מאמר הלכתי בענין בי"ה שמ"ו בראש עמוד

בס"ד
​

בענין בי"ה שמ"ו בראש עמוד ובו י"א סעיפים

חידה בענין בי"ה שמו

יודוך בראשית,
ויש אומרים יהודה.
ונעלמה השישית,
ויש אומרים ואעידה.
​

מהו הטעם הפנימי לבי"ה שמ"ו/ האם כל הפוסקים הסכימו לכך/ איזה בעיות יכולות להיווצר מחמת זה/ מי הוא הסופר שהתחיל לעשות וו"י העמודים/ מהו הוי"ו של בי"ה שמ"ו

א] בי"ה שמ"ו צריך להיות בראש הדף. בי"ת בראשית (בראשית א, א). יו"ד יהודה אתה יודוך (שם מט, ח). ה"א הבאים אחריהם בים (שמות יד, כח). שי"ן שמר לך (שם לד, יא). מ"ם מה טובו אהליך (במדבר כד, ה). וי"ו ואעידה בם את השמים (דברים לא, כח), על שם כי ביה ה' צור עולמים (ישעיה כו, ד). [בעל הטורים ויחי]

ב] הבאים אחריהם בים. משפט ספר תורה להיות ששה בריש דפין, והסימן הוא בי"ה שמ"ו. ואלו הם בראשית, יהודה אתה יודוך, הבאים אחריהם, שמור ושמעת (דברים יב, כח), מוצא שפתיך (שם כג, כד), ואעידה בם. ויתכן לומר טעם בזה שהוא רמז לחדוש העולם שהקב"ה רוכב בערבות, כענין שכתוב סולו לרוכב בערבות ביה שמו (תהלים סח, ה), והסתכל איך השלים רמז הה"א של בי"ה בענין הים שהזכיר שם משה עזי וזמרת יה, וכו' ולפי מה שדרשו רז"ל (מנחות כט:) בהבראם בה' בראם, ד"א (בר"ר פרשה יב סי' ט) בזכות אברהם, תמצא האותיות השניות לאותיות בי"ה שמ"ו [1] שהם אברהם [2], ותוספת הוא"ו לבאר כי ו' קצוות של העולם נבראו בזכותו, והכתוב מעיד שנבנה העולם על מדת החסד, שנאמר כי אמרתי עולם חסד יבנה (תהלים פט, ג), וכתיב חסד לאברהם (מיכה ז, ב). [רבינו בחיי בשלח, וילך]

ג] אמנם מה שנהגו הסופרים להוסיף על אלו ולעשות בי"ה שמ"ו בראש הדפין הן ב' דבראשית, י' יודוך אחיך [3], ה' הבאים כבעמוד [4], ש' שמר לך, ויש עושים ש' שופטים ושוטרים, מ' מה טובו אוהליך, ו' דואעידה כבעמוד [4], וחתרתי וחפשתי אחר הדבר בספרי הגאונים ובקשתיו ולא מצאתיו בדברי הגאון, ולפי פרשיות פתוחות וסתומות שבספר זה א"א לעשות כן, וכל ס"ת העשוי כן פסול, שהרי פרשה דיהודה אתה יודוך פתוחה, וא"כ א"א להיות יודוך דבראש הדף אלא א"כ שלא היה כתוב בשיטה תחתונה אלא ב' תיבות שהם יהודה אתה שהם ח' אותיות, ולא יתכן לעשות כן [5], וכן ש' דשופטים א"א לעשות בראש שיטה שהרי פרשה סתומה היא. [הגהות מיימוניות פ"ז מהלכות ס"ת ה"י אות ט' וכן בהגהות הר"ף על הסמ"ק סי' קנ"ה]

ד] המגילה אינה צריכה להיות ווי העמודים, ואפי' ספר תורה אין צריך להיות כך, וסופר אחד [6] עשה מעצמו כך ונהגו העולם אחריו כך, ואדרבא אלו יהיה שום ספר תורה לכתוב יש להזהר שלא יהא שום עמוד מתחיל בוא"ו [7] כי אם וא"ו של בי"ה שמ"ו [8] וא"ו של ואעידה בם, ושלא יהא שום עמוד מתחיל באלו האותיות כדי שיהא היכר לאלו האותיות, ואי איישר חילי אבטליניה לאותו מנהג של ווי העמודים כי כמה פעמים בא לידי קלקול גדול שמקטינים האותיות ומרחיבין אותם אשר לא כדת כדי שיבוא הוא"ו בראש העמוד. [תשב"ץ לרבינו שמשון בר צדוק אות קפ"א]

ה] מיהו יש ליישב מנהג הסופר דווי העמודים דפי' התם מי שלא עשה ווי העמודים בדיעבד כשר, ובי"ה שמ"ו בדיעבד פסול. [הגהות מרבינו פרץ על התשב"ץ אות ג]

ו] והביאך לידי שאלה זו, כי ראית בס"ת כתוב כהוגן, שכתוב בו ג' תיבות שלמות בין הדפין כדי שיכתוב מוצא שפתך תשמור (דברים כג, כד) בראש הדף לפי המקובל ביד הסופרים לכתוב ביה שמו בראש הדף וכו' ומ"מ יותר טוב היה אצלם שיכתוב מוצא שפתיך באמצע הדף, ולא יזרוק תיבות בין הדפין שזה נזכר בתלמוד, וכתיבת ביה שמו בראש הדף לא נזכר בתלמוד, וגם הרמב"ם ז"ל לא כתבו כלל, אע"פ שכתב (פ"ז מהלכות ס"ת ה"י) הבאים ואעידה שלא נזכר בתלמוד, וכן בספר יורה דעה [9] לא כתבו, אע"פ שראיתי לר' פרץ ז"ל בספר הגהותיו שעשה על ספר תשב"ץ [10] שכתב דביה שמו צריכין ראש שיטה, ואפילו בדיעבד מפסיל ס"ת בהכי, לא נראו דבריו כלל, דמנא ליה לרב ז"ל למימר הכי, ואין כן דעת הראשונים [11] ולא אחרונים ז"ל. [תשב"ץ לרבינו שמעון בר צמח ח"א סי' קע"ו]

ז] ויש תיבות שנהגו מפי המסורות הקדומות להיות בראש הדף, והם ששה, סימנם בי"ה שמ"ו, והם הבי"ת של בראשית, ויו"ד יהודה אתה יודוך אחיך, ויש אומרים בו יו"ד דיששכר חמור גרם, ה"א דהבאים אחריהם, השי"ן דשני השעירים בפרשת אחרי מות, ויש אומרים שמור ושמעת שבפרשת ראה אנכי, מ"ם מה טובו אהליך יעקב, ויש אומרים מוצא שפתיך תשמור שבפרשת כי תצא, הוא"ו של ואעידה בם. עד כאן מספר המאירי ז"ל. [הגהות מוהר"א אזולאי על הלבוש]

ח] יו"ד יודוך אחיך. כן הוא בהגהות מיימוניות, וכתב כיון דיהודה אתה הוא פרשה פתוחה יהיה בהכרח שהשיטה אחרונה בעמוד שלפניו יתחיל יהודה ויהיה כל השיטה של ב' התיבות יהודה אתה ויתחיל בראש העמוד יודוך עיי"ש, אולם הטור [12] כתב יו"ד של יהודה בראש השיטה וכן הוא במנחת שי וכן מנהג סופרים. [הגהות רעק"א לש"ך יו"ד סי' רע"ג סעיף ו' ס"ק ה']

ט] והלא אין דבר זה מוסכם שמה טובו הוא בכלל סימן של בי"ה שמ"ו והלא בתשובת הרשב"ץ חלק א' סי' קע"ו מבואר שהמ"ם של בי"ה שמ"ו הוא מוצא שפתיך תשמור. וכן נלע"ד מוכח לדעת הסוברים שהשי"ן היא שופטים ושוטרים א"כ למה הקדימו בסימן זה שופטים למה טובו והלא מה טובו קדים וכי בשביל הסי' בי"ה שמ"ו הקדימו המאוחר, אבל אם המ"ם הוא מוצא שפתיך, הוא כסדרן [13]. [נודע ביהודה יו"ד מהדו"ק סי' ע"ז]

י] ויש מי שכתב שני [14] השעירים גורלות בפ' אחרי (ויקרא טז, ח) בכל ספרי ספרד הוא בראש הדף וכתוב בגליוניהם כי זו הוא סי' של בי"ה שמ"ו. [משנת אברהם סי' כ"ה סעי' ה' בשם תורה אור, ועוד]

יא] ומעתה תתבונן מה שנמסר שני השעירים גורלות בראש עמוד, כי ע"י מצות הגורל מתעורר למעלה ראשית הגילוי של האותיות, כמו"ש הקדוש מהרד"ב זצוק"ל בראשית ברא אלקים א"ת, היינו האותיות ושם ישראל עלו במחשבה, הבן. [בני יששכר תשרי מאמר ו' אות י"ג]
​

לסיכום
​

משפט ספר תורה להיות בו בראש הדף ובראש השיטה ששה אותיות שסימנם בי"ה שמ"ו, על שם כי ביה ה' צור עולמים, וכענין שכתוב סולו לרוכב בערבות ביה שמו. יש אומרים שמעכב בדיעבד, ויש אומרים שאינו אלא לכתחילה, וודאי שאין צריך להוציא ס"ת אחר אם נמצא בזה טעות. (ובשאר העמודים נהגו שכולם יתחילו באות ו', בסוד ווי העמודים).

ואלו הן: בי"ת של בראשית ברא, יו"ד של יודוך אחיך, ויש אומרים יו"ד של יהודה אתה, ויש אומרים יו"ד של ימוך אחיך, ויש אומרים יו"ד של יששכר חמור גרם, ואם שכח, יכתוב יו"ד של יהי דן, ה"א של הבאים אחריהם בים, שי"ן של שמר לך, ויש אומרים של שמור ושמעת, ויש אומרים של שופטים ושוטרים, ויש אומרים של שני השעירים גורלות, מ"ם של מה טובו, ויש אומרים של מוצא שפתיך, וי"ו של ואעידה, ויש אומרים וי"ו אחר בנוסף לואעידה, ולא ידוע מהו.

לשיטת בעה"ט: שתי אותיות הם בחומש בראשית (בראשית ברא, יהודה אתה), ושתי אותיות בחומש שמות (הבאים אחריהם, שמר לך), אות אחת בחומש במדבר (מה טובו), ואות אחת בחומש דברים (ואעידה בם). ובחומש ויקרא אין שום אות. לשיטת רבינו בחיי: ב' אותיות בחומש בראשית (בראשית ברא, יהודה אתה), אות א' בחומש שמות (הבאים אחריהם), וג' אותיות בחומש דברים (שמור ושמעת, מוצא שפתיך, ואעידה בם). ובחומש ויקרא ובמדבר אין שום אות. ולמנהגינו: ב' אותיות בחומש בראשית (בראשית ברא, יהודה אתה), אות א' בחומש שמות (הבאים אחריהם), ואות א' בחומש ויקרא (שני השעירים), ואות א' בחומש במדבר (מה טובו) ואות א' בחומש דברים (ואעידה).​

---

שיטה דינוקא

[1] האותיות השניות לאותיות בי"ה שמ"ו. פי' ואעידה, הבאים, בראשית, יהודה, שמור, מוצא.

[2] שהם אברהם. ומטעם זה יותר נכון שיהיה יהודה בראש עמוד ולא יודוך כדי לרמז על אברהם. ועל דרך שכתב בספר בית אהרן-תורת הבית (סי' י' אות ז') שאם שכח לכתוב בראש העמוד י' של יהודה יכתוב במקומו י' של יהי דן, והוא משתי סיבות, אחד לפי שיהודה ודן הם אותו בחינה כמבואר בשל"ה וזאת הברכה, והסיבה השניה לפי שגם ביהי דן יש אות ה' לאחר אות י' כמו ביהודה שמרמז על אברהם כדברי רבינו בחיי. עוד כתב שלפי"ז אינו נכון שיטת הסוברים לכתוב ש' של שופטים בראש העמוד לפי שיהיה חסר מ' של אברהם, וצ"ל שהם סוברים שהאות מ' של ביה שמו הוא מה טובו והאות מ' גופו מצטרף לתיבת אברהם והאות ו' של שופטים הוא הרמז לו' קצוות ולא הו' של מוצא שפתיך עכ"ד, וקשה שלפי"ז הסימן של ביה שמו אינו לפי סדר הפרשיות כי הש' הוא שופטים בסדר דברים והמ' הוא מה טובו בסדר במדבר, וראה לקמן סעיף ט' בנודע ביהודה ובהערה.

[3] יודוך אחיך. הנה בספר תגין (מובא במחזור ויטרי) כתב: בי"ה שמ"ו ב' צריך להיות בראש הדף בראשית ב' שבו. ימוך אחיך, הי' שבו, הבאים אחריהם בה' שבו. שמור לך הש' שבו בכי תשא, מ' של מה טובו אהליך יעקב בבלק, וי"ו ואעידה בם באתם נצבים עכ"ל, לכאורה כל מי שעינים לו רואה שיש בזה כמה טעויות וכך צ"ל: בי"ה שמ"ו, בראשית צריך להיות בראש הדף ב' שבו, יודוך אחיך הי' שבו, הבאים אחריהם ה' שבו, שמר לך הש' שבו בכי תשא, מ' של מה טובו אהליך יעקב בבלק, וי"ו של ואעידה בם באתם נצבים (דהיינו בפ' וילך). כך נראה לי.

[4] כבעמוד. פי' שלבד ענין בי"ה שמ"ו, יש ענין לכתוב בראש שיטה תיבת הבאים שלפני שירת הים, ותיבת ואעידה שלפני שירת האזינו, כמבואר ברמב"ם, וזה גם כוונת הש"ך שהעתיק את הגהות מיימוני וכתב: הבאים אחריהם בפ' בשלח קודם השירה, ותמה עליו בהגהות צביון העמודים (שעל הגהות הר"ף שעל הסמ"ק) מה ראה על ככה לציין מקום המקרא בתורה עיי"ש, ולהנ"ל א"ש שהש"ך מבאר את כוונת הגהות מיימוני שכתב: כבעמוד. ודו"ק.

[5] ולא יתכן לעשות כן. הכוונה שהרי כל השיטות שבעמוד זה ארוכות הן כשאר כל עמודי הס"ת, וא"כ בשיטה מיוחדת דנימא שאין בה אלא ב' תיבות פשוט דבעינן שתהיה השיטה ארוכה כשאר השיטות ויצטרך ממילא לסדר כל אות ממנה ברוחב גדול באופן שתתמלא כל השיטה, וזה אין סברא שיהיה הדין לעשות לכתחילה בתיבה מסויימת אותיות רחבות ביותר. (הגהות צביון העמודים)

[6] וסופר אחד. הוא ר' ליאונטין ממילהוז"ן, כמובא בהגהות מיימוניות פ"ז מהלכות ס"ת ה"ט אות ז'.

[7] שלא יהא שום עמוד מתחיל בוא"ו. וכן כתב בהגהות מיימוניות הנ"ל: והנה כתבתי דברי אלה למורי רבינו והסכים על ידי, וז"ל אשר השיבני: וששאלת על ספר תורה בווי העמודים, ולא נכון בעיני, כמו שכתבת, ואינם לא מדברי תורה ולא מדברי סופרים, ואילו היה לי לכתוב ספר תורה הייתי נזהר שלא יהיה שום עמוד מתחיל בוי"ו חוץ מואעידה בם עכ"ל.

[8] וא"ו של בי"ה שמ"ו. הנה בהגהות המרדכי בסוף הלכות קטנות (יד:) כתב בשם הר"מ מרוטנבורג וז"ל: מה שנהגו הסופרים לכתוב ווי העמודים במגלה וספר תורה אי איישר חילי אבטליניה ואין להתחיל שום עמוד בוי"ו רק אותיות בי"ה שמ"ו וכן וי"ו של ואעידה בם. ודייק הש"ך מדבריו דוי"ו של בי"ה שמ"ו היא וי"ו אחרת חוץ מוי"ו של ואעידה בם, ובנוב"י יו"ד מהדו"ק סי' ע"ז תמה על דבריו וכתב: ולכן נראה לעניות דעתי שראוי להיות הגרסא: רק באותיות בי"ה שמ"ו וי"ו של ואעידה בם, ומלת וכן ט"ס. עכ"ל, והנה כל דברי התשב"ץ הנ"ל הם מרבו המהר"ם מרוטנבורג, א"כ מוכח להדיא כדברי הנוב"י שכוונת מהר"ם היה שלא יהא שום עמוד מתחיל בוא"ו כי אם וא"ו של בי"ה שמ"ו שהוא וא"ו של ואעידה בם.

[9] וכן בספר יורה דעה לא כתבו. כוונתו לטור, כי בזמן התשב"ץ שהיה בן דורו של בעל הטורים עדיין לא קראו לספריו טורים אלא ספר אורח חיים ספר יורה דעה וכו'.

[10] ספר תשב"ץ. לרבינו שמשון בר צדוק הנ"ל סעיף ד'.

[11] ואין כן דעת הראשונים. כמובא בסמ"ק מצוה קנ"ה: וכן באותיות בי"ה שמ"ו שצריכין להיות בראש הדף, אין קפידא בדבר בדיעבד.

[12] אולם הטור כתב. כוונתו לבעל הטורים הנ"ל בסעיף א אבל בטור יורה דעה לא הביאו, ראה לעיל הערה 9.

[13] אם המ"ם הוא מוצא שפתיך, הוא כסדרן. ובהגהות צביון העמודים על הגהות הר"ף כתב: אמנם הר"ף ז"ל כאן דהביא בשי"ן שתי הסברות או שמר לך או שופטים ושוטרים, ואפ"ה במ"ם הביא רק מה טובו, ע"כ דלא חש לחשבן כסדר דוקא, עכ"ל. ולדעתי יותר מסתבר כדעת הנוב"י, כי לא מסתבר לומר שלא חש הר"ף לסדר הפרשיות, אלא יותר מסתבר שלא חש לפרט באות מ"ם שיש עוד שיטה שאומרת מוצא שפתיך.

[14] שני השעירים. וצ"ל שהמ' של מה טובו מצטרף למ' של אברהם כנ"ל באות ב בהערה בשם תורת הבית, והו' של ואעידה הוא הרמז לו' קצוות.​