מדור מאמרים| דף 3 | פורום אוצר התורה מדור מאמרים| דף 3 | פורום אוצר התורה

מדור מאמרים

בדין עדי מסירה במסכת גיטין ג', מאן האי תנא וכו' אי רבי אלעזר כתיבה בעי חתימה לא בעי וכו'. וצריך להבין את דין עדי מסירה, מטרתם וייעודם לשיטות הראשונים הרבות. ובכדי להבין עניין זה אנו זקוקים להבנת מערכת הקניינים וקנייני גירושין בכלל והבנת קניין שטר והסתעפויותיו בפרט. מבואר בש"ס ובראשונים שבדבר שבערווה, לא רק שבכדי לחתוך הדין צריכים שתי עדים כממון ולא עד אחד כאיסורים [דבר שיתברר בפני עצמו לקמן], אלא צריך שתי עדים לקיום המעשה עצמו וללא עדים הגירושין או הקידושין לא מקוימים, ובכדי להבין עניין זה אנו זקוקים להבנת עצם מציאות הנישואים ואף את האקטים השונים שגורמים לאותה מציאות להתקיים ולהתפרק, ובזה החילותי בעהי"ת. קניין בקידושין הוא כקניין בממון רק לעניין זה שהוא אקט שיוצר את אותה מציאות שמתבטאת ממנו, וכגון ביאה בקידושין ומשיכה בממון. מציאות...
הגדה של פסח בעזרת ה' ובישועתו, נדבר היום על ההגדה של פסח. למעשה אפשר לומר שזה הספר היהודי חוץ מתנ"ך סידור ותלמוד שהוא נדפס כ"כ הרבה פעמים במהדורות בווריאציות שונות עם איורים עם ציורים עם חריטות. בחיפוש קצר באוצר החכמה אתה מוצא למעלה מאלף (!) הגדות. בנוסף השלחן ערוך פוסק שיש כל מיני דברים שאדם יכול לקרוא אותם לאור הנר כי הם שגורים על לשונו ואחד מהם איך לא 'הגדה של פסח'. כלומר, לית מאן דפליג שזה היה ממש דבר נפוץ מאד מאד. חלקים מההגדה הוזכרו כבר מפורש במשנה בפסחים בפרק עשירי 'ערבי פסחים' שם מובאים קושיות ליל הסדר. תוס' בכתובות כנראה הוא הראשון שמזכיר את השם הגדה של פסח. התוס' דן לגבי רבי טרפון האם היה רק תלמיד של ר"ע או גם חברו. והוא מביא ראיה מהגדה של פסח שהוא הוזכר עמו ביחד. הנעלם הגדול בהגדה שבידינו הוא הקונטקסט ההקשר של הקטעים...
האם ביטול חמץ משום הפקר או סילוק??? >>> לגבי מה עשאו הכתוב ברשותו??? >>> איך מבטל את החמץ??? >>> שכח לבטל, האם יכול לבטל??? >>> האם מועיל ביטול במחשבה??? >>> האם בל יראה ובל מצא ניתק לעשה??? >>> האם צריך שיהיה לו חמץ לבערו???? >>> באיזה אופן צריך לבער חמץ??? >>> האם יכול לבער חמץ באשפה??? >>> חמץ ומצה – יצר טוב ויצר הרע. בשו"ת שיח יצחק (סימן רד) כתב בשם החק יעקב (תל, ג), שכשחל ערב פסח בשבת דורשים דרשת שבת הגדול בשבת שלפניה, וכן מפורש במחזיק ברכה (תל, ג) נהגו לדרוש בשבת הגדול ואין פוחתים לעולם משלשה ימים לפני פסח, ולכך אם ערב פסח חל בשבת שהוא שבת הגדול דורשים בשבת שלפניה, ויש סמך נכון בדבר. שִׁבְעַת יָמִים מַצּוֹת תֹּאכֵלוּ אַךְ בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן תַּשְׁבִּיתוּ שְּׂאֹר מִבָּתֵּיכֶם כִּי כָּלאֹכֵל חָמֵץ וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא...
ביאור התרוה"כ - הנהגת ידיעה | ביאור הקצוה"ח - הודאת בע"ד | ביאור השעה"מ - נדר: פתיחה, בטעם דמיירי בשאחד"א ותמצית הביאורים בגדר שאחד"א: הנה משמע ממתני' (כתובות דף כ"ב ע"א) דכשאישה אומרת אשת איש הייתי נעשה דין ודבר מדבריה [א] וא"כ נמצא דלאשה יש נאמנות לומר, שאשת איש היא. וקשה דהכא וודאי בלא עדים מיירי [דאי אמרי' דנאמנת וודאי דעל פיה אנו חיים ולא ע"פ אחר] וא"כ היכי נאמנת לומר שא"א היא. ולשים עצמה באיסור א"א, והא ידוע, דבכל דבר שבערווה "אין דבר שבערווה פחות משניים". והכא נמצא דהאשה לבדה נאמנת בכל. ובגמ' מצינו ע"ז יסוד מחודש. ונקרא שויה אנפשיה לחתיכא דאיסורא" וביאור התיבות הללו, "האשה העמידה עצמה כדבר אסור". והנה יסוד זה צ"ב מהו ומה כוחו. וטרם שיובא בירורים בזה יש להביא את הכללים הכתובים בש"ס על שויה אנפשיה. הנה הכא בסוגיין מצינו עוד יסוד...
במהר"ל בגור אריה כתב, שהמילה והפסח באים לעבדות. מילה כחותם והפסח כעבודה, אך החידוש שהפסח הוא מתוך החותם, ולכך בן נכר לא יאכל בו, שכל מהות הפסח כעבודה באה מתוך חותם העבדות של מילה וצריך להבין מהו ענין פסח דווקא כעבודה, ומה העבודה הזאת לכם, ומדוע היא עולה דווקא מתוך חותם העבדות של המילה. ובמהר"ל גבורות ה' ל"ו שכל הפסח מורה שהוא ית' אחד, והרי עיקר ענינה של גלות מצרים והגאולה ומעמד הר סיני הוא ענין זה של אחדות ה', וכדברה הא' אנוכי ה' אלוקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים ומהחיבור למדנו שזהו ענינה של גאולה זו, וכן 'אתה הראת לדעת' שזהו עיקרו של מעמד הר סיני. וזו עבודתו של פסח. ענינה של מילה דורש ברור, ויש לעיין אם עיקרה הוא חותם עבדות, ויש בה שם 'ברית' וחותם עבדות לכאו' הוא סתירה לברית שקיימת בין שנים, ואילו חותם עבדות ענינו הטפלות לאדון, ולכאו'...
ניסן – ראש חודשים לרפואת האשה החשובה חנה בת יהודית לרפו"ש לעניין מה ניסן ראש חדשים??? >>> מצות קידוש החודש או מצוות חשבון החדשים??? >>> סדר החדשים מתחיל בניסן??? >>> מניין החדשים למניינם??? >>> האם השתנה המצוה כשעלו מאשור??? >>> מדוע מניין ניסן ראשון זכר ליציאת מצרים??? >>> מתי יש איסור תענית בחודש ניסן??? >>> חידוש הלבנה עיקר האמונה. >>> מזל טלה כנגד קרבן פסח??? >>> הקמת המשכן בניסן ובנין ביהמ"ק. הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם רֹאשׁ חֳדָשִׁים רִאשׁוֹן הוּא לָכֶם לְחָדְשֵׁי הַשָּׁנָה. (שמות יב, ב) בְּיוֹם הַחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ תָּקִים אֶת מִשְׁכַּן אֹהֶל מוֹעֵד. (שמות מ, ב) ראש חדשים וכתב רש"י שהראהו לבנה בחידושה ואמר לו כשהירח מתחדש יהיה לך ראש חודש, ואין מקרא יוצא מידי פשוטו, על חדש ניסן אמר לו, זה יהיה ראש לסדר מנין...
בגמ' פסחים ו: איתא, וכי משכחת ליה לבטליה דילמא משכחת ליה לבתר איסורא ולאו ברשותיה קיימא ולא מצי מבטיל דאמר רבי אלעזר שני דברים אינן ברשותו של אדם ועשאן הכתוב כאילו ברשותו ואלו הן בור ברשות הרבים וחמץ משש שעות ולמעלה. וכתב שם רש"י וז"ל: "לאו ברשותיה קיימא" - אינו שלו עיי"ש. והיינו טעם הדבר דאין יכול לבטל חמצו אחר זמן האיסור, דהחמץ פוקע מבעלות האדם ואינו שלו כלל. ומאידך בגמרא ב"ק מה. בדין שור הנסקל איתא "משנגמר דינו מכרו אינו מכור הקדישו אינו מוקדש" ופירש שם רש"י אינו מוקדש - דלאו ברשותיה דמריה קאי לאקדושיה: עיי"ש. הרי שנקט הטעם דלא מועיל להקדיש "דלאו ברשותיה" ומ"מ עדיין בעלים הוא על שור הנסקל וצ"ע מה שנא דתרוייהו אסורים בהנאה ומ"ט נקט בחדא שאינו ברשותו ובחמץ שאינו שלו. וראיתי שכך העירו בספר דברי חיים ובס' מרחשת ח"א סימן א עיי"ש. ונראה...
תוספת שבת האם תוספת שבת דאורייתא??? >>> האם עיור יכול להוציא בקידוש??? >>> ממתי אפשר לקבל שבת??? >>> האם צריך לסיים לאכול בלילה??? >>> האם יש תוספת בערב יו"ט??? >>> האם התוספת משנה את היום או מוסיפה קדושה??? >>> האם צריך לקבל שבת בפיו??? >>> האם צריך להתפלל מנחה קודם התוספת???? >>> קבל שבת אם יכול לשאול ולהתיר קבלתו??? >>> מעלת תוספת שבת. שֵׁשֶׁת יָמִים תֵּעָשֶׂה מְלָאכָה וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי יִהְיֶה לָכֶם קֹדֶשׁ שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן לַה' כָּל הָעֹשֶׂה בוֹ מְלָאכָה יוּמָת. (שמות לה, ב) תוספת שבת דאורייתא בגמרא בראש השנה (ט, א) נחלקו האם לומדים דין תוספת שבת מ'בחריש ובקציר תשבת', או לרבי ישמעאל ממש"נ בתענית יום הכפורים 'ועניתם את נפשתיכם בתשעה בערב' שנאמר בתשעה לומר שמתחיל ומתענה מבעוד יום שמוסיפין מחול על קדש, וכן לומדים ביציאתו...
חזור
חלק עליון