פורים בגדי יו"ט בפורים

[ראש כולל בצפון]

כתב ברמ"א תרצה ב משמיה דהמהרי"ל שנכון ללבוש בפורים בגדי שבת ויו"ט.
וצ"ע מהגמ' במגילה ה: מבואר דיו"ט לא קבילו ישראל עליהו אף שמרדכי ביקש שיקבעו כיום טוב.

 

[הצעיר שבחבורה]

כתב ברמ"א תרצה ב משמיה דהמהרי"ל שנכון ללבוש בפורים בגדי שבת ויו"ט.
וצ"ע מהגמ' במגילה ה: מבואר דיו"ט לא קבילו ישראל עליהו אף שמרדכי ביקש שיקבעו כיום טוב.

באמת במהרי"ל, וכן העתיקו בדרכי משה לא הוזכר אלא בגדי שבת, וצ"ע.

 

[ראש כולל בצפון]

באמת במהרי"ל, וכן העתיקו בדרכי משה לא הוזכר אלא בגדי שבת, וצ"ע.

יודע אני. אבל לאו דוקא.

 

[הצעיר שבחבורה]

יודע אני. אבל לאו דוקא.

מאי האי? וטעמא מאי?

 

[ראש כולל בצפון]

מאי האי? וטעמא מאי?

אם לא קבילו ישראל עליהו כיום טוב אף שמרדכי ביקש שיקבעו כיום טוב כ"ש שלא כשבת

 

[חכימא]

כתב ברמ"א תרצה ב משמיה דהמהרי"ל שנכון ללבוש בפורים בגדי שבת ויו"ט.
וצ"ע מהגמ' במגילה ה: מבואר דיו"ט לא קבילו ישראל עליהו אף שמרדכי ביקש שיקבעו כיום טוב.

שם מיירי לענין איסור מלאכה, ואין זה ענין לבגדי שבת ויו"ט שהם משום שמחה, ושמחה שפיר קבילו עלייהו.

 

[צריך עיון]

שם מיירי לענין איסור מלאכה, ואין זה ענין לבגדי שבת ויו"ט שהם משום שמחה, ושמחה שפיר קבילו עלייהו.

גם לענ''ד היה נראה ליישב כן דלעני''ז שפיר חשיב כיו''ט
אך יש להעיר ע''ז מלשון הבה''ג שפירש הגמ' הנ''ל דמגילה בזה"ל
רבא בריה דרבה אמר הספד ותענית קבילו עלייהו, מלאכה לא קבילו עלייהו, דמעיקרא כתיב שמחה ומשתה ויום טוב ולבסוף כתיב ימי משתה ושמחה ואילו יום טוב לא כתיב, וכיון דיום טוב לא קבילו עלייהו מלאכה לא קבילו עלייהו

 

[חכימא]

גם לענ''ד היה נראה ליישב כן דלעני''ז שפיר חשיב כיו''ט
אך יש להעיר ע''ז מלשון הבה''ג שפירש הגמ' הנ''ל דמגילה בזה"ל
רבא בריה דרבה אמר הספד ותענית קבילו עלייהו, מלאכה לא קבילו עלייהו, דמעיקרא כתיב שמחה ומשתה ויום טוב ולבסוף כתיב ימי משתה ושמחה ואילו יום טוב לא כתיב, וכיון דיום טוב לא קבילו עלייהו מלאכה לא קבילו עלייהו

ומ"מ אפילו חוה"מ ראוי להדרו בבגדי שבת, ולכן אף שיו"ט לא קבלו עלייהו שייך בו בגדי שבת.

 

[צריך עיון]

ומ"מ אפילו חוה"מ ראוי להדרו בבגדי שבת, ולכן אף שיו"ט לא קבלו עלייהו שייך בו בגדי שבת.

בגדי שבת שייך אבל קשה מבגדי יו''ט וכמו שכתבו למעלה

 

[נדיב לב]

ומ"מ אפילו חוה"מ ראוי להדרו בבגדי שבת, ולכן אף שיו"ט לא קבלו עלייהו שייך בו בגדי שבת.

בחוה"מ זכור לי שיש ילפותא מקרא קודש.
שוב מצאתי.
משנה ברורה סימן תקל ס"ק א
גם חייב לכבד חוה"מ במאכל ובמשתה וכסות נקיה שלא ינהג בהן מנהג חול. ומהרי"ל לבש הקט"א של שבת. ועיין לעיל סימן תקכ"ט ס"ב ובמ"ב שם דמצות ושמחת בחגיך וגומר קאי גם על חוה"מ ומבואר שם כיצד משמחן וכתבו האחרונים דאף דמוכח בסימן קפ"ח ס"ז דאינו מחוייב לאכול פת דוקא בחוה"מ ורק דאסור להתענות מ"מ לכתחלה מצוה לקבוע סעודה על הפת אחת בלילה ואחת ביום דכיון דמצוה לכבדו באכילה ושתיה ועיקר אכילה הוא לחם ע"כ.

ובשעה״צ שם סק״ד כתב דאין להחמיר כ״כ בענין כבוד יו״ט בחוה״מ להשוותו כיו״ט ממש וז״ל וע״כ נראה דאף לענין כסות נקיה אין מחוייב כיו״ט עצמו רק יותר מימי חול עכ״ל.

אמנם המג"א שם בריש הסימן הביא בשם התניא הקדמון (סי' נב) "חייב לכבדו במאכל ומשתה ובכסות כשאר יום טוב". ובפמ"ג א"א שם סק"א העיר שהרי בסי' תקכט במג"א סק"ד כתב שהסיבה שבגדי יו"ט צריכים להיות יותר יפים מבגדי שבת הוא משום שמחה, והרי גם בחוה"מ שייך שמחה, ולכן כתב שצריך לגרוס שהמהרי"ל לבש בגדי יו"ט עיי"ש.

 

[חכימא]

בחוה"מ זכור לי שיש ילפותא מקרא קודש.
שוב מצאתי.
משנה ברורה סימן תקל ס"ק א
גם חייב לכבד חוה"מ במאכל ובמשתה וכסות נקיה שלא ינהג בהן מנהג חול. ומהרי"ל לבש הקט"א של שבת. ועיין לעיל סימן תקכ"ט ס"ב ובמ"ב שם דמצות ושמחת בחגיך וגומר קאי גם על חוה"מ ומבואר שם כיצד משמחן וכתבו האחרונים דאף דמוכח בסימן קפ"ח ס"ז דאינו מחוייב לאכול פת דוקא בחוה"מ ורק דאסור להתענות מ"מ לכתחלה מצוה לקבוע סעודה על הפת אחת בלילה ואחת ביום דכיון דמצוה לכבדו באכילה ושתיה ועיקר אכילה הוא לחם ע"כ.

ובשעה״צ שם סק״ד כתב דאין להחמיר כ״כ בענין כבוד יו״ט בחוה״מ להשוותו כיו״ט ממש וז״ל וע״כ נראה דאף לענין כסות נקיה אין מחוייב כיו״ט עצמו רק יותר מימי חול עכ״ל.

אמנם המג"א שם בריש הסימן הביא בשם התניא הקדמון (סי' נב) "חייב לכבדו במאכל ומשתה ובכסות כשאר יום טוב". ובפמ"ג א"א שם סק"א העיר שהרי בסי' תקכט במג"א סק"ד כתב שהסיבה שבגדי יו"ט צריכים להיות יותר יפים מבגדי שבת הוא משום שמחה, והרי גם בחוה"מ שייך שמחה, ולכן כתב שצריך לגרוס שהמהרי"ל לבש בגדי יו"ט עיי"ש.

הא קמן דמשום שמחה הוא, ולא מחמת שם יו"ט [אף דלהט"ז חוה"מ נמי נקרא יו"ט].
ולכן שפיר בפורים שחייב בשמחה לובש בגדי יו"ט אע"פ שאינו יו"ט.

 

[הצעיר שבחבורה]

אמנם המג"א שם בריש הסימן הביא בשם התניא הקדמון (סי' נב) "חייב לכבדו במאכל ומשתה ובכסות כשאר יום טוב". ובפמ"ג א"א שם סק"א העיר שהרי בסי' תקכט במג"א סק"ד כתב שהסיבה שבגדי יו"ט צריכים להיות יותר יפים מבגדי שבת הוא משום שמחה, והרי גם בחוה"מ שייך שמחה, ולכן כתב שצריך לגרוס שהמהרי"ל לבש בגדי יו"ט עיי"ש.

ושמעתי משמי' דהגרנ"ק זללה"ה ליישב דמדין שמחה, יש ללבוש בגדים, יותר ממה שהיה לובש בלאו הכי.
והנה, ביו"ט גם בלאו שמחה יש ללבוש בגדי שבת, ולכך משום שמחה צריך שיהיו בגדי יו"ט יפים משל שבת.
אבל בחוה"מ אי"צ ללבוש בגדי שבת, ואי לאו משום שמחה, היה לובש בגדים של חול, ולכך סגי ללבוש ה'קטא של שבת'.

 

[הצעיר שבחבורה]

גם לענ''ד היה נראה ליישב כן דלעני''ז שפיר חשיב כיו''ט
אך יש להעיר ע''ז מלשון הבה''ג שפירש הגמ' הנ''ל דמגילה בזה"ל
רבא בריה דרבה אמר הספד ותענית קבילו עלייהו, מלאכה לא קבילו עלייהו, דמעיקרא כתיב שמחה ומשתה ויום טוב ולבסוף כתיב ימי משתה ושמחה ואילו יום טוב לא כתיב, וכיון דיום טוב לא קבילו עלייהו מלאכה לא קבילו עלייהו

היינו קדושת יו"ט, אך לא שמחת יו"ט.