בסנהדרין סד: איתא לגבי מעביר בנו למולך. "אמר רב יהודה אינו חייב עד שיעבירנו דרך העברה היכי דמי אמר אביי שרגא דליבני במיצעי נורא מהאי גיסא ונורא מהאי גיסא רבא אמר כמשוורתא דפוריא".
וכתב שם רש"י ד"ה רבא וז"ל: רבא אמר כמשוורתא דפוריא - אינו מעבירו ברגליו אלא קופץ ברגליו כדרך שהתינוקות קופצין בימי הפורים, שהיתה חפירה בארץ והאש בוער בו והוא קופץ משפה לשפה: דרך העברתו - עבודתו של מולך:
אגב, דרוש הסבר מה שייכות של מנהג זה לפורים. ובכלל כיצד קיימו מנהג שדומה ביסודו לע"ז של מעביר למולך. ולא מנעו את התינוקות מלעשות כך.
אבל זה כבר עניין לאשכול אחר.. שאולי אפתח.