יום טוב

שיקבל שבת מפלג המנחה ויאכל סעודת שבת ואז ההכנה היא בעצם ליו"ט

לכאו' הייתי אומר דאין איסור כיון דמותר לבשל ביו"ט, וגם אין כ"כ חשש שיגיה. ומ"מ רציתי לידע אם יש בזה נדנוד איסור (השאלה היא הן למי שקורא בהם לבשל ליו"ט, הן למי שרק מעוניין לקרוא בהן)

להלכה נפסק שצריך לייחד בגד מיוחד ליום טוב. וגם בחוה"מ כתב בשער הציון. מה הפשט שהרבה אנשים לא לובשים בגד מיוחד, ועוד צוחקים על מי שלובש פראק ומקיים את ההלכה בהידור? פתחתי סקר רק לחוגים שלובשים פראק (ולכן משתתף חסיד שלא יצביע לסקר לא כי זה לא מיועד עבורו)

סיגריה חשמלית ביו"ט מטעם מה אסור?

ביאור הגר"א אורח חיים סימן קלא סעיף ו ולא בט"ו בשבט. שהוא ר"ה לאילנות וכמו כל ד' ר"ה שהן י"ט:

זה חג זה מועד וזה לא יום טוב

נסתפק הגרד"ל שליט"א בדין קנאין פוגעין בו, אם מותר להורגו ביום טוב, דהוצאת נשמה מתוך שהותרה לצורך הותרה נמי שלא לצורך, או"ד דהוי כמו עונש ואין עונשין ביום טוב, ואי"ז מצווה דיומא, עכ"ד. והנה היה מקום לדמות לנידון כיסוי הדם, שהשער המלך נוקט שכיון שיתכן שעד הלילה ייבלע באדמה, נחשב צורך היום. ובעיקר...

היאך ביו"ט דשמח"ת בנו בישיבת פוניבז' פרענצ'ס' ע"י גוי?

תמיד ידעתי שהקבלת פני רבו נגזרה מהלכה נפוצה (או משווקת) "חייב אדם להקביל פני רבו ברגל". זה גם נלמד מפסוקים. אני לא יודע איך היה נראה הקבלת בדורות הקודמים כי אני צעיר מדי ולכן אני לא יתרפק על זכרונות העבר. אני מכיר הקבלת פני רבו בעשרות שנים האחרונות. יפה נהדר טוב ומרומם. בדורנו, כלומר בשנים...

ידוע מה שדנו האחרונים בגדר שכירות ושאלה, אם יש לשוכר ולשואל קנין פירות, או שאין להם כי אם שעבוד על המשכיר להשתמש בשלו. ובקובץ הערות סי' נ"ג הביא שנחלקו בזה תוס' והרמב"ן, דלשי' התוס' אין לשוכר כי אם שעבוד על המשכיר להשתמש בשלו, ולשי' הרמב"ן יש לשוכר קנין פירות בדבר המושכר, ושפיר נחשב שמשתמש בשלו...

הנה ידועים דברי הגמרא בביצה (יד:) לגבי ברירה ביום טוב שב"ה מתירים לברור כדרכו. דהיינו, פסולת מתוך אוכל. ובגמ', אמר רשב"ג, במה דברים אמורים, באוכל מרובה על הפסולת אבל בפסולת מרובה על האוכל בורר ד"ה בורר האוכל מן הפסולת. שואלת הגמ', פסולת מתוך אוכל מי איכא מאן דשרי? עונה הגמ', בדנפיש טירחא וזוטר...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': לא תלין נבלתו על העץ כי קבור תקברנו ביום ההוא כי קללת אלקים תלוי (כא כג) בספר החינוך מצוה תקל"ז מבואר שהעשה של "קבור תקברנו" נוהג לא רק בתלוי, אלא בכל מתי ישראל, שמצוה לקוברם ביום מיתתם. והקשה בספר מלאכת יו"ט לבעל האמרי משה זצ"ל אות ס"א, דא"כ אמאי אמרינן בביצה ו. שמת...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': בביצה יט. איכא למ"ד דנדרים ונדבות אינן קרבים ביו"ט, ומ"מ שלמי שמחה וחגיגה בודאי קרבים, ואע"פ ששלמי שמחה אין המצוה בהקרבה אלא באכילה, מ"מ דוחה יו"ט, והא דנדרים ונדבות אינם קרבים ביו"ט היינו כאשר יש לו די שלמים לאכילה ורוצה להקריב שלא לצורך אכילה של שמחה, כ"כ התוס' בחגיגה ז...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': והיית אך שמח (טז טו) בפסחים עא. ממעטינן ליל יום טוב ראשון מחיוב שמחה, מדכתיב "אך" שמח. ובטעם הדבר איכא למ"ד שם דזהו משום דבשלמי שמחה בעינן זביחה בשעת שמחה, היינו ששחיטתן תהיה ביו"ט עצמו ולא מערב יו"ט, וממילא בליל יו"ט ראשון אין לו במה ישמח, משום דבלילה אין מקריבין קרבנות...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': כל הבכור אשר יולד בבקרך ובצאנך הזכר תקדיש לה' אלקיך (טו יט) בנדרים יג. מנין לנולד בכור בתוך ביתו שמצוה להקדישו, שנאמר הזכר תקדיש. ובחרדים פרק ד' מצות עשה י"ח, כתב דאסור להקדיש בכור בשבת ויו"ט, כמו שאסור להקדיש שאר קדשים. והקשה הרב יהודה בריז שליט"א, דהנה בביצה כו: מבואר...

וַיְהִי כַאֲשֶׁר תַּמּוּ וכו' לָמוּת מִקֶּרֶב הָעָם מקרב אותיות מקבר, שתמו למות מקבר העם שעשו לעצמם (פתיחתא למדרש איכה פתיחה ל"ג מובא ברש"י ותוס' תענית ל:), והמתינו עד ליל חמשה עשר באב שתמו ושלמו ימי הלבנה, וזהו ויהי כאשר תמו. ויש לומר שזהו יתמו חטאים מן הארץ ורשעים עוד אינם ברכו נפשי את ה'...

אחת התמונות המוכרות בערב שבת: אדם עומד, מחזיק כוס יין לקידוש ומכריז: "יום השישי וכו'...". אבל האם שאלנו את עצמנו - למה יש המקדשים עם כוס עם רגל ויש כאלו בלי רגל? בחסידות ובקבלה מקדשים על כוס דווקא בלי רגל והיא מונחת בתוך יד ימין אשר יוצרת כמעין כלי קיבול וחמש האצבעות של יד ימין מקיפות את הכוס...

בביצה (כא, ב) מבואר שאסור להזמין גוי ביום טוב, שמא ירבה בשבילו, ובפשוטו ה"ה מומר, כי כתב המשנ"ב שאסור לבשל בשביל מומר. ומובא בשם הגריש"א שיש עצה, שישבע שלא ירבה לו, וכשיש גם איסור שבועה - אין את הגזירה. ויש להוסיף שאמנם שבועה לא חלה על דבר מצווה - י"א שלאיסור זה כן חל, ואכן כאן לא צריך לזה...

איזה דבר אסור בשבת מדאו' וביו"ט מותר (עכ"פ מדאו', לא אוכל נפש ולא מתוך)? (לדעה אחת)

לא כל כך מבין איך ניתן להגדיר את העישון כאינו שווה לכל נפש, איני יודע כמה אחוזים בדיוק מעשנים היום בעולם, אבל ודאי מדובר על למעלה ממיליארד (!!!) עי’ ביאור הלכה סימן תקיא סעיף ד ד”ה אין עושין, שהביא דעות הפוסקים בזה ושהכרעת הפוסקים נוטה להקל, ואף בזמנינו כתבו מאחרוני זמנינו להתיר. כך דעת האגרות...