לגמרי, שהרי מבואר הדין בשנה רגילה, בן כרך שהיה בי"ד בכרך ועזב באמצע י"ד והוא בעיר בט"ו, אינו בן עיר כיון שהיה בכרך, ואינו בן כרך שבט"ו היה בעיר, ומסיק בחזו"א (א"ח סימן קנ"א, קנ"ב) שכה"ג פטור לגמרי ממגילה, שאינו לא בן עיר ולא בן כרך, ולכן באמת אסור לעשות כן ע"ש היטב. ולפי זה נראה שבפורים המשולש גדר הדין הוא שחז"ל העבירו את חובת בן כרך מט"ו לי"ד, ואשר ע"כ אם אינו בעיר בי"ד בעה"ש וכן איננו בכרך בט"ו, אזי אינו לא בן עיר ולא בן כרך שבעלמא פטור לגמרי ממגילה, וע"כ גם בשבת זו לא התחייב, שהחיוב כבעלמא הוא כבן עיר או כבן כרך".

עי' פסקי תשובות (אות י"ד) – "ובן ירושלים לכתחילה יש לו להימנע מלנסוע לעיר פרוזה במשך יום השישי על מנת לישאר שם בשבת, כי אף שלענין קריאת המגילה זמן הפרזים והמוקפים שוה, מ"מ יש לחשוש שעוקר עצמו משאר מצוות היום, ולכן אם צריך להיות בשבת בעיר פרוזה יש לו לצאת מירושלים בליל שישי, ולחזו"א יסע בעוד יום חמישי לפני צאת הכוכבים דליל שישי. ובדיעבד, כשחייב לנסוע מירושלים ביום שישי לשבות בעיר פרוזה ...".



ראוי להעדיף להיות בעיר בע"ש כדי לזכות במצוה מדברי קבלה.

תשובות והנהגות (ח"ה סי' רל"ז אות ג') – "הנה בן כרך בפורים בט"ו שחל בשבת חיוב המגילה אצלו מדינא מדברי קבלה הוא בשבת, רק שחז"ל עקרו חיוב זה וחייבו רק מדרבנן לקריאה בע"ש, משא"כ בבני עיר מצותה מדברי קבלה בי"ד והיינו בע"ש, ואם כן אולי בפורים המשולש ראוי להעדיף להיות בעיר בע"ש כדי לזכות במצוה מדברי קבלה. אמנם במק"א (מוע"ז ח"ב סי' קע"ד) הארכתי לבאר דחיוב י"ד חל על כל העולם ואפי' על הבני כרכים, רק דבני כרכים חייבין ג"כ בט"ו, וכשמאחרין וקורין בט"ו יוצאין ג"כ חיובן די"ד, אבל אם קרא בי"ד יצא חיובו די"ד (וכשמגיע לט"ו צריך לחזור ולקרות לצאת חיוב כרכים דט"ו), והוכחנו כן מדברי הירושלמי (פ"א דשקלים ה"א) שבן כרך פוטר בן עיר דהוי בר חיובא, והיינו כמ"ש שהבן כרך מחויב בי"ד וכשקרא בי"ד יוצא חיובו די"ד. וביארנו בזה דברי הרמב"ם שעיירות המסופקות קורין בי"ד הואיל והוא זמן קריאתה לרוב העולם, וביארנו שכוונתו שממ"נ מחויבין בי"ד, דבן כרך ג"כ חייב בי"ד כבן עיר ולא גרע ממנו. וא"כ בני הכרכין שקורין בע"ש ג"כ מקיימין המצוה די"ד מדברי קבלה וכמ"ש (ורק שחסר להם חיובי בן כרך מדברי קבלה) ושפיר א"צ להדר בפורים המשולש להיות בן עיר".



מראי מקומות – אבני ישפה (ח"ח סי' קי"ב ענף ה', ענף ו'), חוט שני (שבת ח"ד עמ' שס"ד - עמ' שס"ו), הגר"ש דבליצקי זצ"ל (פורים משולש פרק ב' סעי' ט"ז), פורים המשולש (עדס), אמרי יצחק (מועדים, פורים סי' ו').