סוכה רגלוהי דבר איניש אינון ערבין ביה, לאתר דמיתבעי תמן מובילין יתיה/ מה חידש לנו רבי יוחנן

[געגועים]

בסוכה (נג.) אמר רבי יוחנן, רגלוהי דבר איניש אינון ערבין ביה, לאתר דמיתבעי תמן מובילין יתיה. הנהו תרתי כושאי דהוו קיימי קמי שלמה, אליחרף ואחיה בני שישא סופרים דשלמה הוו, יומא חד חזייה למלאך המות דהוה קא עציב, א''ל אמאי עציבת, א''ל דקא בעו מינאי הני תרתי כושאי דיתבי הכא, מסרינהו לשעירים שדרינהו למחוזא דלוז, כי מטו למחוזא דלוז שכיבו, למחר חזיא מלאך המות דהוה קבדח, א''ל אמאי בדיחת, א''ל באתר דבעו מינאי תמן שדרתינהו, מיד פתח שלמה ואמר רגלוהי דבר איניש אינון ערבין ביה לאתר דמיתבעי תמן מובילין יתיה.

לכאורה צריך להבין מה חידש רבי יוחנן במה שדרש "רגלוהי דבר איניש אינון ערבין ביה, לאתר דמיתבעי תמן מובילין יתיה", והרי כבר קדמו שלמה המלך בדרוש זה, וגם אם נאמר שרבי יוחנן לא ידע ששלמה המלך קדמו, וכיוון לדבריו בדעתו הגדולה והרחבה, א"כ הגמרא היתה צריכה להביא קודם את דרושו של שלמה המלך, ולהוסיף וכן אמר רבי יוחנן.

ואפשר שהגמרא רוצה להדגיש לנו שרבי יוחנן לא סתם דרש דרשה בעלמא, אלא מדיליה נפח ביגיעתו ובתמצית דם לבו, לאחר ששיכל עשרה בנים כמו שאמר "דין גרמא דעשיראה ביר", וידוע כי ברא כרעיה דאבוה, ועל זה רמז "רגלוהי דבר איניש", שקיבל באמונה שלימה את הגזירה פעם אחר פעם, ושינן לעצמו ולתלמידיו "לאתר דמיתבעי תמן מובילין יתיה".

ואח"כ מביאה הגמרא את המעשה בשלמה המלך, ללמדנו שאפילו שהיה שלמה המלך חכם מכל אדם, והיה מנהיג ישראל, ושלט על העליונים ועל התחתונים, עכ"ז ה' העלים ממנו את הסיבה האמיתית לעצבותו של מלאך המות, כדי לקיים את גזירתו ית"ש, כדי שלא יהיה צדיק גוזר והקב"ה מקיים, ויש להתחזק שיש בחינה כזאת, וכמו שאמר הנביא אלישע וה' העלים ממני.​

 

[הצעיר שבחבורה]

לכאורה צריך להבין מה חידש רבי יוחנן במה שדרש "רגלוהי דבר איניש אינון ערבין ביה, לאתר דמיתבעי תמן מובילין יתיה", והרי כבר קדמו שלמה המלך בדרוש זה, וגם אם נאמר שרבי יוחנן לא ידע ששלמה המלך קדמו, וכיוון לדבריו בדעתו הגדולה והרחבה, א"כ הגמרא היתה צריכה להביא קודם את דרושו של שלמה המלך, ולהוסיף וכן אמר רבי יוחנן.

שמא, רבי יוחנן הוא שהביא המעשה דשלמה המלך.

 

[געגועים]

שמא, רבי יוחנן הוא שהביא המעשה דשלמה המלך.

לא נראה כן במהלך הגמ'