ידועה קושיא מפורסמת בעניין התשובה דהנה על כל לאו אשר יחטא האדם ישנו מצוות עשה של תשובה, א"כ נמצא דכל הלאווין שבתורה הוי כלאו הניתק לעשה ואמאי מי שעובר על לא תעשה לוקה הרי קיי"ל במכות יד: ופירש"י שם וז"ל דבא הכתוב ליתן עשה אחר לא תעשה לומר שאין לוקין עליו שנתק הכתוב את העשה להיות ענשו של לאו...
הנה בפ"ק דשבת שאלה הגמ', מאן תנא נתינת מים לדיו זוהי שרייתן, אמר רב יוסף רבי היא. ואביי אמר, אולי כל מה שנחלקו רבי ורב יוסי בר יהודה הוא רק בדבר שהוא בר גיבול אבל בדבר שאינו בר גיבול לא נחלקו. ולא איפשיטא.
ובפ"ב דשבת, איפליגו רבי ורבי יוסי בר יהודה לגבי נתינת מים למורסן שרבי אוסר ורבי יוסי בר...
ובסנהדרין (טז ב)
תנו רבנן מניין שמעמידין שופטים לישראל תלמוד לומר (דברים טז, יח) שופטים תתן שוטרים לישראל מניין תלמוד לומר שוטרים תתן שופטים לכל שבט ושבט מניין תלמוד לומר שופטים לשבטיך שוטרים לכל שבט ושבט מניין ת"ל שוטרים לשבטיך שופטים לכל עיר ועיר מניין ת"ל שופטים לשעריך שוטרים לכל עיר ועיר...
גדר מחיקת קו החיבור בין אותיות שם הקודש לתיבה אחרת
א. פתח דבר
בפרשתן (דברים י"ב, ג'-ד') שנינו: "ונתצתם את מזבחתם ושברתם את מצבתם ואשריהם תשרפון באש ופסילי אלהיהם תגדעון ואבדתם את שמם מן המקום ההוא: לא תעשון כן לה' א-להיכם". ומכאן דרשו חז"ל בגמרא במסכת מכות (כ"ב ע"א) דאסור למחוק שמו של הקדוש...
מקור אמירתו הוא מדברי הארחות חיים (לוניל) בחלק א – דין מאה ברכות, שכתב "וכתב ה"ר יהודה בר יקר טוב לומר עם הקרבנות פסוק זה ושחט אותו על ירך המזבח וכו' והוא בפרשת ואם מן הצאן קרבנו כדאמרינן בויקרא רבה אמר הקדוש ברוך הוא מעיד אני עליו שמים וארץ בין עכו"ם בין ישראל בין עבד בין אמה בשעה שהם קורין...
ומצאתי במלבי"ם (ביאור המלות ירמיהו ב ז)
"ארצי נחלתי". כ"מ שבאו נרדפים ארצי ונחלתי, או עמי ונחלתי, אצל ה', יציין בשם נחלה הקדושה שיש בו ודבוק השכינה וההשגחה התמידית והפוכו תועבה אשר יגעל נפשו בו, ובא על ע"א ואליל ומעשים מגונים אשר ירחקו את השכינה, משא"כ הטומאה לא תסיר את השכינה כמ"ש כי אני ה'...
בסידור עמודי שמים ליעב"ץ, נכתב קודם הקטע "שומר ישראל שמור שארית ישראל" וגו'
"ביום תענית אומרים זה"
וכן הוא בסידור הרש"ס
ובמעשה רב (אות נא) "ואין אומרים שומר ישראל כי אם בתענית ציבור"
וראה במקור חיים (חוו"י) בסימן קלא שכתב "מ"ש בת"צ שומר ישראל בשחרית" וכו'.
ובסידור הרב בעל התניא נדפס כל...
כותב הגר"א גינזבורג זללה"ה בספר מסילות חכמה ומוסר לימים הנוראים
"וכאשר נדקדק נראה שבקבלת מלכות דקריאת שמע גם כן נכללים שלשת יסודות האמונה שהם, חידוש העולם, השגחה, ותורה מן השמים".
ומאריך שם לבאר את הדברים, אעתיק מעט מדבריו
"ונמצא כי פרשה ראשונה שבקריאת שמע שהיא קבלת עול מלכות שמים, ענינה הוא...
חישב לעשות מצוה ונאנס – מעלה עליו הכתוב כאילו עשאה, האמנם ?!
בפרשתן (ח', א'): "כל המצוה", וברש"י: "כל המצוה - כפשוטו. ומדרש אגדה: אם התחלת במצוה גמור אותה, שאינה נקראת אלא על שם הגומרה, שנאמר (יהושע כ"ד, ל"ב): "ואת עצמות יוסף אשר העלו בני ישראל ממצרים קברו בשכם", והלא משה לבדו נתעסק בהם...
אחד מכללי השו"א נע, הוא הדומות, שבהיות שתי האותיות דומות זו לזו והראשונה מנוקדת בשו"א, ינוע השו"א.
ויש להסתפק באותיות 'כ' ו'ך' וכן שאר האותיות מעין זה, האם נחשבות הן כאות אחת לענין זה, וא"כ יהיה השו"א במילת יברכך וכיו"ב נע, או שמא כב' אותיות הן וינוח השו"א?
ומשכבר הימים שמעתי מאדם גדול אחד...
מקובל בפי כל, שאהרן הכהן נקבר ב'הר ההר', ואילו בפרשתנו מבואר שנקבר אהרן ב'מוסרה'.
וכבר תמה על זה רש"י "ועוד: "שָׁם מֵת אַהֲרֹן" - והלא בהר ההר מת? צא וחשוב ותמצא שמונה מסעות ממוסרה להר ההר?"
אמנם עיקר תמיהתו נסובה על מיתת אהרן, ולא על מקום קבורתו.
ומביא רש"י לבאר, והוא מדברי הירושלמי (יומא...
אודות לחמניות שנאפו עם חלב ונשכח לעשות בהם סימן כפי הדין ונאסרו באכילה (כמבואר ביו"ד סימן צ"ז) , ושוב נתערבו עם לחמניות כשרות באופן שאין ס' נגד הפת אבל יש ס' נגד החלב המעורב באותם לחמניות. ויש לעיין האם נאסרו כל הלחמניות באכילה כיוון דהוי כדבר שבמנין וכחתיכה הראויה להתכבד שלא בטלה ברוב ואת"ל שיש...
כבר האריכו המפרשים בביאור 'יראה' זו.
ובביאור התמיהה כיצד נאמר להם "כי אם ליראה"
ומביא המלבי"ם "הרי"א האריך בכאן, לחקור אם מדבר מיראת העונש או מיראת הרוממות, וכתב שאם כוונתו על יראת העונש ה"ז מדרגה קטנה ואם על יראת הרוממות לא יזכה לזה רק א' בדור עיין על דבריו"
ובאשכול סמוך נשאלה השאלה
מבאר...
אשמח לכל ביקורת הערה או דירוג
המשך פרק י"א – הברכה, הקללה ומעמד הר גריזים ועיבל
הבחירה בטוב (פסוקים כ"ו – ל"ב)
משה רבנו פותח את דבריו במילה "ראה" בלשון יחיד, ואז ממשיך במילה "לפניכם" בלשון רבים, משה מדבר כך כדי ללמד כל אדם ואדם שהוא אישית צריך לראות ולדעת שמעשיו משפיעים על כל העם כולו, הוא...
א. במתניתין תרומות פ"א מ"ב איתא דחרש המדבר ואינו שומע לכתחילה לא יתרום, והטעם מפורש בירושלמי משום הברכה, דצריך להשמיע לאזניו מה שמוציא מפיו. ושם במ"ו איתא דהערום והאלם ובעל קרי ג"כ לא יתרמו לכתחילה, ומפורש הטעם בירושלמי משום הברכה שאינם יכולים לברך. וחזינן מינה דיש לאדם להימנע מקיום מצוה משום...
א. בביאור הלכה סי' ח סי"ב (ד"ה אם לא) כתב דבאופן שיש ספק אם צריך לברך על הטלית שלובש (עי"ש פרטי הדין) "מוטב שלא ללבשו עד שיסיח דעתו מברכה ראשונה כדי שיתחייב עליו בבירור". והנה כל רגע שנמנע מלבישת הציצית הוא מפסיד קיום מצ"ע דאורייתא, ואפ"ה כיון שלא יכול לברך מחמת הספק צריך להפסיד המצוה.
ב...
תוקפו של גורל:
בספר דברי גאונים כלל כ' אות א' ובשד"ח (כללים מערכת הגימ"ל סימן יד) כתבו בשם שו"ת גאוני קדמאי וז"ל ובכל מקום שיפול הגורל יטלנו, ואין רשות לשום אדם מישראל לעבור על הגורל שאין הגורל אלא מפי שמים שנאמר ע"פ הגורל תחלק הארץ והעובר על הגורל כעובר על עשרת הדברות. וכן הוא מפורש במשלי טז'...