סדרת מאמרים בדין סמיכת גאולה לתפילה - חלק ג' 'האם גם ביום טוב אין צריך לסמוך'

כתוב בספר מנהגי המהרי"ל במנהגי ראש השנה אות ב' וז"ל:

"ושאל הר"ר זעלמלין מאירפורט ז"ל את פי מהר"י סג"ל לפי מדרש דבתו' דברכות דיליף מצורי וגואלי וסמיך ליה יענך ה' ביום צרה, ביום טוב נמי ליכא צרה. והשיב לו דבאשר"י משמע דבעי לסמוך גם ביום טוב, גבי משיב הרוח דאין לש"צ לקודמו בין גאולה לתפילה. והטעם דאין סומכים ידוע ללבעלי קבלה ושייך דוקא בשבת ולא ביו"ט, או שמא דווקא שבת ליכא צרה דלא ירד בו מן למ"ד משא"כ ביום טוב למ"ד. מיהו אך דאשר"י אין כל כך ראיה דשמא אית ליה דנמי בשבת יש לסמוך לפי מה שבמדרש משל לעבד שהפליג בשער המלך".

השואל שאל, שלכאורה כפי שנתבאר במאמר הקודם שבשבת יש סוברים שכיוון שאינו יום צרה אין צריך לסמוך גאולה לתפילה, אם כן גם יום טוב אינו יום צרה ולכאורה אין צורך לסמוך גאולה לתפילה.

והשיב לו מהרי"ל, שכן צריך לסמוך – או משום שיש טעם על פי הסוד מדוע אין צריך לסמוך בשבת וזה אינו שייך ביום טוב, או משום שרק בשבת שלא ירד מן אינו יום צרה מה שאין כן ביום טוב שיש סוברים שכן ירד מן – כן נחשב יום צרה וצריך לסמוך.

ומוסיף המהר"ל שמכל מקום המשל שמביא הירושלמי והבאנו אותו בחלק א' מרש"י שייך גם בשבת וגם ביום טוב.

וז"ל הירושלמי:

"מי שאינו סומך גאולה לתפלה למה הוא דומה לאוהבו של מלך שבא ודפק על פתחו של מלך יצא המלך ומצאו שהפליג אף הוא הפליג אלא יהיה אדם מקרב להקב"ה אליו ומרצהו בתשבחות וקלוסין של יציאת מצרים והוא מתקרב אליו ובעודו קרוב אליו יש לו לתבוע צרכיו".

ואם כן זה שייך גם בשבת ויו"ט, וממילא גם אז יש לסמוך גאולה לתפילה.

מכל מקום, חזינן שדעת המהר"ל שאף ביום טוב יש לסמוך גאולה לתפילה.

והדרכי משה כותב בסימן קי"א סעיף א' וז"ל:

"וכן משמע במהרי"ל הלכות י"ט הל' ראש השנה לז: וכתב שם ובי"ט צריך למיסמך לכולי עלמא ונראה הטעם הואיל ואותו היום של י"ט בשאר פעמים הוא יום צרה סומכין אף בי"ט לאפוקי שבת לעולם אינו יום צרה".

היינו שמבאר, שכיוון שיום טוב אינו חל ביום קבוע, אם כן כשאין חל באותו יום יום טוב כן הוי יום צרה, ולכן אף אם חל בו יום טוב יש לסמוך גאולה לתפילה, משא"כ שבת שחל תמיד ביום קבוע.

ואילו ברמ"א שם הוא כותב טעם אחר, וז"ל:

"פירוש דטעמא דבעינן למיסמך גאולה לתפילה משום דכתיב יענך ה' ביום צרה וסמיך ליה יהיו לרצון אמרי פי ושבת לאו זמן צרה ולעניות דעתי נראה דמה שאין כן ביום טוב הוא משום שהם ימי הדין כדתנן במשנה ב' פרק קמא דראש השנה בפסח על התבואה וכו'".

היינו משום שהם ימי דין, לכן נקראים ימי צרה.

ובלבוש מביא טעם אחר, וז"ל:

"ואין להקשות אם כן יום טוב נמי דהא לאו יום צרה הוא, דיש לומר דעיקר גאולה זו מיוסדת על גאולת מצרים כמו שיש בה בפירוש ממצרים גאלתנו וכו', ובמצרים היו כל הימים ימי צרה חוץ משבת, שגם במצרים לא היו עובדים עבודת פרך בשבת, כמו שייסדו ז"ל בתפילת ישמח משה וכו' עי"ש לקמן סימן רפ"א".

היינו שכיוון שהגאולה שצריך לסמוך לתפילה היא בעיקר גאולת מצרים, ובמצרים היו הימים של יום טוב ימי צרה – ודלא כשבת, ולכן אף לסוברים שבשבת אין צריך לסמוך ביום טוב כן צריך.

ולענין מעשה מסיק הלבוש שטוב לסמוך אף בשבת ויו"ט, וז"ל:

"מ"מ יש להחמיר גם בשבת לסומכה, דהחבור והדיבוק לעולם טוב הוא לישראל, דהא גם לירושלמי איסור אין בו".

וכן מוכיח הפרי חדש מהרא"ש וז"ל:

"ובירושלמי פ"ק דתעניות אהא דתנן העובר לפני התיבה ביו"ט האחרון של חג האחרון מזכיר פרכינן ויזכיר בשחרית, ומשני אסור ליחיד להזכיר עד שיזכיר ש"ץ פי' שיאמר קודם תפילת מוסף בקול רם משיב הרוח ומוריד הגשם, והאי א"א בבוקר לפי שאין יכול להפסיק בין גאולה לתפילה כן פירש הרא"ש ז"ל פ"ק דתעניות ומתוך פירושו אנו למדין שאפילו ביו"ט צריך לסמוך גאולה לתפילה אלא שאינו מחוור וכמ"ש בסי' קי"ד בס"ד".

מכל מה שהבאנו יוצא שביום טוב יש לסמוך גאולה לתפילה, וכן בשבת, אלא שבשבת אפשר לסמוך על האור זרוע במקום צורך.

מצו"ב קישור למאמר הקודם:

סדרת מאמרים - בדין סמיכת גאולה לתפילה - חלק ב' 'האם גם בשבת צריך לסמוך' | פורום אוצר התורה

פורום אוצר התורה - בית מדרש לכל מקצועות התורה.

forum-otzar-hatorah.co.il