פורים הילולה זו קריאתה פורים שחל בשבת

[ראש כולל בצפון]

עיין מגילה יד. בטעם שלא אומרים הלל בפורים, ולדברי רב נחמן קריאתה היא הילולה. וכתב המאירי לטעמו של ר"נ מי שאין לו מגילה חייב לומר הלל.
וצ"ע מדוע פורים שחל בשבת שלא קוראים את המגילה, לא מקיימים הילולה על ידי קריאתה.

 

[אחד יחיד]

עיין מגילה יד. בטעם שלא אומרים הלל בפורים, ולדברי רב נחמן קריאתה היא הילולה. וכתב המאירי לטעמו של ר"נ מי שאין לו מגילה חייב לומר הלל.
וצ"ע מדוע פורים שחל בשבת שלא קוראים את המגילה, לא מקיימים הילולה על ידי קריאתה.

יש עוד טעמים.

 

[ראש כולל בצפון]

יש עוד טעמים.

לטעמיה דר"נ

 

[אחד יחיד]

לטעמיה דר"נ

בבבל היתה עיר מוקפת?

 

[ראש כולל בצפון]

בבבל היתה עיר מוקפת?

לטעמיה!

 

[אחד יחיד]

לטעמיה!

מה שהתכוונתי לומר, שלר"נ לא היה נפק"מ בזה כי הם היו פרוזים שלא יכול לחול פורים בשבת.
ובאמת יתכן שהיה סובר שצריך לקרות הלל בשבת בערים המוקפות.

 

[ראש כולל בצפון]

ובאמת יתכן שהיה סובר שצריך לקרות הלל בשבת בערים המוקפות.

לא מסתבר בפרט שהמאירי שמסיק מזה דין למעשה שצריך לומר הלל כשאין לו מגילה, לא כתב גם בשבת וצ"ע.

 

[אחד יחיד]

לא כתב גם בשבת וצ"ע.

כי להם לא היה מוקפין.
ולהלכה לא סבירא לן כר"נ.

 

[ראש כולל בצפון]

כי להם לא היה מוקפין.

הלכה לא נפסקת עפ"י אזור גיאוגרפי.

ולהלכה לא סבירא לן כר"נ.

אבל שוב, המאירי כן מסיק מזה דין להלכה.

 

[אחד יחיד]

הלכה לא נפסקת עפ"י אזור גיאוגרפי.

נכון, אלא שהמאירי לא ציין את זה כי להם לא היה נפק"מ בזה - אלא ציין נפק"מ אחרת ששייכת גם לפרוזים.

אבל שוב, המאירי כן מסיק מזה דין להלכה.

אכן, אך לנו אין משמעות מזה כי אנו לא פוסקים כר"נ.

 

[צריך עיון]

אפשר אולי לומר דקריאת המגילה בזמנה עולה לזה

 

[חכימא]

עיין מגילה יד. בטעם שלא אומרים הלל בפורים, ולדברי רב נחמן קריאתה היא הילולה. וכתב המאירי לטעמו של ר"נ מי שאין לו מגילה חייב לומר הלל.
וצ"ע מדוע פורים שחל בשבת שלא קוראים את המגילה, לא מקיימים הילולה על ידי קריאתה.

כבר קראוה מאתמול, ויצאו ידי חובתן.