הלכות ק"ש תפילה בתפילת ערבית של שבת, אמר ויכולו שבתפילת הלחש ביחד עם כל הציבור

[אחד יחיד]

כשהציבור אוחז כבר בחזרת הש"ץ.
האם יצא ידי חובת עדות, או שעדיין צריך לומר אח"כ עם עוד אחד.

 

[הצעיר שבחבורה]

האם יצא ידי חובת עדות, או שעדיין צריך לומר אח"כ עם עוד אחד.

יל"ע ממה שאיתא שצריך שיאמרו כאחד.

 

[הצעיר שבחבורה]

כשהציבור אוחז כבר בחזרת הש"ץ.
האם יצא ידי חובת עדות, או שעדיין צריך לומר אח"כ עם עוד אחד.

ומצאתי
חשוקי חמד יבמות דף קה עמוד ב

מבואר ב'ציץ אליעזר' (חי"ד סכ"ד) שאדם שהאריך בתפילתו בליל שבת, וכשהציבור הגיע עם החזן ל'ויכולו', גם הוא הגיע ל'ויכולו' של התפילה בלחש, יאמר עם הציבור 'ויכלו' בקול רם, כדי לקיים מצוות ונקדשתי בתוך בני ישראל. וכשם שמצינו שהעומד בלחש ומחזיק במחיה המתים, יכול לומר עם הש"ץ והקהל קדושה (שו"ע סימן קט ס"ג ובביאור הלכה שם).
ומה שאסור להגביה קולו בתפילתו משום הטרדת הציבור, לא שייך בזה, כי אדרבה מצטרף אל האמירה בקול רם של הציבור. והגם שלפי הזוהר הקדוש יש תמיד לדקדק להתפלל בלחש, מכל מקום כשהמדובר הוא להגביה את הקול כדי להצטרף עם הציבור ולקיים 'ונקדשתי' גם לפי הזוהר מותר, ומה גם שאין זו תפילה אלא עדות. אולם לאחר התפילה, יאמר שוב 'ויכולו' ביחידות, מצד העניין לומר ג' פעמים 'ויכולו'.
אולם, גיסי מרן הגר"ח קניבסקי שליט"א אמר בשם מרן החזו"א זצ"ל, שאין להגביה כלל את קולו באמצע תפילת הלחש, ולכן יש לומר 'ויכולו' עם הציבור דווקא בלחש. ויעוין עוד ב'הליכות שלמה' (תפילה פי"ד ה), שגם בדבריו מבואר שיאמר באופן כזה ויכולו בלחש.​

 

[הצעיר שבחבורה]

האם יצא ידי חובת עדות, או שעדיין צריך לומר אח"כ עם עוד אחד.

ב'ציץ אליעזר' (חי"ד סכ"ד)

וזה מקצת לשונו שם
שו"ת ציץ אליעזר חלק יד סימן כד

למדנו מכל האמור שצריכים לומר. ויכלו ביחד ובעשרה ובקול רם וכי ישנו בזה משום המצוה של ונקדשתי בתוך בנ"י. וא"כ ברור הדבר לדעתי שיכול היחיד הזה שהגיע בתפלת הלחש שלו לויכלו [ואולי גם חייב] להצטרף עם הקהל ולומר יחד אתם ויכלו בקול רם [וקול רם היינו קול בינוני וכמו"ש הבאה"ט בסימן קכ"ח ס"ק כ"ו ומ"ב ס"ק נ"ג ע"ש]. ואמינא לה ממה דמצינו לענין אמירת קדושה לעומד בלחש בסימן ק"ט סעיף ג' וביאור הלכה שם ד"ה שאין, שמדייק מלשון השו"ע שם, שהעומד בלחש ומחזיק במחיה המתים יכול לומר עם הקהל קדוש קדוש אף על פי שעד עתה לא התפלל עם הש"ץ בשוה ע"ש, ויתירה מזו כותב הכה"ח שם בס"ק ל"א דאפילו אם שומע מביכ"נ אחר שאומרים קדושה יכול לענות עמהם ואף על פי שאח"כ בביכ"נ שלו אומרים חזרה וקדושה הוא עתיד לענות עמהם עיין שם. וא"כ דון מינה במכש"כ בנוגע לאמירת ויכלו, שאינו מוסיף בזה שום דבר בתפלתו ורק מתירים לו לומר זה בקול רם, שבודאי יכול וחייב לומר בקול רם את הויכלו יחד עם הציבור כדי לקיים מצות ונקדשתי בתוך בנ"י.

וקצת נר' מדבריו שאם לא אמר בקול רם, שלא יצא ידי חובת עדות.​

 

[הצעיר שבחבורה]

וקצת נר' מדבריו שאם לא אמר בקול רם, שלא יצא ידי חובת עדות.

והביא שם עוד
שו"ת ציץ אליעזר חלק יד סימן כד

והחזו"א בעצמו מסביר לעיל מיניה בדבריו דזה שצריך לכפול האמירה אחר כך [הגם שכבר יצא בתפלה שאומר עם הצבור בלחש] ולומר כל הצבור יחד בקו"ר, ומעומד. מפני, דבזה איכא היכרא ופרסומא מילתא טפי על ההכרזה והעדאה בפני כל באי עולם כי ששת ימים עשה ד' את השמים והארץ וינח ביום השביעי כיעו"ש. וא"כ אם משום אי היכולת לכוון כ"כ מתירין להגביה הקול כשליכא מטרד ציבורא, וכן מתירין להשמיע קול משום כדי שילמדו ממנו בני ביתו, כדפוסק הרמ"א שם בסימן ק"א, מכש"כ שיש להתיר הגבהת הקול באמירת ויכלו משום הכרזה ופרסום מילתא טפי על העדות בפני כל באי עולם כי ששת ימים עשה ד' וגו'. ובפרט שכאן הא המדובר כשזה היחיד עדיין לא אמר כלל ויכלו ועומד עדנה בעיקר החיוב. וכאן הא ליכא מטרד ציבורא דהא אדרבה מצטרף אל האמירה בקו"ר שלהם.​

 

[הצעיר שבחבורה]

עדיין צריך לומר

ושלא תצא תקלה מתחת ידי, אצטט את סוף דבריו שם

שו"ת ציץ אליעזר חלק יד סימן כד

וזאת להדגיש שהגם שיחיד זה יצטרף עם הציבור לומר ויכלו בקו"ר, מכל מקום לאחר שיגמור תפלתו יחזור לומר ויכלו ביחיד, כי כך נוהגים לומר ויכלו ג"פ, ויש בזה ענין גדול, ויעוין בא"ר סקי"ב בשם המדרש, וכן בכה"ח סק"ג וס"ק ל"ג ול"ד בשם האר"י הקדוש, ועוד יעו"ש. בברכה אליעזר יהודא וולדינברג.​