בבלי - פתגמי חז"ל בתלמוד בבלי | פורום אוצר התורה

בבלי פתגמי חז"ל בתלמוד בבלי

כותרת האשכול

אַרְכְּבֵיה אַתְּרֵי רִכְשֵׁי
נתן לדבר שני פירושים סותרים. בלבל בין עניינים וחיבר מין בשאינו מינו. בתרגום מילולי: ארכביה - הרכיב אותם, אַתְּרֵי - על שני, ריכשי - סוסים.
 
אֲזַלְתְּ לְקַרְתָּא הַלֵּךְ בְּנִימוּסֶיָה או עַלְתְּ לְקַרְתָּא הַלֵּךְ בְּנִימוּסֶיָה "הלכת אל עיר - התנהג בנימוסיה", כלומר: על זר להשתדל להתנהג על פי מנהג וחוקי המקום אליו הגיע.
 
אי לאו דדלאי לך חספא, לא משכחת מרגניתא תותה (תרגום מארמית: אילולי הרמתי את החרס עבורך, לא היית מוצא את המרגלית תחתיו, נוסח נוסף: אי לאו דדלאי לך חספא, מי משכחת מרגניתא תותה) הוא ביטוי חז"לי בארמית, המופנה כלפי אדם אשר טען טענה נכונה, אך התבסס על טענה קודמת של בן שיחו.
 
בהדי הוצא לקי כרבא (תרגום מארמית: אגב הקוץ לוקה הכרוב) ו אדם נפגע רק בשל העובדה שהוא גר או נמצא בסמיכות לאדם רשע, אף שלא היה ראוי מצד עצמו לאותו הנזק שהגיע אליו, בדיוק באותו האופן שבו כאשר באים לעקור קוץ הגדל בסמיכות לכרוב ייעקר הכרוב עמו.
 
עליך להתחבר או להירשם כדי להגיב כאן.
חזור
חלק עליון