ברוך אתה וכו' שלא עשנו בהמה - למה לא? (5 צופים)

[י"ג מידות]

ידועה המליצה שאין מברכים שלא עשנו בהמה מחשש ברכה לבטלה.


אך ברצוני לדעת , מה היא הסיבה האמיתית שלא מברכים ברכה כזאת?

 

[אחד יחיד]

ידועה המליצה שאין מברכים שלא עשנו בהמה מחשש ברכה לבטלה.


אך ברצוני לדעת , מה היא הסיבה האמיתית שלא מברכים ברכה כזאת?

אין זה שבח, כמו שאין זה שבח לומר שיהלום הוא לא חצץ.

 

[אוצר הידיעות]

שו"ת יד חנוך
ודע ידידי שראיתי לרבינו מנחם ריקאנטי ז"ל (שהיה מתלמידי הרמב"ן ז"ל) שכתב בפרשה משפטים (בד"ה ספר הזוהר), נחלקו רבותינו ז"ל במנחות (דף מ"ג ע"ב) אם יש לברך שלא עשני בהמה וכו', עיין שם שביאר טעם פלוגתא זו עפ"י קבלה. והוא פלא בעיני כי לא נמצא מאומה מזה לפנינו בש"ס שם. ואשר נלפע"ד כי היה גירסתו שם בגמרא במקום חזייה דקא מברך שלא עשני בו"ר, היה גורס עשני בהמ"ה, וצ"ע כעת:
ידידו דו"ש, חנוך העניך

 

[אוצר הידיעות]

ובלקט יושר
ואמר אשה אומרת במקום שלא עשאני אשה שלא עשאני בהמה, אבל שמעתי מאשה שאומרת במקום שלא עשאני אשה שעשאני כרצונו, [וכמדומה לי שלא הודה לה הגאון זצ"ל כי אמו של הגאון זצ"ל הקדושה בגזרת אושטריך הי"ד, היתה אומרת שלא עשאני בהמה, ודכירנא שמצאתי בספר אחד, וז"ל: ושמא כי בזה נחלקו רז"ל במנחות אם יש לברך שלא עשאני בהמה ודו"ק
איתא במנחות ד' מ"ג ע"ב תניא היה רבי מאיר אומר חייב אדם לברך שלש ברכות בכל יום אלו הן שעשני ישראל שלא עשאני אשה שלא עשאני בור רב אחא בר יעקב שמעיה לבריה דהוה קא מברך שלא עשאני בור א"ל כולי האי נמי א"ל ואלא מאי מברך שלא עשאני עבד היינו אשה עבד זיל טפי עכ"ל הגמ' שם. ומדברי המחבר נראה שבש"ס שלפניו היה תמורת בור מלת בהמה, אך לא מצאתי שום מקור לגרסא זו, לא בדפוסים הראשונים ולא בספר דקדוקי סופרים, והדבר צריך בדיקה

 

[הצעיר שבחבורה]

חשוקי חמד נדרים דף סב ע"א - ענין א
למה אין מברכין בבוקר 'שלא עשני בהמה'
שאלה יש גם להסתפק, כמו שאנו מברכים בכל בוקר שלש ברכות שלא עשני גוי עבד ואשה, למה לא נברך גם 'שלא עשני בהמה'.
תשובה בלקט יושר (הלכות הנהגות הבוקר עמוד 7) כתב, שבעל התרומת הדשן אמר שאשה מברכת במקום שלא עשני אשה, שלא עשני בהמה, אבל שמעתי מאשה שאומרת במקום שלא עשני אשה, שעשני כרצונו, וכן מצאתי באו"ח בסימן מ"ו וז"ל: ונהוג הנשים לברך שעשני כרצונו וכו', וכמדומה לי שלא הודה לה הגאון זצ"ל, כי אמו של הגאון זצ"ל הקדושה בגזרת אושטריך הי"ד, היתה אומרת שלא עשני בהמה, זכורני מצאתי בספר אחד (ריקאנטי שמות כב יז) וז"ל: ושמא כי בזה נחלקו רבותינו ז"ל במנחות (דף מג ע"ב) אם יש לברך שלא עשני בהמה ודו"קו.
בספר המנהגות (דף יא ע"ב) כתב, ויש ששואל למה אין אנו מברכין שלא עשני בהמה, ותירץ: מפני שכבר הודה על זה בברכת אלהי נשמה שנתת בי טהורה, וכן אשר יצר את האדם בחכמה, מפני שבשעה שנבראו הנשמות לא נבראו רוחות הבהמות ובהמה אין לה נשמה.
ובדרשות ר"י אבן שועיב (פרשת תזריע ומצורע) תירץ שלכן אנו מברכין בכל יום שלא עשני גוי ושלא עשני עבד ושלא עשני אשה. כי כל הנשמות שנבראו תחילת כל דבר ואינן דומות זו לזו, והן מדרגות ואינן ממקום אחד, כי נשמתן של ישראל הן קדושות יותר מן האומות, ומן העבדים הכנעניים הפחותים, ואפילו מן הנשים, ואם הם שייכי במצות והן מזרע ישראל, אין נשמתן כנשמת הזכר השייך בתורה ובכל המצות עשה ולא תעשה, ולכן אין אנו מברכין שלא עשני בהמה שאין לה נשמה.
במגן אברהם (סימן מו סק"י) כתב בשם המקובלים, שהברכות הללו מברכין על יציאת נשמתו בלילה, שלא נדבק בה נשמת עכו"ם או עבד, וכן הביא בכף החיים (סימן מו ס"ק לב) שלכן מברכין ברכות אלו של 'גוי עבד ואשה' בכל יום, ואין מברכים אותם פעם אחת בחייו, כי גם בחיים חיותו אפשר לאדם להתעבר מאלו הג' גוי עבד אשה, כי בכל לילה עולה נשמתו למעלה לתת דין וחשבון לפני קונו והנה לפי מעשיו דנין אותו, ולפעמים נותנים איזו נשמה בסוד העיבור של גוי או של עבד או של אשה.
ולאור זאת, מובן למה אין כהן מברך 'שלא עשני ישראל', ואין מברכין 'שלא עשני בהמה', כי שני דברים אלו אי אפשר לאדם להתעבר בחיים חיותו.