הפסק

שמעתי בקו ריתחא דאורייתא שהגאון ר' נחום נבנצאל שליט''א חקר אם מי שבאמצע התפילה נאנח ואומר 'אוי' .....אוי אוי......האם הוי הפסק, דבפשוטו אם אין מילה כזאת א''כ אינו הפסק, אבל היום באמצע שנים מקרא, נתעורר לו ספק שהרי זה פסוק בתורה אוי לך מואב אבדת עם כמוש [כא כט], הרי שיש תיבה כזאת בלשון קודש א''כ...

דלכאו' ברור למה כוונתו, וכן מוציא בשפתיו הוי, וא"כ כדיבור דמי, או דילמא לא שנא? אשמח לשמוע השקו"ט בזה.

הנה באמירת ההגדה אסור להפסיק בדיבור של חול, אולם לדבר בעניני סיפור יציאת מצרים ואמירת חידושים, ווראטים אפשר ואף ראוי (בלי לפגוע ביסוד הדין של והגדת לבנך ואכמ"ל). ויש לדון האם ה"ה נמי באמירת ההלל של ליל הסדר יהיה מותר להפסיק בחידושים ורעיונות על ההלל, שהרי אין זה ככל הלל שאסור להפסיק דהא אין עליו...

שאלה: כתב השולחן ערוך (סי' תל"ב) שאסור לדבר בין הברכה לתחלת הבדיקה, וטוב שלא ידבר בדברים אחרים עד סוף הבדיקה. ויש לשאול – האם מותר לברך ברכת אשר יצר באמצע הבדיקה, או שצריך להמתין עד שיסיים לבדוק? תשובה: נראה דאין להמתין, כיון שיתכן שישהה זמן רב עד שיצטרך שוב לנקביו ואז יפסיד את ברכת אשר יצר...

בשעה ששותה הקידוש יכוון שני דברים: קידוש וכוס ראשונה מד' כוסות, וישתה בהסיבה. הנה בכל ימות השנה יש חיוב על האדם כשעושה קידוש – שילך לאכול מיד, ויש שרצו ליתן שיעור לדבר הזה גם בליל הסדר, ואילו אצלנו היום, אין לך יהודי שלא עוברת אצלו שעה או שעתיים מהקידוש עד לסעודה, הלוא אומרים את ההגדה באריכות...

הפסק של שינה לגבי אכילת חלב אחרי בשר הגאון רבי יצחק וייס מווערבוי מביא ('זכרון למשה' מכתב טז): סיפר הרה"ג בעל המחבר ספרי 'דן מדניאל' ושאר ספרים, אודות זקינו הגאון המקובל מו"ה דניאל פרוסטיץ זצוק"ל, שהגיד בשם מרנא החתם סופר זיע"א שאמר לו, שבעיינו בהלכות בשר וחלב, המציא דבר שמה שפסק (ביו"ד סי' פט)...

שו''ע הרב והמשנ''ב סימן פ''ה, כתבו מה שצריך לחשוב בבית הכסא, על חשבונותיו ושבת על ציורים ובנינים. ''ויחשוב שם חשבונות ביתו והוצאותיו כדי שלא יבא לידי הרהור ובשבת יחשוב בבנינים וציורים נאים'' ואשאל מאת הרבנים שליט''א, שהרי יש כמה תשובות על זה שאי''צ לברך ברכה''ת שוב אחר היציאה מביה''כ, ששם לא...

זכור לי שראיתי בשם מרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל שאדם שנאבד לו דבר מאכל לאחר שבירך עליו, יכול לומר את הסגולה הנ"ל, ולא הוי הפסק כיון שהוא לצורך האוכל, כי זה בדוק ומנוסה. אשמח אם מישהו יביא פה מקור או סמך לדברים הנ"ל.

מאן דהו העיר לי פעם על עיון מתוך ספר (לא בפה!) בשעת התפילה, שזה נחשב הפסק. ומכיון שהמוכיח בע"מ לא נימק על מה הוא הסתמך, דנתי לעצמי כמצו"ב. אגב, היה עוד אחד שהעיר בצורה מופתית. אבל זה בהודעה אחרת. אם מדין הרהור כדיבור, הלא כבר כתב בביאור הלכה (סי' ס"ב ד"ה יצא) 'אין ראוי להסתפק בזה' אלא כדעת רוב...

ביאור הלכה סימן קפא סעיף ו: מן הקטן. עיין במ"ב כדי שלא יהא הפסק רב לגדול המברך בין נטילה להברכה והוא מהרשב"א. וכהיום שכולן מברכין בעצמן א"כ אף אם יתחילו מן הקטן יהיה הפסק גדול מן הנטילה לברכה להנוטלין ידיהם בראשונה מהנכון שיושיטו מים על השלחן לנטילה באיזה מקומות [ולא כוס אחד לכל המסובין שעי"ז...

אני גר בשכונה מכובדת בירושלים, ובשכונתנו היה יהודי אחד נכבד מאד ששימש כחיוב תקופה ממושכת על קרובת משפחה. כיון שהיה מתפלל בשטיבלאך המורכבים ממגוון מתפללים ובקצב לא אחיד, דרכו בקודש היתה לומר "ברוך אתה ה' גאל ישראל שששששש..." ואז שמו"ע. מעודי נסתפקתי, האם כשר הדבר או שיש בזה איסור הפסק בין גאולה...

שאלה: האם מותר למנוע מאנשים לאסוף צדקה באמצע התפילה? אני גבאי של מניין תפילה (במקלט של בניין שיש בו מעין שטיבלך, אבל זה לא בית כנסת מסודר עם רב וכו’) וקיבלתי לא מעט פניות ממתפללים על גבאי צדקה שאוספים מעות בזמן התפילה. ידוע שיש עניין ליתן צדקה בזמן אמירת ‘ויברך דוד’, אולם אותם גבאי צדקה מגיעים...