באמת במהרי"ל, וכן העתיקו בדרכי משה לא הוזכר אלא בגדי שבת, וצ"ע.כתב ברמ"א תרצה ב משמיה דהמהרי"ל שנכון ללבוש בפורים בגדי שבת ויו"ט.
וצ"ע מהגמ' במגילה ה: מבואר דיו"ט לא קבילו ישראל עליהו אף שמרדכי ביקש שיקבעו כיום טוב.
יודע אני. אבל לאו דוקא.באמת במהרי"ל, וכן העתיקו בדרכי משה לא הוזכר אלא בגדי שבת, וצ"ע.
מאי האי? וטעמא מאי?יודע אני. אבל לאו דוקא.
אם לא קבילו ישראל עליהו כיום טוב אף שמרדכי ביקש שיקבעו כיום טוב כ"ש שלא כשבתמאי האי? וטעמא מאי?
שם מיירי לענין איסור מלאכה, ואין זה ענין לבגדי שבת ויו"ט שהם משום שמחה, ושמחה שפיר קבילו עלייהו.כתב ברמ"א תרצה ב משמיה דהמהרי"ל שנכון ללבוש בפורים בגדי שבת ויו"ט.
וצ"ע מהגמ' במגילה ה: מבואר דיו"ט לא קבילו ישראל עליהו אף שמרדכי ביקש שיקבעו כיום טוב.
גם לענ''ד היה נראה ליישב כן דלעני''ז שפיר חשיב כיו''טשם מיירי לענין איסור מלאכה, ואין זה ענין לבגדי שבת ויו"ט שהם משום שמחה, ושמחה שפיר קבילו עלייהו.
ומ"מ אפילו חוה"מ ראוי להדרו בבגדי שבת, ולכן אף שיו"ט לא קבלו עלייהו שייך בו בגדי שבת.גם לענ''ד היה נראה ליישב כן דלעני''ז שפיר חשיב כיו''ט
אך יש להעיר ע''ז מלשון הבה''ג שפירש הגמ' הנ''ל דמגילה בזה"ל
רבא בריה דרבה אמר הספד ותענית קבילו עלייהו, מלאכה לא קבילו עלייהו, דמעיקרא כתיב שמחה ומשתה ויום טוב ולבסוף כתיב ימי משתה ושמחה ואילו יום טוב לא כתיב, וכיון דיום טוב לא קבילו עלייהו מלאכה לא קבילו עלייהו
בגדי שבת שייך אבל קשה מבגדי יו''ט וכמו שכתבו למעלהומ"מ אפילו חוה"מ ראוי להדרו בבגדי שבת, ולכן אף שיו"ט לא קבלו עלייהו שייך בו בגדי שבת.
בחוה"מ זכור לי שיש ילפותא מקרא קודש.ומ"מ אפילו חוה"מ ראוי להדרו בבגדי שבת, ולכן אף שיו"ט לא קבלו עלייהו שייך בו בגדי שבת.
הא קמן דמשום שמחה הוא, ולא מחמת שם יו"ט [אף דלהט"ז חוה"מ נמי נקרא יו"ט].בחוה"מ זכור לי שיש ילפותא מקרא קודש.
שוב מצאתי.
משנה ברורה סימן תקל ס"ק א
גם חייב לכבד חוה"מ במאכל ובמשתה וכסות נקיה שלא ינהג בהן מנהג חול. ומהרי"ל לבש הקט"א של שבת. ועיין לעיל סימן תקכ"ט ס"ב ובמ"ב שם דמצות ושמחת בחגיך וגומר קאי גם על חוה"מ ומבואר שם כיצד משמחן וכתבו האחרונים דאף דמוכח בסימן קפ"ח ס"ז דאינו מחוייב לאכול פת דוקא בחוה"מ ורק דאסור להתענות מ"מ לכתחלה מצוה לקבוע סעודה על הפת אחת בלילה ואחת ביום דכיון דמצוה לכבדו באכילה ושתיה ועיקר אכילה הוא לחם ע"כ.
ובשעה״צ שם סק״ד כתב דאין להחמיר כ״כ בענין כבוד יו״ט בחוה״מ להשוותו כיו״ט ממש וז״ל וע״כ נראה דאף לענין כסות נקיה אין מחוייב כיו״ט עצמו רק יותר מימי חול עכ״ל.
אמנם המג"א שם בריש הסימן הביא בשם התניא הקדמון (סי' נב) "חייב לכבדו במאכל ומשתה ובכסות כשאר יום טוב". ובפמ"ג א"א שם סק"א העיר שהרי בסי' תקכט במג"א סק"ד כתב שהסיבה שבגדי יו"ט צריכים להיות יותר יפים מבגדי שבת הוא משום שמחה, והרי גם בחוה"מ שייך שמחה, ולכן כתב שצריך לגרוס שהמהרי"ל לבש בגדי יו"ט עיי"ש.
ושמעתי משמי' דהגרנ"ק זללה"ה ליישב דמדין שמחה, יש ללבוש בגדים, יותר ממה שהיה לובש בלאו הכי.אמנם המג"א שם בריש הסימן הביא בשם התניא הקדמון (סי' נב) "חייב לכבדו במאכל ומשתה ובכסות כשאר יום טוב". ובפמ"ג א"א שם סק"א העיר שהרי בסי' תקכט במג"א סק"ד כתב שהסיבה שבגדי יו"ט צריכים להיות יותר יפים מבגדי שבת הוא משום שמחה, והרי גם בחוה"מ שייך שמחה, ולכן כתב שצריך לגרוס שהמהרי"ל לבש בגדי יו"ט עיי"ש.
היינו קדושת יו"ט, אך לא שמחת יו"ט.גם לענ''ד היה נראה ליישב כן דלעני''ז שפיר חשיב כיו''ט
אך יש להעיר ע''ז מלשון הבה''ג שפירש הגמ' הנ''ל דמגילה בזה"ל
רבא בריה דרבה אמר הספד ותענית קבילו עלייהו, מלאכה לא קבילו עלייהו, דמעיקרא כתיב שמחה ומשתה ויום טוב ולבסוף כתיב ימי משתה ושמחה ואילו יום טוב לא כתיב, וכיון דיום טוב לא קבילו עלייהו מלאכה לא קבילו עלייהו