ומקורו מסנהדרין לו,
אולי מספיק רק בנות, מי יודע?
בטעם הדבר כ' הרמב"ם כדי שיהיה רחמן, וצ"ב הרי את בניו אסור לו לדון, וא"כ מאי נפק"מ הרחמים שיש לו על בניו, לרחמים שצריך להיות לו על בנים של אדם אחר?
וביד רמה יש תוספת "ואינו מכיר ברחמי האב על הבנים",
נראה שיש כאן יסוד, שבכל העונשים בתורה אולי נראה שרוצים להעניש,
אבל באמת הכל מגיע מרחמים אין סופיים של אב על בנים,
לכן מי שלא מכיר מה זה אומר רחמים של אבא לבן, שהוא יכול למסור עבורו את נפשו, לא יכול לדון,
הוא לא יבין שכל העונשים מגיעים מיד אוהבת וכך לא תהיה היד קלה על ההדק.
