מדור מאמרים

"מאמר פקפוקים על היתר עיסקא" הקדמה הנה תקנת "היתר עיסקא" יסודתו בהררי קודש, כשבאו חכמי הדורות וראו שא"א לעמוד באיסור ריבית, באו ותקנו תקנה לשעה ולדורות, וכעין התקנה שתיקן הלל כשראה שא"א לעמוד במצות התורה של שמיטת כספים, תיקן לשעה ולדורות "פרוזבול", אף שכל אחד מבין שאין כוונת התורה שלא ישמיטו את כספיהם במשחק הקרוי "פרוזבול", וזה התחכמות לתורה, אבל רבינו הלל הבין שאין מה לעשות וזה צורך הדור, כך אפשר לומר בענין פרוזבול. ובאמת יסוד ההיתר עיסקא יסודו מהתרומת הדשן, והוא עצמו כתב בתחילת תשובתו בנושא (תרומת הדשן סימן שב) וז"ל: "שאלה: ראובן בקש למסור מעותיו לשמעון שילווה אותם בריבית, ורצה לקצוץ עמו בסך מבורר ושיהיה לו ג"כ כמעט בטחון גמור בקרן שלא יהא נפסד לו כלל האיך יעשה בהיתר? תשובה: יראה למצוא תקנה וצדדים לעשות בהיתר, אלא דמיסתפינא דשמא...

מה עדיף לימוד בלילה עד מאוחר או לימוד בבוקר מוקדם ענף א' - נחיצות השינה / איסור הזלזול בשינה / האם יבטל תלמודו ללכת לישון / ענף ב' - זמן הרצוי לשינה / ענף ג' - מה עדיף לימוד בלילה עד מאוחר או לימוד בבוקר מוקדם "שינה" הוא אחד מהדברים שהם נושא לדיון לכל עובד ה', לכל ירא שמים ועוסק בתורה שתורתו אומנתו, שרוצה לדעת כמה לישון, מתי לישון ועוד, וזה נושא שיש ע"ז הרבה בספרי חז"ל ורבותינו הראשונים והאחרונים, וזה נושא ששווה ללקט דעת רבותינו בנושא זה, וע"כ יצאתי לחפש בספרות חז"ל ורבותינו בכל הדורות בנושא הזה. ענף א' - חשיבות השינה קודם כל אנחנו צריכים לדעת טובתו של שינה ונחיצותו של השינה, גם לעצם הדיון כשדנים כן או לא, זה לא כמו שדנים אם מותר לאכול ממתקים או לא, וכן לגבי הכרת הטוב שאנו צריכים להכיר טובה לבורא יתברך שמו על הבריאה הנפלאה של השניה...

הכרת הטוב חיוב הכרת טובה כדין מכירה??? >>> מדאורייתא או מדרבנן??? >>> מדוע הכרת הטוב מעיקרי האמונה??? >>> האם יש הכרת טובה לכלבים??? >>> חיוב או הנהגה טובה??? >>> האם יש הכרת הטוב במחשבה??? >>> האם יכול לדון מי שיש לו הכרת הטוב??? >>> כמה צריך להשיב לו??? >>> האם יכול לגמול טובה מכספי מעשר??? וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה אֱמֹר אֶל אַהֲרֹן קַח מַטְּךָ וּנְטֵהיָדְךָ עַל מֵימֵי מִצְרַיִם עַל נַהֲרֹתָם  עַל יְאֹרֵיהֶם וְעַל אַגְמֵיהֶם וְעַל כׇּל מִקְוֵה מֵימֵיהֶם וְיִהְיוּ דָם וְהָיָה דָם בְּכׇל אֶרֶץ מִצְרַיִם וּבָעֵצִים וּבָאֲבָנִים. (שמות ז, יט) וברש"י כתב, לפי שהגן היאור על משה כשנשלך לתוכו, לפיכך לא לקה על ידו לא בדם ולא בצפרדעים ולקה ע"י אהרן. במדרש רבה (שמות רבה פרשה כ, א) 'מי ה' אשר אשמע בקולו', התחיל משה ואמר לקדוש ברוך הוא הרי פרעה...

דעות הפוסקים על קידוש נט"י והבדלה בכוס חד פעמית {נ.ב מאמר זה בעיקרון הוא יותר ליקוט דעות הפוסקים, אולם אעפ"כ אמרתי שכדאי לפרסמו לציבור עקב שייכותו ובקשות של מספר אנשים. בהמשך בע"ה נפרסם מאמרים מקיפים אי"ה ועוד חזון למועד}. ידועה השאלה האם מותר לקדש או להבדיל בכוס חד פעמית, וננסה לבאר דין זה בקציר האומר כפי שידינו מגעת בעז"ה. הנה באגרות משה (ח"ה או"ח ג' סי' ל"ט) כתב שאין לקדש בכוס חד פעמית, מפני שאחד הדברים הנצרכים בכוס של ברכה הוא שיהיה חי - דהיינו שתהיה הכוס שלמה [1], ואם היא שבורה אפי' קצת, אין לה חשיבות של כוס שלמה (מג"א). וכ"ש בנידו"ד שאין לכוס זו חשיבות כלי כלל ולכן אין ראוי לקדש עליה. אך סיים שמ"מ אם אין לו כוס אחרת אולי יהיה אפשר להקל. וכן פסק המנחת יצחק (ח"י סי' כ"ג, הו"ד ביחל ישראל טאובה עמ' ק"צ) שאין לקדש בכוס חד פעמית...

בדין שביתה למעלה מעשרה – דעת הרמב"ן בעי רב חנניא יש תחומין למעלה מעשרה או אין תחומין למעלה מעשרה, עמוד גבוה עשרה ורחב ארבעה לא תיבעי לך דארעא סמיכתא היא, כי תיבעי לך בעמוד גבוה עשרה ואינו רחב ארבעה, אי נמי דאזיל בקפיצה, לישנא אחרינא בספינה, מאי. אמר רב הושעיא ת"ש מעשה שבאו מפלנדרסין והפליגה ספינתם בים וכו', אי אמרת בשלמא יש תחומין משום הכי רצו, אלא אי אמרת אין תחומין אמאי רצו, כדאמר רבא במהלכת ברקק, הכא נמי במהלכת ברקק. תא שמע פעם אחת לא נכנסו לנמל עד שחשיכה וכו', אי אמרת יש תחומין שפיר, אלא אי אמרת כי לא היינו בתוך התחום מאי הוי, אמר רבא במהלכת ברקק. (עירובין מג א). רש"י מפרש את ספק הגמרא לגבי איסור תחומין וז"ל, יש תחומין איסור תחומין למעלה מעשרה כדמפרש ואזיל. בעמוד גבוה עשרה ורחב ארבעה לא תיבעי לך דאיסור תחומין נוהג בו, ולא יעלה על...

ברכה על מקום שנעשו בו ניסים לאבותינו הרואה מקום שנעשו בו נסים לישראל אומר ברוך שעשה נסים לאבותינו במקום הזה. וילפינן שמברכים על הניסים מיתרו דאמר רבי יוחנן אמר קרא ויאמר יתרו ברוך ה' אשר הציל וגו'. ובגמ' תנו רבנן הרואה מעברות הים, ומעברות הירדן, מעברות נחלי ארנון, אבני אלגביש במורד בית חורון, ואבן שבקש לזרוק עוג מלך הבשן על ישראל, ואבן שישב עליה משה בשעה שעשה יהושע מלחמה בעמלק, ואשתו של לוט, וחומת יריחו שנבלעה במקומה - על כולן צריך שיתן הודאה ושבח לפני המקום. ביאור הנס באבן שישב עליה משה וראשית כל צריך להבין מה היה הנס במלחמת עמלק והלא נס הוא דבר שאינו בדרך הטבע אך ניצחון במלחמה הוא דרך העולם שיש שנוצחים ויש שמפסידים ועל מה יש לברך. ויש לבאר בב' אופנים: ביאור ע"פ האבן עזרא הנה האבן עזרא בפרשת בשלח [על הפסוק התיצבו וראו] הקשה וז"ל יש...

במאמר הקודם - גדרי המצוות - נתבאר החשיבות בהגדרת כל מצווה ממצוות התורה לאיזה חלק היא שייכת, והצורך המהותי שיש בכך ע''מ לדעת באופן הבסיסי ביותר כיצד לגשת למצווה. כעת נעסוק בהגדרת דיני ממונות שגם להם יש גדר מיוחד, והחסר בהבנתו מעקר את היכולת לגשת לסוגיות רבות ברמת ההבנה הפשוטה. מאמרים בסדרה גדרי מצוות בגדר דיני ממונות בסוגיות דנזיקין בגדר דיני ממונות כמה הערות בסוגיות דנזיקין המכריחות יסוד מהותי נוסף. בגמ' ב''ק נה: אמרי' גבי גרמא דפטור מדיני אדם וחייב בדיני שמים, וכן בפרק המפקיד לז. הכא בבא לצאת ידי שמים, ובעוד מקומות. ולכאורה הדבר תמוה מאוד מה שייך לצאת ידי שמים בסוגיא הלכתית, דמה שנזכר כן בפוסקים הוא מפני שיש ספק מה ההלכה או משום הידור במצווה שראוי להחמיר, וכבר דנו בזה באחרונים ואכמ''ל. אבל בגמ' ובראשונים הדרך לפסוק את עצם הדין ושם...

מאמרים קודמים בסדרה גדרי מצוות בגדר דיני ממונות בסוגיות דנזיקין ביאור הלשון חסרון ממון הנזכר תדיר בגמ' ובראשונים. הנה א''א לומר דפירוש המילה נזק בלשוה''ק הוא חסרון ממון, מלבד שהוא דוחק דהשובר כלי של חבירו וכי מה חיסרו כאן והרי הכלי קיים ועומד רק שהוא שבור, ולומר שחיסרו הממון ששווה הכלי גם זה דוחק לומר דאם מזיק דבר שאינו שווה ממון אינו קרוי מזיק אף שפטור מתשלומין אבל בודאי ישנו שם מזיק וכמ''ש מזיקי עלמא. אולם יותר מכך הרי באחרונים (קה''י ב''ק סי' א ועוד) למדו איסור מזיק מבל תשחית ופשוט שאיסור בל תשחית שייך גם באילן של הפקר דאינו מחסר ממון מאיש, ועוד דהרי ידוע שגדר החיוב בתשלומין היא להשלים את הדבר עצמו שהזיק ורק במקום שא''א משלם ממון, ולכן א''א לומר שחסרון ממון זה פירוש המילה עצמה של נזק. אך עפ''י היסוד הנ''ל הרי כל סוגיות דנזיקין...