מדור מאמרים

הרחק מן הצבוע דע את האויב * עשיו הוא אדום הצבוע * היצר הרע מגיע בתחפושת * היופי החיצוני דע את האויב פרשת שמיני, עוסקת בחלקה השני באזהרה על המאכלות האסורות, הציווי הראשון הוא על בהמה לה צריך שני סימנים מפרסת פרסה ושסעת שסע, ומיד מאריכה התורה בארבע חיות להם יש רק סימן טהרה אחד, צריך לייחד לכל אחד מהם פסוק נפרד עם הסיומת 'טמא הוא לכם', ויש להק' מדוע צריך להרחיב בהם בפרשה מיוחדת, די היה לכתוב שצריך שני סימנים כדי שנדע שלמי שיש סימן אחד טמא ותו לא. בנוסף יש כאן קושיא בפשט מדוע כתוב בגמל בשפן ובארנבת "כי מעלה גרה הוא", ובחזיר "ואת החזיר כי מפריס פרסה הוא", המילה "כי" מיותרת, הרי הסימן הטהרה שבהם אינו הגורם לטומאה, ומן הראוי היה לכתוב שלמרות שמפריס פרסה הוא בכל זאת כיון שגרה לא יגר בכ"ז טמא. את השאלה השניה שואל הכלי יקר ומתרץ שבאמת הסימן...

מצינו שע"פ חסידות נקרא יצר הרע בשמות רבים, וכל אומה ששלטה בישראל המשילו אותה ליצר הרע, וכן כל אומה שהתעסקה עם ישראל. [מצרים, עמלק, כנעני וכו', יוון, עשיו ועוד...] וא"כ צריכים אנו לבאר מה השינוי ביניהם. ומדוע גדולה קליפת עמלק עד שישנה חובה למחותה לגמרי, יותר מכל חלק אחר הקיים ביצר הרע. במאמר זה אנו נתעסק אי"ה בשלושה קליפות: מצרים, עמלק, כנען ושאר האומות. א. מוח שליט על הלב. ידוע הפתגם החב"די "מוח שליט על הלב" ובעולם התקבל משפט זה כביטוי לשיטת חב"ד שעבודת השי"ת צריכה להיות על ידי שליטת המוח על הלב, דהיינו בלי ביטוי לרגש, או לדחוק ולהדחיק את הרגש. אך במקורו מבטא משפט זה ענין שונה לחלוטין, המשפט הזה בא לבטא מציאות טבעית שהשי"ת ברא בגוף באדם: המוח שולט על הלב, ולא הלב על המוח. דוגמא לצורך העניין: לראובן מאד טעים שוקולד, הסוכרים בדמו...