סדרת מאמרים בדין סמיכת גאולה לתפילה - חלק ב' 'האם גם בשבת צריך לסמוך'

האור זרוע בהלכות קריאת שמע סימן י"ד כתב וז"ל:

"מצאתי בשם רבינו תם זצ"ל דבשבת אין לחוש לסמוך גאולה לתפילה הואיל דנפקא לן מהאי קרא דיענך ה' ביום צרה ושבת לאו יום צרה".

היינו שכיוון שהירושלמי כתב שנלמד דין זה מתהילים כמו שהבאנו בחלק הקודם מדברי רש"י בברכות וז"ל:

"וסמיכת גאולה לתפלה רמזה דוד בספר תהלים דכתיב ה' צורי וגואלי (תהלים י"ט) וסמיך ליה יענך ה' ביום צרה (שם כ')".

ומכיוון שהלימוד הוא מיענך ביום צרה, ושבת אינה יום צרה – לכן אמר רבינו תם שבשבת אין לחוש לסמוך גאולה לתפילה.

וההגהות אשר"י סימן י' הביא את דברי האור זרוע.

וכן כתב הכלבו בסימן ל"ה וז"ל:

"ואין להקפיד בשבת בסמיכת גאולה לתפילה לפי שאין צרה בשבת".

אבל האור זרוע עצמו בשבת סימן מ"ב סעיף ח' כתב שכן לסמוך גאולה לתפילה בשבת, וז"ל:

"אחר שגומרים מזמורים וקריאת שמע וברכותיה מתפללים תפילת לחש וסומכים גאולה לתפילה - אף על פי שבשבת אין צריך לסמוך גאולה לתפילה כדפירש ר"ת משום דילפינן לה בירושלמי מיענך ה' ביום צרה ושבת לאו יום צרה הוא".

והמהרש"ל על הטור אורח חיים סימן קי"א מקשה קושיא עצומה, וז"ל:

"וסמיך ליה יענך ה' וגו'. ותימה מאי צריך לסמיכת יענך ה' וגו' שהוא במזמור אחר, וגם קרא דלמנצח מפסיק בנתיים - תיפוק ליה מהאי קרא גופיה דכתיב יהיו לרצון אמרי פי והגיון ליבי לפניך דהיינו תפילה, כדאיתא בברכות בפרק קמא דף ט'. ועוד קשה, מניין דיענך ה' תפילה היא הא אינו אלא ברכה בעלמא. ונראה בעיני, דעיקר חיובא מהאי סמיכה דיענך וגו' משום שהבטיח דוד עליו השלום שיהא ניצול כל היום מצרה כדאיתא בפרק קמא דברכות דף ט' ע"ב, וזולת האי קרא אין ראיה לחייבו בסמיכה וק"ל. ומהאי טעמא פסק האור זרוע דבשבת אין צריך - משום דעיקר חיובא משום כדי שינצל מכל צרה ושבת לאו יום צרה. אבל אנו לא נוהגין כן וגם שאר פוסקים לא חלקו".

דהיינו שהמהרש"ל מקשה מדוע לומדים מיענך ה', הרי באותו פסוק גם כתוב תפילה ואם כן אפשר ללמוד משם וממילא גם בשבת נתחייב.

ומתרץ, שמשום הא גופא לומדים משם – כדי לפטרו בשבת, כי כל ענין הסמיכה הוא כדי שינצל מצרות כל היום, ובשבת לא צריך.

והפרישה שם מקשה עליו, שאם כן התפילה קודם הגאולה, וז"ל:

"ונראה לי דבלאו הכי לא קשה מידי, דליכא למילף מידי מהאי קרא דיהיו לרצון וגו' - דאם כן, היה לו להקדים בקרא לשון גאולה ואחר כך לכתוב תפילה".

והב"ח שם מתרץ, וז"ל:

"מיהו אין זה כל כך קשה דאינו אלא רמז ואסמכתא בעלמא".

מכל מקום, עד עתה ראינו דעת הסוברים שבשבת אין צריך לסמוך גאולה לתפילה.

אמנם הבית יוסף על הטור שם כותב, וז"ל:

"וכתוב בהגהות אשר"י פרק קמא דברכות דבשבת אין צריך לסמוך גאולה לתפילה הואיל דנפקא לן מיענך ה' ביום צרה דכתיב בתריה דיהיו לרצון אמרי פי, ובשבת לאו יום צרה הוא. ע"כ. ואין דבריו נראין, דההוא קרא סמך בעלמא, ובלאו ההוא קרא צריך לסמוך גאולה לתפילה. ועוד דתפילת שבת במקום תפילת חול דענייה בעת צרה היא".

היינו שלבית יוסף ס"ל, שאף בשבת בעינן לסמוך גאולה לתפילה, והרמז מתהילים אינו אלא אסמכתא, וכן משמע שזה דעת הב"ח שהבאנו לעיל.

והדרכי משה פסק, וז"ל:

"ולענין מעשה נראה לי דודאי להפסיק בשבת בדברים בטלים או כדומה לזה אסור כדברי הב"י אבל בדברים הצריכים יש לסמוך אדברי אור זרוע".

ואמנם הפרי מגדים (על השו"ע סימן קי"א במשבצות זהב סעיף ג') פוסק שבשבת מותר להתעטף בטלית בין גאולה לתפילה, וז"ל:

"לפי זה בשבת מניח טלית לכולי עלמא בין גאולה לתפילה".

וכן פוסק הפרי מגדים שאם הגיע להתפלל ומצא ציבור שעומדים לפני שמונה עשרה, יתפלל עמהם ולא יחוש לסמוך גאולה לתפילה.

אמנם הרעק"א בגיליון השאיר זה בצ"ע – וז"ל:

"לענ"ד, בשבת שחרית יש לומר גם כן כהאי גוונא יתפלל עם הציבור ואחר כך יקרא קריאת שמע, כיון דבשבת אין חיוב כלל לסמוך גאולה לתפילה עיין בסעיף א' בהגה, וצ"ע לדינא".

והאליה רבה פוסק שמותר להפסיק אף לקדיש וברכו, וז"ל:

"ונראה דה"ה דמותר לענות קדיש וקדושה וברכו".

במאמר הבא נבאר דין סמיכת גאולה לתפילה ביו"ט.
מצו"ב קישור למאמר הקודם בסדרה:

סדרת מאמרים - בדין סמיכת גאולה לתפילה - חלק א' 'מקור הדין וטעמו' | פורום אוצר התורה

פורום אוצר התורה - בית מדרש לכל מקצועות התורה.

forum-otzar-hatorah.co.il