מאמר תורני הגדה של פסח - מבנה ההגדה

הגדה של פסח​

בעזרת ה' ובישועתו, נדבר היום על ההגדה של פסח.

למעשה אפשר לומר שזה הספר היהודי חוץ מתנ"ך סידור ותלמוד שהוא נדפס כ"כ הרבה פעמים במהדורות בווריאציות שונות עם איורים עם ציורים עם חריטות. בחיפוש קצר באוצר החכמה אתה מוצא למעלה מאלף (!) הגדות. בנוסף השלחן ערוך פוסק שיש כל מיני דברים שאדם יכול לקרוא אותם לאור הנר כי הם שגורים על לשונו ואחד מהם איך לא 'הגדה של פסח'. כלומר, לית מאן דפליג שזה היה ממש דבר נפוץ מאד מאד.

חלקים מההגדה הוזכרו כבר מפורש במשנה בפסחים בפרק עשירי 'ערבי פסחים' שם מובאים קושיות ליל הסדר. תוס' בכתובות כנראה הוא הראשון שמזכיר את השם הגדה של פסח. התוס' דן לגבי רבי טרפון האם היה רק תלמיד של ר"ע או גם חברו. והוא מביא ראיה מהגדה של פסח שהוא הוזכר עמו ביחד.

הנעלם הגדול בהגדה שבידינו הוא הקונטקסט ההקשר של הקטעים ובנוסף לא נודע מיהו המחבר האלמוני, עד היום לא נודע בבירור מיהו מחבר ההגדה. וכפי שאמרתי חלקים ממנו מופיעים כבר במשנה. אבל מי קיבץ את כל הקטעים המופיעים בו. זאת לא אדע. מה ששהשערה אומרת שזה קיבוץ של משניות וברייתות.

כלומר בתחילה הפוקוס היה יותר על קרבן פסח והחגיגה ומה שמסביב וכל אחד היה מביא מעצמו ומספר לבניו מה שלמד או מה שאמרו לו, וכנראה במרוצת הדורות חז"ל ראו צורך לתקן נוסח אחיד כדי שיוכלו כל אחד ואחד לספר ביציאת מצרים בצורה ברורה וקלילה.

למעשה, שאנחנו רוצים לראות מהו באמת עיקר ההגדה ומה התוספות, הרי הם מבוארים לפנינו במשנה בפסחים בדף קטו. במשנה הראשונה מבואר השאלה של מה נשתנה, ושמה החליפו את השאלה של מסובים בבשר צלי, כנראה בגלל שאז זה לא היה שינוי גדול.

היוצא לנו שאמירת 'הא לחמא עניא' היא לא הייתה בכלל בזמן ביהמ"ק. וראיתי מי שדייק מהרמב"ם שכתב בתחילת הגדתו 'סדר ההגדה שהנהיגו בזמן הגלות' וזה מיישב שבאמת הנוסח הזה הוא נתקן אחרי.

ואח"כ המשנה אומרת 'מתחיל בגנות ומסיים בשבח, ודורש מארמי אובד אבי עד שימור כל הפרשה כולה'. ונחלקו בגמ' רב ושמואל מה זה הגנות? האם עבדים היינו או מתחילה היו אבותינו עובדי עבודה זרה. ולהלכה אנחנו אומרים את שניהם והשבח הוא 'אשר גאלנו וגאל את אבותינו'.

במשנה הבאה מובא המימרא של רבו גמליאל שחובה לומר 'פסח מצה ומרור' וכו' וברכת אשר גאלנו ושני פרקי ההלל.

בנוסף הגמ' אומרת שצריך להגיד 'ואותנו הוציא משם' שזה בכלל שבן אדם יראה עצמו בכל יום כאילו הוא יצא ממצרים.

היוצא לנו שסדר ההגדה שהוא חובה ממש ובלי זה לא יוצאים ידי חובה בכלל זה: א. מה נשתנה. ב. עבדים היינו, מתחילה היו אבותינו. ג. פסוקי 'ארמי אובד אבי'. ד. פסח מצה ומרור על שום מה. ה. האמירה שיצאנו ממצרים ואותנו הוציא משם. ו. שני פרקי הלל וברכת אשר גאלנו.

כלומר מי שגורע ממה שדיברנו הוא לא יצא בכלל ידי חובה וזה לא קשור בכלל לפירושים או לכל מיני דברים אחרים.

עיצוב ההגדה כפי שהוא בימינו הוא פריים של גאוני ישראל רב סעדיה גאון ורב עמרם גאון שהם לכאורה חותמי ההגדות והם קיבצו לנו את כל ההוספות שישנם בידינו כהיום הזה. ואנחנו נלך בעקבותיהם ונשתדל להסביר כמה שיותר את ההקשרים בין הקטעים.

הא לחמא עניא – אמרנו כבר שהוא קריאה לעניים לבוא לסעודת החג וכמיהה לגאולה. זה בהחלט תפילה שנתחברה מאוחר יותר בתקופת הגלות. והיא כנראה נוסדה ע"י הגאונים.

מה נשתנה – עבדים היינו – אח"כ באים להוכיח שסיפור יציאת מצרים הוא לא רק לאנשים שלא יודעים אלא אפילו חכמים ונבונים מחוייבים ואפי' רבי אליעזר ורבי יהושע שהיו גדולי הדור סיפרו עד זמן קריאת שמע.

אמר רבי אלעזר בן עזריה – ראב"ע בא להדגיש לנו שזה לא רק חיוב בליל הסדר אלא כל יום וכפי שהוא דרש את זה מפסוק.

ברוך המקום – מקורו בתנא דבי אליהו ועוד כמה מדרשים ויש אומרים שהוא כעין ברכה על ההגדה ויש אומרים שנאמר בו ארבע פעמים ברוך כנגד ארבע בנים. והלימוד הוא שצריך לספר לכל בן לפי רמת חכמתו והבנתו.

שאלות הבנים – הרי הם כתובים כבר בתורה בשינויים גדולים אמנם.

יכול מראש חודש – מקורה במכילתא, ורצונו לומר שאי אפשר לספר את סיפור יציאת מצרים כבר מר"ח ולצאת ידי חובה לליל הסדא אלא רק בשעה שמצה ומרור מונחים לפניך.

ברוך שומר – והיא שעמדה – יש אומרים שהוא ענין אחד וזה לא הולך רק על מה שהקב"ה הבטיח לאברהם אבינו אלא גם בכל הגלויות אותה הבטחה מחזיקה אותנו להצילנו מידם.

דיינו – הוא פיוט שהוזכר בהגדות הגאונים ואינו חלק מההגדה. והוא הוזכר כאן כדי לומר שלא רק הנסים הגדולים האלה אלא גם הנסים האחרים ראוי להודות עליהם.

רבן גמליאל – לפיכך – ברכת אשר גאלנו – הכל הוא כתוב כבר במשנה.

ויש עוד הרבה מה לפלפל בדברים, אבל זה הסדר הנכון והפשוט בדברי ההגדה. וכל מי שידע את זה יכול עכשיו להתחיל להכין פירושים יפים ונעימים לעורר לבבות בניו וביתו ללכת בדרך אבותינו להאמין אמונה שלימה בבורא עולם. פסח כשר ושמח!