השתקת הציבור אחר גאל ישראל היא הפסק בין גאולה לתפילה?

[אהבת עולם]

אני גר בשכונה מכובדת בירושלים, ובשכונתנו היה יהודי אחד נכבד מאד ששימש כחיוב תקופה ממושכת על קרובת משפחה. כיון שהיה מתפלל בשטיבלאך המורכבים ממגוון מתפללים ובקצב לא אחיד, דרכו בקודש היתה לומר "ברוך אתה ה' גאל ישראל שששששש..." ואז שמו"ע. מעודי נסתפקתי, האם כשר הדבר או שיש בזה איסור הפסק בין גאולה לתפילה.
מה דעת הרבנים הנכבדים דפה?

 

[חכימא]

אני גר בשכונה מכובדת בירושלים, ובשכונתנו היה יהודי אחד נכבד מאד ששימש כחיוב תקופה ממושכת על קרובת משפחה. כיון שהיה מתפלל בשטיבלאך המורכבים ממגוון מתפללים ובקצב לא אחיד, דרכו בקודש היתה לומר "ברוך אתה ה' גאל ישראל שששששש..." ואז שמו"ע. מעודי נסתפקתי, האם כשר הדבר או שיש בזה איסור הפסק בין גאולה לתפילה.
מה דעת הרבנים הנכבדים דפה?

לכתחילה אפילו שהייה ראוי שלא תהיה בין גאולה לתפילה,
ובפשטות אמנם לא עבר איסור שהרי לא הפסיק בדיבור, אבל הפסיד המעלה של סמיכת גאולה לתפילה המבוארת בסוגיית הגמרא בדף ט.

 

[אהבת עולם]

ואולי זה גם נחשב לדיבור כאילו שהוא אמר 'שקט'?

 

[מאן דהו]

שהרי לא הפסיק בדיבור

אבל מה באמת ההבדל בין ההברות "שקט" לבין "שששש". בגלל שיש משמעות להברה זה הופך אותה למילה וממילא להפסק ומה שאין לו משמעות זה לא הפסק? זה דין במילה?

ואם בתאילנד יש להברה "שששש" משמעות של מילה, אז זה כן הפסק ליהודי תאילנד..?
בקיצור מה באמת גדר הדברים.